- YOU'RE MINE -

12

- פרק מספר 12 -
| נ.מ - פליקס |

״מה לעזאזל הולך פה?!״ היונגין צעק והתקרב אלינו.
הוא הביט סביב ועיניו בערו מכעס.
המבט הקשוח והמפחיד של הגבר שהכרתי כאן לראשונה.. חזר לעיניו.
״כמובן.. ביג בוי , איך יכולנו לשכוח מקיומך? כשיש בעיות זה רק אתה״ היונגין אמר וקירב אותי אליו.
״בייבי , הוא עשה לך משהו?״ הוא פנה להביט בי בדאגה.
״לא.. לא אני בסדר״ אמרתי והוא התנשף בהקלה.
״מה הפאקינג בעיה פה? מה אתה צריך?״ היונגין שאל את לוּן.
״את פליקס״ לוּן השיב.
״את פליקס.. מצחיק , לא סיפרו לי שאתה קומיקאי״ היונגין גיחך בזעם.
״למה לעזאזל היד שלך על המותן שלו? מה הולך כאן פליקס?״ לוּן שאל ופנה להביט בי.
״אמרתי לך כבר.. שאני בזוגיות״ אמרתי והתקרבתי להיונגין שהידק את אחיזתו בי.
כמו שאמרתי.. ליד היונגין אני מרגיש בטוח , הוא לא יפגע בי ולא יתן שאחרים יפגעו בי.
״לא.. אל.. אל תגיד לי שאתה בזוגיות.. איתו? הוואנג היונגין שזיין חצי מועדון פה? ואתה חושב שאתה מיוחד? לעזאזל פליקס.. אתה לא עוצר״ לוּן פרץ בצחוק מזלזל ודמעה ירדה מעיניי.
״תדבר אליו עוד פעם ככה ואני אתלוש לך את הלשון מהמקום ואאכיל אותך בה חתיכת מזדיין״ היונגין אמר בכעס והתקדם אל לוּן.
אחזתי בידו ומשכתי אותו אחורה. פחדתי עליו. אף על פי שידעתי שאם היונגין רק יניף אצבע לכיוונו של לוּן , הוא יקבור אותו בשניה.
״בקיצור.. מה אתה רוצה? בשביל מה לך להתעסק איתנו?״ מינהו אמר.
״לא באתי להתעסק איתכם באתי לדבר עם פליקס״ לוּן אמר בנחישות.
״פליקס שאמר לך כבר חמש פעמים שהוא לא מעוניין לדבר איתך , אתה צריך את זה בשפה אחרת?״ מינהו אמר בקשיחות.
״יודעים מה? אני לא סופר אתכם.. אני פשוט אדבר כאן עם פליקס״ לוּן אמר.
״לך על זה חולה נפש״ מינהו אמר.
״פליקס , בשיחה האחרונה שלנו אמרת שלא אהבת את איך שהתנהגתי וחשבתי על זה , היה לי כיף איתך ואני לא רוצה לוותר על זה.. למרות שהמצאת דברים כמו שכמעט אנסתי אותך ו-״ הוא התחיל.
״המצאתי דברים? אם המצאתי את הדברים האלה , איך אתה יודע שכמעט אנסת אותי כשאפילו לא סיפרתי לך על זה?״ אמרתי נסער.
״אני..״ הוא התחיל.
״אתה היית פיקח.. לעזאזל לוּן.. אתה היית פיקח וידעת שאתה רוצה לאנוס אותי. למרות שבכיתי לך בפרצוף.. למרות שהתחננתי בפניך שלא תפגע בי.. רצית אותי בגלל הגוף שלי , אתה תכננת הכל.״ אמרתי בבכי שרק התחזק כשנפל לי האסימון.
אלוהים.. אני מרגיש ריק.
״בן פאקינג זונה!״ היונגין צעק בכעס ודפק ללוּן אגרוף לפנים.
״היונגין!״ צעקתי בפחד ומשכתי אותו מחולצתו.
״חתיכת אנס מזוין! המקום שלך זה מאחורי הסורגים!״ היונגין צרח כשהכה אותו בחוזקה.
״בבקשה.. היונגין! תפסיק את זה!״ צעקתי בבכי ומשכתי אותו אליי כשמינהו הפריד בין השניים והיונגין נעמד לצידי.
לא הייתה לי שליטה על הגבר הזה אם החליט לכסח את לוּן.. אבל בכל זאת ניסיתי.
היונגין התנשף בכעס מטורף ונעמדתי מולו , הנחתי את ידיי על חזהו המתנשם.
״היונגין.. זה מספיק..״ אמרתי כשהוא הביט רק בלוּן שמולו בזעם.
״אם אראה אותך עוד פעם אחת מתקרב אליו! זה הפאקינג סוף שלך! אני נשבע שאני אחסל אותך!״ היונגין צעק כשניסה שוב להתנפל על לוּן ואחזתי בו בחוזקה.
חפנתי את פניו בידיי ונצמדתי אליו.
״ששש.. תסתכל עליי..״ אמרתי כשעיניו הביטו בלוּן בזעם.
״היי.. עליי , תסתכל עליי״ אמרתי והוא הביט בעיניי הדומעות.
״הכל בסדר.. הכל בסדר עכשיו״ אמרתי שליטפתי את לחיו בעדינות והוא הסדיר את נשימתו כשהתרכז בעיניי.
מבלי להגיב הוא חפן את ידי ומשך אותי לקומה למעלה למשרדו.
הוא סגר אחריו את הדלת וריסק את שפתיו על שפתיי בחוזקה.
היונגין חפן את פניי בידיו הגדולות ואחזתי במותניו , לשונו פלשה לפי והנשיקה הייתה ארוכה ורכושנית.
מלאת תשוקה , מלאה ברגשות ותחושות שהיה חייב להעביר אליי.. נשיקה שגמרה לי את האוויר אך מצד שני החזירה לי את כל האוויר שהייתי צריך.
״היונגין..״ מלמלתי. מרגיש את הדופק בין רגליי מתחזק.
״לעזאזל.. אתה משגע אותי״ הוא נאנח כשהתנתק מפי והצמיד את ראשי לראשו.
״אתה בסדר?״ שאלתי כשהבטתי בעיניו.
״זאת צריכה להיות השאלה שלי , אתה בסדר? מה אתה מרגיש? רק תספר לי״ הוא שאל ומחה את דמעותיי.
״אני.. אני כועס״ אמרתי בכנות.
״כן , גם אני כועס״ הוא אמר ויכולתי לראות זאת על עיניו הזועמות.
״למה היונגין..? למה שאדם פיקח שטוען שהוא אוהב אותי ירצה לאנוס אותי בכוונה? למה?״ שאלתי בבכי.
ידעתי שהיונגין לעולם לא יהיה כמוהו. הוא לעולם לא יפגע בי.
״כי הוא לא באמת אוהב אותך בייבי.. כל מה שהוא רוצה זה את הגוף שלך, אני לא אתן לו להתקרב אליך.. אני מבטיח״ הוא אמר כשהביט בי בעדינות וליטף את לחיי.
״אתה לא מאמין למילים שיוצאות לו מהפה נכון?״ הוא שאל לפתע.
״כמו מה?״ שאלתי.
״כמו זה שהוא מנסה לגרום לך לפקפק באהבה שלי כלפיך , כשהוא אמר שאתה לא מיוחד כי את כולם זיינתי.״ הוא אמר ברצינות.
״היונגין.. זה לא-״ התחלתי.
״כי זה בולשיט. אתה מיוחד. אתה כל כך מיוחד בשבילי פליקס.. מעולם לא הרגשתי ככה , אתה היחיד והראשון שגרם לי לצאת לדייט.. לעלות על אוטובוס.. לישון עם מישהו.. או לאכול פנקייקים לארוחת בוקר. נכון.. זיינתי מלא בחורים , אני מודה. אני מתחרט על זה מהשניה שהכרתי אותך. מתחרט על כל רגע שבו הייתי בתוך גוף אחר שהוא לא שלך.״ הוא אמר ודמעות עלו בעיניי.
היונגין הוא כל מה שרציתי.
״מה..? הייתי ישיר מידי? זה לא..-״ הוא התחיל.
״לא.. לא , אתה מדהים.. היונגין. אני באמת גורם לך להרגיש ככה?״ שאלתי מופתע כשהלב שלי דפק בחוזקה.
״כן.. כן פליקס אתה כן״ הוא אמר וחייכתי אליו.
״אני בוכה משמחה היונגין.. אני מאושר שהכרתי אותך ושאתה הבן זוג שלי.. אני אוהב אותך״ אמרתי בכנות וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אני אוהב אותך הרבה יותר״ הוא אמר ונשק ללחיי.

״רגע.. אז מה אמרת על ׳מתחרט על כל רגע שבו היית בתוך גוף אחר שהוא לא שלי?׳״ אמרתי בהתגרות כשהבטתי בו.
עיניו שידרו את המבט המלחיץ ביותר שראיתי.. התגרתי בו.
עיניו הביטו בי בתשוקה שלא ידעתי איך תתבטא.
״פאק.. אתה לא רציני..״ הוא נאנח והרים אותי אל הספה שבמשרדו.