- YOU'RE MINE -

27

- פרק מספר 27 -
| נ.מ - היונגין |

״אני אוהב אותך לנצח , היונגין שלי״ הוא אמר והלב שלי החסיר פעימה.
״לעזאזל.. זה טוב יותר משציפיתי״ אמרתי והתנפלתי על שפתיו עמוקות.
לשוני מצאה את לשונו וטעמו המתוק מילא את פי , אחזתי את פניו הקטנות בידיי וחפנתי את ישבנו.
״אני אוהב אותך יותר.. פליקס שלי , אתה כל העולם שלי״ אמרתי והצמדתי את ראשי לראשו.
פליקס נשק ללחיי וליטפתי את לחיו.
״אתה רוצה את המחווה שלך?״ שאלתי.
״מוכן? אפשר?״ הוא שאל בהתלהבות מתוקה.
״כן בייבי.. תקבל את המחווה שלך בתשע״ אמרתי.
״מה.. אבל זה עוד שלוש שעות!״ הוא נאנח וגיחכתי.
״אתה תשרוד , אתה תאהב את זה״ אמרתי והוא הנהן במתיקות.
״דרך אגב.. אני הולך למועדון לחצי שעה וחוזר , מינהו מטריף אותי״ אמרתי.
״תחזור מהר ותשמור על עצמך!״ הוא אמר והנהנתי כשנשקתי לשפתיו.
״נתראה תכף מותק״ אמרתי ונשקתי לראשו כשיצאתי מהבית.

לאחר בערך חצי שעה סיימתי במועדון ויצאתי לכיוון הבית , תכננתי להעביר את הזמן עם פליקס עד המחווה שלי בערב עם סרט.
זה יהיה כיף.. הוא בטח יתרגש.
נכנסתי לחדר ויכולתי לראות את פליקס ישן בתנוחת עובר מתוקה.
התיישבתי לצידו וליטפתי את לחיו.
״הו.. אתה ישן?״ לחשתי.
״ממ בסדר , אני אוהב אותך״ אמרתי כשנשקתי לצווארו ונשכבתי לידו. חיבקתי אותו בחוזקה.
ננוח כמה שעות.. ונקום למחווה שלי.

השעון שלי צלצל.. וזה הזמן לקום.
השעה תשע בערב. כמתוכנן.
״בייבי.. צריך לקום..״ לחשתי לו.
״מממ בסדר״ הוא מלמל בעייפות והתיישב במקומו.
״תקבל עכשיו את המחווה שלך.. אתה מתרגש?״ שאלתי והוא הנהן.
״מה ללבוש?״ הוא שאל.
״לבן , מחווה זה חגיגי וגם אנחנו נהיה חגיגיים״ אמרתי והוא הנהן בחיוך.
קמנו להתארגן , פליקס לבש חליפת סטאן לבנה והיה נראה כמו מלאך יפיפה.
לבשתי חליפת סטאן לבנה שדומה קצת לשל פליקס אך קצת יותר מהודרת. 
״אתה יפה בצורה לא הגיונית״ אמרתי כשהבטתי בבן זוגי.
״אתה יותר.. הכי יפה שיש״ הוא אמר ונשק לשפתיי.
״קדימה.. בוא נצא״ אמרתי ואחזתי בידו כשיצאנו לרכב.

| נ.מ - פליקס |

״יש נסיעה ארוכה?״ שאלתי.
״לא ממש.. אתה יכול לנוח אם בא לך״ היונגין השיב וליטף את ראשי.
״לא.. אני לא רוצה שתשאר לבד״ אמרתי והוא חייך כשנשק לידי.
״ממש תכף מגיעים״ הוא אמר והנהנתי.
לאחר כמה דקות היונגין עצר את המכונית.
״איפה אנחנו?״ שאלתי והבטתי סביבי.
״כבר תדע..״ הוא אמר ואחז בידי כשהלכנו דרך חולות הים.
הגענו למקום מואר באורות , על החול מפת פיקניק אדומה ומאכלים רבים.
״היונגין.. מה זה?״ שאלתי מופתע.
״שב״ הוא אמר והתיישבנו כשמסביבי נרות ומטעמים רבים.
פנקייק עם סירופ שוקולד , האהוב עליי.
יין אדום וסטייקים , האהובים על שנינו.
היונגין הפתיע אותי בטירוף.
״היונגין.. המחווה שלך מדהימה..״ אמרתי מרוגש וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אתה טועה מותק.. זאת לא המחווה שלי״ הוא אמר והבטתי בו בבלבול.
״זאת.. לא?״ שאלתי ולפני שהספקתי להבין מה קורה , היונגין כרע ברך לפניי וחשף מולי טבעת יהלום.
״היונגין..״ מלמלתי בדמעות.

״פליקס שלי , אהבת חיי , הילד הטהור ביקום , הילד שהפך אותי לגרסה הטובה ביותר של עצמי והפך אותי לגבר שאני היום. הילד שגרם לי להכנס איתו לזוגיות ושינה את כל מה שהכרתי בחיי. הילד שבזכותו.. אנחנו זוכים לרגע הזה. אני אוהב אותך , יותר מהחיים עצמם. אעמוד לצידך באש ובמים , בכל שתצטרך אהיה שם לצידך. מהשניה שראיתי אותך ידעתי שזה לא מקרי , ידעתי שאתה זה כל מה שאני רוצה. מעולם לא הייתי מדמיין שאני , הוואנג היונגין אציע נישואים. אבל לעזאזל.. שברת את כל מה שהכרתי בחיי. בייבי שלי.. האחד והיחיד שלי , לשאלה החשובה ביותר ולמחווה האמיתית שלי.. האם תנשא לי?״ היונגין נאם והדמעות הציפו אותי.

ידעתי שלא משנה מה יקרה לי בחיים או באיזה מקום אהיה.. אני תמיד רוצה את היונגין לצידי.
״כן.. כן אני אתחתן איתך״ אמרתי בדמעות ונישקתי אותו בחוזקה.
הוא חיבק אותי חזק והשחיל לאצבעי את הטבעת.
״אתה שלי.. הוואנג פליקס״ הוא לחש לאוזני וחייכתי בדמעות.
״רק שלך.. הוואנג היונגין״ אמרתי והוא חיבק ונישק אותי בחוזקה.

עברו כמעט עשרים דקות , היונגין ואני ישובים על מפת הפיקניק ואוכלים בהנאה.
״אויש.. תפסיק , אתה גורם לי להרגיש שעשיתי משהו רע״ היונגין אמר ומחה את דמעותיי שעדיין המשיכו לרדת.
״לא.. אני מתרגש , אני פשוט מאושר סליחה״ אמרתי בכנות כשמחיתי את דמעותיי והיונגין חייך ונשק ללחיי.
״אהבה שלי.. לא ציפית , נכון?״ הוא שאל וחיבק אותי כשראשי מונח על חזהו.
״לא.. בכלל לא , הפתעת אותי.. כמו תמיד.״ אמרתי והוא חייך ונשק לי.
״אבל המחווה שלך מגניבה יותר משלי״ אמרתי והוא גיחך.
״שטויות.. תראה , זה עדיין איתי״ הוא אמר והראה לי את השרשרת שהבאתי לו.
״ועדיין , שלך מרגשת יותר״ אמרתי בחצי חיוך.
״ברור.. נסה להתחרות בהצעת נישואים״ הוא קרץ לי וגיחכתי.
״אנחנו באמת נתחתן בקרוב?״ שאלתי והבטתי בו מרוגש.
״באמת.. אהפוך אותך להוואנג ממש בקרוב״ הוא אמר ונשק לראשי.
״אהיה הוואנג.. זה כבוד״ אמרתי והוא גיחך.
״הכבוד הוא לי שאתה משתמש בשם משפחה שלי , הוואנג פליקס״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״אתה עדיין תהיה חייב ללמוד לעשות קוקו לבנות״ אמרתי כשהבטתי בו.
״אבל-״ הוא התחיל.
״זה התפקיד שלך, אני מאמין בך״ אמרתי ונשקתי לשפתיו כשהוא גיחך.

אני אהיה בקרוב הוואנג פליקס.. אני לא מאמין לזה.
החלום שלי היה להשאר עם היונגין לנצח.. ועכשיו זה קורה.
אני מודה שיצא לי לפגוש אותו.. החיים שלי השתנו מקצה לקצה בזכותו , ובקרוב.. חיי באמת ישתנו.