- YOU'RE MINE -

21

- פרק מספר 21 -
| נ.מ - היונגין |

״זה היה.. לוּן״ הוא אמר והביט בי בפחד.
״לוּן? אתה רציני? לוּן? איך הבן זונה נכנס לשם?!״ צעקתי בכעס.
״תרגע.. בבקשה״ הוא ביקש ודמעה ירדה מעיניו.
״סליחה.. סליחה אני מצטער , בבקשה תגיד לי שהוא לא עשה לך כלום״ אמרתי בעצב ומחיתי את דמעותיו.
הוא לא ענה.
״פליקס! הוא נגע בך? הוא פגע בך? בבקשה תגיד לי״ אמרתי בלחץ והוא הניד את ראשו.
״אני אספר לך איך זה היה ומה בדיוק קרה.. אבל אתה מבטיח שלא תעזוב אחרי זה?״ הוא שאל והנהנתי במהירות.
״לעזוב? אני לא אעזוב. לעולם. בבקשה תספר לי״ התחננתי והוא נאנח והתחיל.
״לוּן נכנס למשרד.. הוא ראה שאני לבד והתחיל להתגרות בי עם כל מיני אמירות.. עליי , עליך , עלינו.. ובין כל משפט שלו הוא רק התקרב אליי יותר. נדחקתי בפחד אל הספה והוא רק התנפל עליי והתחיל לנשק את צווארי.. בכיתי. הרגשתי בסרט אימה. רציתי לצרוח אבל לא היה אף אחד שישמע. לפני שחשבתי שהכל אבוד.. שאני הופך לקורבן אונס , נכנס אדם נוסף. זה היה צאנגבין. הוא ראה את הסיטואציה והתחיל להרביץ ללוּן, הם רבו וצאנגבין העיף אותו אל מחוץ למועדון.. מאז , נרדמתי על הספה.. והרגע הבא שאני זוכר זה עכשיו.״ הוא סיפר ודמעות ירדו מעיניי.
״היונגין.. תגיד משהו.. בבקשה״ הוא בכה ומחה את דמעותיי.
״ביקשת.. ביקשת שלא אעזוב עכשיו , אבל אני לא מסוגל.. אני עומד פאקינג לפוצץ אותו!״ קמתי על רגליי בעצבים והתקדמתי אל הדלת כשפליקס נעמד וחסם לי את היציאה.
״היונגין.. בבקשה אל תלך , אל תעשה שום דבר בבקשה״ הוא אמר והניח את ידיו על חזי.
״פליקס״ התחלתי.
״בבקשה היונגין.. בבקשה , אם אתה אוהב אותי בבקשה אל תלך לשם.. אני מתחנן , תשאר איתי״ הוא בכה וחיבק אותי בחוזקה.
״אני-״ התחלתי ופליקס קטע אותי כשנשק לשפתיי עמוקות.
ידעתי שהוא עושה זאת כדי להשאיר אותי כאן אבל הייתי חלש ממנו , כשהוא נוגע בי או מנשק אותי זה אבוד.
הריח שלו.. הגוף המטריף שלו.. זה היה חזק ממני.
פליקס הושיב אותי לאט על המיטה והתיישב עליי.
״בוא נדבר.. תרגע״ הוא אמר וליטף את פניי.
״פליקס אני לא מסוגל להרגע״ אמרתי ברצינות.
״אני יודע.. בוא נדבר על זה , תוציא עליי את העצבים שלך.. אל תלך לשם״ הוא ביקש והנדתי בראשי.
״לעולם לא אוציא עליך את העצבים שלי , עזוב.. אתה צודק , בוא פשוט נדבר״ נאנחתי והוא הנהן.
״מה אתה מרגיש?״ הוא שאל.
״פליקס.. לוּן שוב פעם ניסה לאנוס אותך.. הוא פאקינג נגע בך , אני נשבע שאני שונא את עצמי על זה שלא הייתי שם. והבחור הזה? אני אשים אותו בכלא. אני נשבע.״ אמרתי נסער.
״לא יכולת לדעת.. אף אחד מאיתנו.. זה בסדר , אל תאשים את עצמך..״ הוא אמר וסידר את שיערי.
״שטויות.. צאנגבין ידע. אין לי מושג איך אבל אני הולך לגלות. הוא ידע ואפילו לא סיפר לי שזה קרה. והוא עוד קורא לעצמו חבר?״ כעסתי.
״אתה יכול לבחור לכעוס עליו.. או שאתה יכול לבחור להודות לו שהציל את הבן זוג שלך. הוא הציל אותי היונגין.. איך שלא תסתכל על זה.״ הוא אמר ונאנחתי.
״אני יודע.. אני יודע לא התכוונתי לזה ככה , אני אודה לו. אני אודה לו עם החיים שלי. הוא הציל אותך , את הדבר הכי חשוב לי בחיים. אבל אני חייב לדבר איתו פליקס אני חייב״ אמרתי בכנות והוא הנהן וליטף את לחיי.
״בסדר היונגין.. אם זה מה שאתה מרגיש תעשה את זה.״ הוא אמר והנהנתי כשקירבתי את ראשי לראשו.
״אתה מפחד ממנו..?״ שאלתי.
״אני מפחד..״ הוא הודה.
״זה גורם לך לפחד גם ממני?״ שאלתי.
״לא.. אני לא אפחד ממך לעולם.״ הוא אמר והנהנתי.
״יופי בייבי.. כי אתה יודע שלעולם לא אפגע בך , לעולם לא אעשה לך שום דבר רע.. אני תמיד כאן איתך , לנצח פליקס״ אמרתי והוא הנהן וחיבק אותי בחוזקה.
״אני אכניס אותו לכלא.. אני נשבע , ועד אז.. אני אשן איתך תמיד כדי לעזור לך לישון רגוע יותר.. עד שהסיוטים האלו יעלמו.
אתה לא לבד בזה בסדר? אני איתך לכל החיים״ אמרתי והוא חייך קלות.
״תודה היונגין.. זה כל מה שהיה לי חשוב״ הוא אמר ונשק לשפתיי.
״תמיד איתך.. תמיד״ אמרתי ונשקתי לשפתיו.

הזמן עבר והערב הגיע.. החלטתי שזה הזמן המדויק לפגוש את צאנגבין.
התקשרתי אליו וקבענו להפגש בבית קפה קרוב למועדון.. והנה , הוא בדיוק הגיע.

״מה קורה? למה בכזאת פרטיות?״ הוא שאל והתיישב מולי.
״אני צריך לדבר איתך על משהו״ אמרתי והוא הנהן.
״אתמול.. המקרה עם פליקס״ אמרתי.
״כן.. איך הוא מרגיש?״ הוא שאל.
״הוא בסדר , מנסה לפחות.. אבל חשוב יותר , אתה לא מכחיש שידעת״ אמרתי.
״למה שאכחיש?״ הוא שאל ומשכתי בכתפיי.
״לא יודע.. כי לא טרחת להגיד לי כלום״ אמרתי ברצינות.
״לא טרחתי להגיד כלום כי רציתי שפליקס יספר לך בעצמו כשיהיה מוכן , זה פרטי ואישי מידי אם כמעט אנסו אותו..״ הוא אמר ונאנחתי.
״אני פאקינג הבן זוג שלו! וחבר שלך! ברצינות התלבטת אם לספר לי?״ שאלתי נסער.
״תרגע , כמו שאמרתי.. הוא היה צריך לספר לך את זה בעצמו.״ הוא אמר ונאנחתי.
״אוקיי.. נניח , איך ידעת על זה?״ שאלתי בסקרנות.
״המצלמות״ הוא אמר.
״סליחה?״ שאלתי בחוסר הבנה.
״המצלמות אבטחה. עליתי לבדוק אותן כי אחד העובדים דיווח על תקלה בהן וקלטתי את זה.״ הוא סיפר ואחזתי את ראשי.
״לעזאזל.. ואיפה היה השומר של הקומה השניה תגיד לי?״ שאלתי בכעס.
״לפי מה שראיתי במצלמות , הלך לבר לשתות קצת״ הוא אמר ונהייתי עצבני יותר.
״לשתות? איזה יופי לו!! ממתי מותר לו לעזאזל לשתות במשמרת!! תפטר אותו.״ צעקתי.
״אתה בטוח?״ הוא שאל.
״בגללו הבן זונה הצליח להגיע לפליקס וכמעט לאנוס אותו בפעם השניה , עכשיו אתה חושב שאני בטוח??״ שאלתי בכעס.
״אוקיי , מובן בהחלט.. פוטר״ הוא אמר כששלח הודעה למינהו והנהנתי.
קמתי ממקומי ולקחתי את חפציי.

״היי , לאן זה?״ צאנגבין שאל וקם ממקומו.
״לתחנת פאקינג משטרה. חסר להם שם אנס מאחורי הסורגים״ אמרתי בכעס והתקדמתי לרכב.