- YOU'RE MINE -

20

- פרק מספר 20 -
| נ.מ - היונגין |

פליקס פאקינג משגע.
הוא כל כך יפה וסקסי שלא יכולתי לעמוד בזה וזיינתי אותו בזמן שהייתי אמור להתמקד בעבודה.
לעזאזל.. אני פשוט מאבד ריכוז לידו.
הוא לא מודע לכמה יפה הוא , כמה הלב שלו טהור ואיזה גוף מחרפן יש לו.
פגשתי וזיינתי כל כך הרבה גברים בחיי.. זאת האמת ואני לא מתגאה בה. אבל מעולם אף אחד לא היה כמו פליקס.
הגבר הכי שרירי ומנופח שקיים לא משתווה ליופי העדין של פליקס.
הגבר עם הזין הכי ענק לא משתווה לגוף הצר והמטריף של פליקס.
הגבר שהסקס איתו כל כך טוב ואגרסיבי לא משתווה לסקס הטהור ומלא האהבה שלי ושל פליקס.
אחת מכמה הדרכים שלי להראות לו כמה אני אוהב אותו.
מענג את הגוף היפה שלו כדי שירגיש כמה אני אוהב אותו.
לעזאזל.. אבל נראה לי שנפלתי. נפלתי חזק.

עברו כמה שעות כשהשעה כבר כמעט ארבע בבוקר.
כמות האנשים ירדה מאלף לכמות די סבירה.
אבל לא שמעתי או ראיתי את פליקס כל הזמן הזה.. וזה מדאיג.
הוא אמר שיחכה.. יכול להיות שהוא היה עייף והלך?
״היי , מינהו.. מה הסיכוי שראית פה את פליקס?״ שאלתי את מינהו.
״מצטער , לא ראיתי אותו״ הוא אמר וצאנגבין נגלה לעיניי.
״הו! צאנגבין , יש מצב שראית את פליקס?״ שאלתי והוא הניד בראשו.
לעזאזל.. איפה הוא?
חיפשתי בכל מקום במועדון.. נשאר רק המשרד.
אני מקווה שהוא שם אחרת אני אתחרפן.
עליתי בריצה למעלה ופתחתי את הדלת בסערה.
למולי.. המראה הכי מתוק שקיים.
פליקס ישן כמלאך מקופל בעצמו על הספה.
אבן ירדה לי מהלב.
התיישבתי לצידו וליטפתי את שיערו בחיוך.
״כמובן.. איפה תהיה?״ מלמלתי לעצמי.
״אמרת שתחכה לי עד שאסיים.. ובאמת נשארת. אבל אתה עייף מלאך.. תכף אחזור ונוכל ללכת הביתה״ אמרתי וכיסיתי אותו בסדין שהיה לי במשרד.
נשקתי לראשו , כיביתי את האור ויצאתי מהמשרד.

העליה לקומה השניה מותרת לי ועכשיו גם לפליקס בלבד , השומר בכניסה לא נותן לאחרים לעלות לשם.. כך שאין לי מה לדאוג שמישהו יתקרב אליו.
ירדתי למועדון וחיפשתי את מינהו בעיניי.
״היי! מינהו!״ צעקתי כשאיתרתי אותו.
״מה קרה הוואנג? לא מצאת את פליקס?״ הוא שאל.
״מצאתי , זה לא זה.. אני צריך שתטפל במועדון עכשיו , הכמות פחתה וזאת כבר כמות שאנחנו רגילים אליה.. אז תעשה את זה בשבילי אני חייב לעוף״ אמרתי והוא הנהן.
״תודה , ידעתי שאני יכול לסמוך עליך״ אמרתי.
״רגע! התשלום!״ הוא צעק.
״כן כן , מה שתגיד!״ צעקתי כשעליתי למעלה למשרד והדלקתי את האור.

לא רציתי להעיר את פליקס אז פשוט אספתי אותו בידיי בתנוחת כלה וירדתי למועדון , מינהו הביט בי ונפנף לשלום ויצאתי לכיוון הרכב.
הושבתי אותו לידי וחגרתי אותו כשהוא רק התנועע באי נוחות וגיחכתי.
״אנחנו תכף בבית מותק..״ אמרתי בזמן נסיעה וליטפתי את שיערו.
לאחר כמה דקות הגענו הביתה ואספתי אותו בזרועותיי עד למיטה.
הנחתי אותו בעדינות על המיטה וכיסיתי אותו , התכוונתי ללכת להחליף בגדים כשלפתע ידו הקטנה של פליקס תפסה בי.
״אל תלך..״ הוא מלמל.
״הו.. אני ממש כאן בייבי.. רק מחליף בגדים״ אמרתי וליטפתי את ידו.
״לא.. לא אל תלך״ הוא אחז בי חזק יותר והבנתי שמשהו לא בסדר.
״בסדר.. בסדר אני כאן , אני לא הולך״ אמרתי ונכנסתי לצידו למיטה.
פליקס חיבק אותי בחוזקה אך לא כמו בדרך כלל , הוא חיבק אותי כדי שאגן עליו. הוא התקפל ורעד בתוכי וליבי כאב.
״ששש.. הכל בסדר , אני כאן״ אמרתי וליטפתי את שיערו.
״היונגין..״ הוא מלמל.
״זה אני.. שום דבר לא יקרה לך.. אני שומר עליך״ אמרתי ונשקתי לראשו.
ליטפתי את ידיו הקטנות ושילבתי את אצבעותינו.
״היונגין.. אל תיתן לו להתקרב..״ הוא מלמל וכיווצתי את גבותיי.
״אני כאן.. אני כאן בייבי , אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך.. אני אמות לפני שאתן למשהו רע לקרות לך, אתה מוגן״ אמרתי וליטפתי את גופו במטרה להרגיע אותו.
וזה באמת עבד , פליקס חזר לישון ברוגע אך המחשבות תקפו אותי.
לא לתת למי להתקרב? מי התקרב אליו ופגע בו? מתי זה קרה ואיפה הייתי? לעזאזל.. אשאל את הכל בבוקר.

״בייבי.. בוקר טוב״ קמתי ונשקתי ללחיו.
״היונגין.. התגעגעתי אליך..״ הוא מלמל וחיבק אותי בחוזקה.
״התגעגעת? ישנתי לצידך כל הלילה״ אמרתי וליטפתי את שיערו.
״אבל אתמול-״ הוא התחיל.
״אתמול? מה קרה אתמול?״ ניצלתי את ההזדמנות.
״לא.. לא חשוב״ הוא אמר והתיישב במקומו.
״פליקס.. היו לך סיוטים בלילה , לא היו לך סיוטים אף פעם מהרגע שנפגשנו. מה קרה אתמול?״ שאלתי והתיישבתי גם אני.
״אל.. אל תכעס בבקשה״ הוא ביקש.
״אני לא אכעס.. אני לעולם לא אכעס עליך״ אמרתי בכנות ואחזתי בידיו.
״אתמול.. כשירדת למטה.. כמעט שעה אחרי זה , מישהו נכנס למשרד״ הוא אמר וליבי הלם.
״מישהו נכנס? איך זה אפשרי לעזאזל?״ שאלתי נסער.
״השומר כנראה לא היה..״ הוא המשיך.

״שבזה אני כבר אטפל.. ומי זה? מי נכנס פליקס?״ שאלתי והבטתי בו.
״זה היה..״ הוא התחיל והביט בי בפחד.