- YOU'RE MINE -

22

- פרק מספר 22 -
| נ.מ - היונגין |

״לוּן , זה השם״ אמרתי לשוטר.
״ברצינות , מה השם המלא״ השוטר אמר.
״לוּן אנס״ אמרתי והשוטר הביט בי וגלגלתי את עיניי.
״לוּן ארוי , ככה קוראים לו״ אמרתי והוא רשם.
״בגין מה התלונה?״ הוא שאל.
״בגין אונס״ אמרתי.
״אנס את מי?״ הוא שאל.
״הבן זוג שלי״ אמרתי.
״ראיות יש?״ הוא שאל.
״יש״ אמרתי והבאתי לו דיסק און קי עם צילומי המצלמות.
השוטר צפה ובדק את הסרטון ולאחריו פנה אליי.
״יטופל , תודה שדיווחת״ הוא אמר.
״לכבוד הוא לי להיות אזרח נאמן״ אמרתי מרוצה ויצאתי מהתחנה.

הגעתי הביתה כשהשעה הייתה כבר די מאוחרת.. הייתי עסוק כל היום במקרה הזה שלא ראיתי את פליקס עוד מהבוקר.
״אוי אלוהים..״ פליקס נאנח וקפץ עליי כקואלה כשנכנסתי הביתה.
״מה קרה?״ שאלתי בחצי חיוך כשידי אחזה בישבנו.
״כבר חשבתי שלא תחזור״ הוא אמר ונאנחתי.
״עוד לא הבנת שאני לעולם לא אעזוב אותך? אם תצטרך הוכחה מוצקה יותר אני פשוט אתחתן איתך״ אמרתי והוא הביט בי בלחייו הסמוקות.
״אז אתה כן רוצה להתחתן איתי?״ שאלתי בהתגרות.
״דיי היונגין..״ הוא אמר וירד ממני ורץ לספה.
גיחכתי והצטרפתי לצידו.
פליקס שכב עם ראשו על ברכיי וליטפתי את שיערו.
״למה חזרת כל כך מאוחר?״ הוא שאל.
״היה יום עמוס..״ אמרתי והוא פנה להביט בי.
״יום שקשור אליי?״ הוא שאל בחשדנות.
״כל יום שלי קשור אליך מותק״ אמרתי ונשקתי ללחיו והוא הכה את כתפי.
״תפסיק לפלרטט איתי , אני רציני.. דיברת עם צאנגבין היום נכון?״ הוא שאל וגיחכתי.
״אתה מכיר אותי טוב מידי״ אמרתי והוא גיחך.
״מה הוא אמר?״ הוא שאל.
״אספר לך מאוחר יותר.. אבל יש חדשות טובות״ אמרתי והוא התיישב בסקרנות.
״הו? מה זה?״ הוא שאל.
״לוּן , יושב בכלא״ אמרתי ופליקס פער את עיניו.
״אתה.. אתה רציני?״ הוא שאל.
״לגמרי , מעכשיו אין לך יותר ממה לפחד.. אני מבטיח״ אמרתי והוא חיבק אותי בחוזקה.
״תודה היונגין.. תודה שעשית את זה בשבילי״ הוא אמר ונשקתי לראשו.
״אעשה עבורך הכל״ אמרתי וחיבקתי אותו בחזרה.
״תוכל לישון היום שליו ורגוע.. אחבק אותך כל הלילה ואנשק אותך בלי סוף , בדיוק כמו תמיד.. הסיוטים לאט לאט יעלמו בייבי.. אני מבטיח״ אמרתי והוא הנהן במתיקות.
״מה לגבי השומר?״ הוא שאל לפתע.
״השומר? פוטר״ אמרתי והוא הביט בי בהלם.
״פיטרת אותו? היונגין.. לא היית צריך״ הוא אמר ופניתי להביט בו.
״לא הייתי צריך? הוא הלך לשתות בבר במקום לשמור על הקומה העליונה , בגללו הבן זונה הצליח להגיע אליך. תודה לאל שצאנגבין היה שם או שהייתי מת בעצמי אם היה קורה לך משהו. עדיין נראה לך שלא הייתי צריך?״ אמרתי בכעס.
״בסדר , סליחה.. אל תכעס , תודה.. תודה שאתה עושה כל כך הרבה עבורי. אני אוהב אותך היונגין... באמת אוהב אותך״ הוא אמר ונאנחתי.
״גם אני פליקס.. גם אני אוהב אותך כל כך עד כדי שיגעון.״ אמרתי והוא נשק לשפתיי עמוקות.
התמזמזנו קצת בספה וכמובן שרציתי יותר אבל פליקס היה גמור מלחכות לי ער.
הוא אמר שהסקס נדחה למחר.. אני אשים תזכורת כי הוא רמאי.

עלינו למיטה , חיבקתי את פליקס קרוב אליי.. הסנפתי את ריחו המתוק והממכר , פיזרתי נשיקות חמות לעורו הלבן ולחשתי שאני אוהב אותו.
הבטחתי לעשות כל דבר שיעשה לו טוב ויגרום לו לישון בשלווה.

| נ.מ - פליקס |

״היונגין.. היונגין״ התעוררתי באמצע הלילה.
״ממ.. אני כאן.. הכל בסדר״ הוא אמר וליטף את שיערי.
זה קורה כמעט שלוש פעמים בלילה.
כל פעם אני קם , מחפש את היונגין , מוודא שהוא נמצא וממשיך לישון.
הטראומה עם לוּן רק הוכיחה לי כמה שאני לא רוצה אף אחד שיגע בי או יהיה איתי חוץ מהיונגין.
הנוכחות שלו חשובה לי , הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים.. ואני צריך אותו ואוהב אותו יותר מהכל.
אם היונגין איתי.. אני לא צריך אף אחד אחר.

״היונגין..״ הערתי אותו בבוקר.
״ממ״ הוא מלמל בעייפות.
״אתה רוצה פנקייק עם סירופ מייפל לארוחת בוקר?״ שאלתי והוא הנהן חצי רדום וחייכתי קלות.
נשקתי ללחיו וירדתי למטה להכין את הפנקייקים.
לאחר כמעט עשרים דקות , ידיים חזקות חיבקו אותי מאחור.
״הבהלת אותי.. למה לא אמרת שקמת״ אמרתי והוא גיחך ונשק ללחיי.
״אופס , קמתי״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי בגיחוך.
״זה כמעט מוכן.. אתה יכול לשבת בנתיים״ אמרתי.
״תסתכל עליי רגע״ הוא ביקש ופניתי להביט בו.
״אתה עייף.. אתה לא ישן בלילה כמו שצריך , אולי תעלה לישון ואני אמשיך כאן?״ הוא שאל בדאגה והנדתי את ראשי.
״לא.. זה בסדר , אני לא רוצה לישון״ אמרתי בזמן שהפכתי את הפנקייק והוא סובב אותי להביט בו.
״פליקס , אתה צריך לישון״ הוא קבע.
״לא , אני לא״ אמרתי.
״פליקס אתה-״ הוא התחיל.
״אני לא רוצה לישון!!״ צעקתי.
״אוקיי.. אוקיי , אתה לא חייב״ היונגין אמר והתיישב בשולחן.
כיביתי את הגז והלכתי לשירותים.
התיישבתי על הרצפה ובכיתי בפנים כמה דקות כשדפיקה בדלת נשמעה.
״פליקס.. בוא נדבר , בבקשה תצא״ היונגין ביקש.
אך לא עניתי.
״פליקס , אני מצטער טוב? אתה לא חייב לעשות משהו שאתה לא רוצה״ הוא אמר.
״תפתח בבקשה.. אני דואג״ הוא המשיך ונכנעתי כששיחררתי את המנעול.
היונגין נכנס והתכופף אליי , ישבתי על הרצפה ברגליים מקופלות והיונגין התיישב צמוד מולי.
״אני מצטער.. מה פספסתי? למה כעסת כל כך?״ הוא שאל וליטף את פניי הדומעות.
״אני לא רוצה לישון , אני לא רוצה לישון ולקום שלוש פעמים בלילה או להעיר אותך , אני לא רוצה לישון ולחלום סיוטים כאלה אני לא רוצה לישון בכלל״ בכיתי בעוצמה והיונגין חיבק אותי בחוזק.
״ששש.. אני מצטער.. אני מצטער שאתה עובר את זה , אני אהיה איתך בסדר? אני אהיה איתך עד שתרצה לישון ואם תחליט להשאר ער כל הלילה אני אעשה את זה גם. כל מה שתחליט.. אני מצטער , לא חשבתי״ הוא אמר בעצב ומחה את דמעותיי.
״סליחה שכעסתי.. זאת לא אשמתך..״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אתה באמת תשאר איתי?״ שאלתי.
״באמת. אני אעשה כל מה שתרצה. אני אשאר איתך בכל החלטה שתבחר״ הוא אמר וחייכתי אליו קלות.

זכיתי בהיונגין..
באמת זכיתי בו.