- YOU'RE MINE -

26

- פרק מספר 26 -
| נ.מ - היונגין |

נרדמנו מוקדם.. וקמתי עכשיו.
השעה שלוש בבוקר , פליקס ישן כמלאך לצידי בתנוחת עובר.
קמתי בשקט והתחלתי להתארגן.. כשסיימתי נשקתי לראשו של פליקס ויצאתי מהבית.

״מה קורה? מה הבעיה פה?״ שאלתי את מינהו כשהגעתי למועדון.
״קודם כל רציתי לעדכן אותך שהבאנו שומר חדש״ הוא אמר.
״טוב מאוד״ אמרתי.
״עוד משהו.. האורות בחדר הימני התקלקלו ו-״ מינהו התחיל ונקטע על ידי צעקות מאחד החדרים.
ולא.. לא צעקות של סקס.
״מה לעזאזל..״ מלמלתי לעצמי והתקדמנו אל עבר החדר.
פתחתי את הדלת וראיתי שני גברים רבים מכות.
לעזאזל.. בבונים.
״מה הולך פה?!״ צעקתי ונכנסתי ביניהם והפרדתי אותם.
אחד מהם ניסה להחטיף בוקס לשני וניסיתי לעצור אותו אך קיבלתי בוקס לפרצוף.
ממש יופי.
״הוואנג!״ מינהו צעק.
״לעזאזל! אמרתי שתעצרו או ששניכם תסיימו במשטרה!״ צעקתי בכעס ואגרפתי את ידיי.
״אני וצאנגבין על זה , לך הביתה״ מינהו אמר והזיז אותי מהחדר.
״אין מצב , אני לא חוזר הביתה לפליקס ככה , הוא ידאג בטירוף״ אמרתי ברצינות.
״אין לך ברירה , קדימה הוואנג.. לך הביתה״ הוא אמר ונאנחתי.

השעה הייתה חמש בבוקר , נכנסתי הביתה בשקט ועליתי לחדר.
פליקס עדיין ישן כשהחדר חשוך והתקדמתי לעברו בשקט.
זה היה אמור להיות בשקט.. אבל נתקעתי בשידה. לעזאזל..
״היונגין..? זה אתה?״ פליקס התעורר ושאל בפחד.
״כן.. כן זה אני״ אמרתי והוא פנה להדליק את מנורת הלילה ועצרתי בעדו.
״אל.. הכל בסדר , בוא נלך לישון״ אמרתי.
״אבל אני רוצה לראות אותך״ הוא אמר בנחישות.
״פליקס-״ התחלתי והוא הדליק את האור.
לעזאזל..
״היונגין! מה קרה? אתה בסדר? מי עשה את זה?״ הוא שאל בלחץ כשקם מהמיטה וחפן את פניי.
״תרגע.. זה שום דבר , אני בסדר״ אמרתי באנחה.
״אתה לא נשמע בסדר״ הוא אמר.
״כי לא תכננתי לחטוף בוקס לפנים״ אמרתי והוא נאנח והושיב אותי על המיטה.
״איך זה קרה?״ הוא שאל והעביר את ידו על לחיי.
״סתם.. שני בבונים רבו מכות , ניסיתי להפריד אותם אבל קיבלתי אחת לפרצוף״ סיפרתי בכנות והבטתי בעיניו הדואגות.
״אלוהים היונגין.. אל תסכן את עצמך ככה״ הוא אמר וקם ממקומו.
״לאן זה?״ שאלתי.
״חכה פה״ הוא אמר וירד לסלון.
לאחר כמה שניות הוא חזר עם פולידין ופלסטר.
״תן לי״ הוא אמר וקירב אליו את פניי.
״אתה לא צריך.. זה כבר יעבור״ אמרתי בעקשנות.
״יורד לך דם מהלחי היונגין , סתום ותן לי לטפל בזה״ הוא אמר בקשיחות ונאנחתי.
פליקס שם פולידין על החתך ועשה זאת בעדינות האופיינית לו.
הוא שם על זה פלסטר ונשק ללחיי.
״זה יהיה בסדר עוד כמה ימים״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״תודה מלאך , אתה מדהים״ אמרתי ונשקתי ללחיו.
״עכשיו בוא לידי.. עשית מספיק צרות ללילה אחד. צריך לישון טוב.. יש פגישה אחרונה היום אצל הפסיכולוגית״ הוא אמר וחייכתי קלות כשנשכבנו במיטה וחיבקתי אותו בחוזקה.
אני שמח לראות שפליקס נרתם לתהליך הזה.. הוא מקפיד לעשות כל מה שאומרים לו וללכת לפסיכולוגית כל הזמן.
עצמתי את עיניי ונרדמתי באיטיות.

״אנחנו בחלק האחרון לטיפול הזה.. ואני שמחה להגיד שהתוצאות מדברות בעד עצמן , לא ככה פליקס?״ הפסיכולוגית אמרה.
״לגמרי.. את מדהימה , תודה רבה לך״ הילד שלי אמר במתיקות וחייכתי כשאחזתי בידו.
״הכל לגמרי בזכותך , עכשיו.. בואו נעבור לחלק האחרון״ היא אמרה והנהנו.
״בחלק הזה , כל אחד צריך לעשות מחווה מיוחדת ומרגשת לאחר. דרך זה , אתם מראים אחד לשני את האהבה שלכם. האהבה והחוויה הזאת.. תכנס לפליקס לתת מודע. והסיפור הזה יגמר.. תאמין לי״ היא קרצה לפליקס וגיחכנו.
״בסדר גמור.. תודה רבה , את באמת מדהימה״ אמרתי והיא הנהנה כתודה ויצאנו משם יד ביד.

״אז.. חשבת על מחווה בשבילי?״ שאלתי בחיוך כשנכנסנו לאוטו.
״עדיין לא.. ואתה?״ הוא שאל.
״כן״ עניתי והוא הביט בי בסקרנות.
״היונגין! מה-״ הוא התחיל.
״שלא תעז אפילו לשאול אותי מה זה כי אני לעולם לא אגלה לך. זאת תהיה מחווה שלא תשכח לעולם מותק״ אמרתי ונשקתי ללחיו והוא נאנח.
״אני צריך לחשוב! מה אתה אוהב לעשות איתי?״ הוא שאל.
״הכל״ אמרתי והוא נאנח.
״נו היונגין!״ הוא רטן.
״מה! אני אוהב הכל , כל מה שקשור בך״ אמרתי בכנות.
״אייש.. אתה לא עוזר , אתה סתם מפלרטט איתי״ הוא נאנח וגיחכתי.
״תפעיל קצת את הראש היפה שלך , תהיה יצירתי״ אמרתי וליטפתי את שיערו.

השעה הייתה שש בערב , ישבתי במיטה וראיתי טלוויזיה כשפליקס קפץ לעברי.
״היונגין!״ הוא צעק.
״הו.. מה קרה?״ שאלתי ואחזתי במותניו.
״המחווה שלך״ הוא אמר והתיישרתי בהתלהבות.
״יש לך את זה?״ שאלתי והוא הנהן.
״אבל.. אם לא תאהב אז תגיד לי..״ הוא אמר בחשש ובמתיקות.
״הו.. אין סיכוי , אני אוהב כל מה שתיתן לי״ אמרתי ואחזתי בידו.
״אתה בטוח?״ הוא שאל.
״כן.. קדימה , תן לי את זה״ אמרתי ונשקתי ללחיו.
פליקס הוציא מהמגירה קופסא קטנה ונתן לי אותה.
פתחתי אותה ולמולי , שרשרת כסופה בצורת לב ובתוכה תמונה של שנינו ומשפט חרוט.
קירבתי את פניי כדי לקרוא את המשפט בבירור:
"I love you forever , my hyunjin"
״בייבי..״ אמרתי מרוגש.
״מה? אתה לא אוהב את זה?״ הוא שאל בחשש.
״השתגעת? אני מת על זה.. זה מדהים פליקס״ אמרתי בכנות ונשקתי לשפתיו בחוזקה.
״לא הייתי בטוח אם זה הסטייל שלך או אם תשים את זה אבל-״ הוא התחיל ושמתי את השרשרת על צווארי.
״לא מוריד את זה לעולם״ אמרתי והוא חייך לעברי.
״באמת אהבת?״ הוא שאל כשמשכתי אותו לשבת עליי.
״מממ באמת , במיוחד את המשפט שלך..״ אמרתי וחיכחתי את אפו באפי והוא הסמיק.
״ממה אתה מובך? אתה זה שכתבת את זה.. תגיד את זה״ אמרתי והוא הניד את ראשו.
״לא״ הוא אמר בנחישות.
״תגיד את זה״ קבעתי ונשקתי לשקע צווארו.
״אהה זה מדגדג! בסדר! אני נכנע!״ הוא התקפל בצחקוק.
״קדימה..״ אמרתי ופליקס הביט בעיניי לפני שאמר את המשפט היחיד שרציתי לשמוע.

״אני אוהב אותך לנצח , היונגין שלי״ הוא אמר והלב שלי החסיר פעימה.