תחשוב עליי

פרק 4

אביתר
”אני כול כך עייף” אני אומר בעיקר לעצמי
”מה קרה אביתר?” נעומי החברה הכי טובה שלי שואלת
”זה כזה מעייף להיות מחנך” אני אומר
”טוב תגיד תודה שאתה לא אחות של בית חולים, אחרת היית הרבה יותר עייף” היא אומרת
”כן כן הבנתי, העבודה שלך קשה יותר! אבל לפחות את לא צריכה להתמודד עם בני נוער עצבניים!” אני אומר
”מה הכיתה החדשה שלך עד כדי כך גרועה? אתה מלמד אותם בקושי חודש...” נעומי אומרת
” רובם סבבה, אבל התאמות...” אני אומר
”התאמות? אה כן סיפרת לי עליהן, אמרת שהן לא סובלות אחת את השנייה?” היא שואלת
”כן, איימי-” אני מנסה לומר
”העצבנית?” נעומי שואלת
”כן היא. קיץ קץ היא כול הזמן רבה עם אחותה ואיתי, היא כול הזמן מחפשת סיבות להכשיל אותה, אם זה עם הלבוש שלה, הציונים שלה, איך שהיא מתנהגת בשיעורים...”
”מה זאת אומרת היא רבה איתך?”
”היא כול הזמן כזה ’המורה זה לא הוגן ריילי איחרה בדקה למה אתה לא מעניש אותה?” אני אומר
”או וואו”
”זה כאילו כואב לה על זה שאחותה לא נענשת.”
”וגם אם זה לא מספיק אמא שלהן כול הזמן מתקשרת ובודקת אם מה שאיימי מספרת לה נכון או לא...”
”טוב אין פלא שאיימי מתנהגת ככה לריילי...”
”למה את מתכוונת?” אני שואל אותה
”טוב אתה יודע, איימי מתנהגת ככה בגלל שאמא שלהן גם כול הזמן מחפשת להעניש את ריילי...”
”אה כן, אני מניח שאת צודקת”
”מסכנה הילדה...” נעומי אומרת
כן היא בהחלט מסכנה...
והיא עשתה שיפור, אני רואה שהיא משתדלת אבל היא עדיין נכשלת ברוב המקצועות, ושלא לדבר על כול התלונות שאני מקבל משאר המורים...
אבל היא ילדה טובה, וגם חמודה, יש לה עיניים יפות וחיוך מדהים...
”אביתר”
והשיער הזה...
”אביתר!” נעומי אומרת
”מה?” אני שואל
”לא הקשבת לי נכון?”
היא אמרה משהו? שיט, באמת לא הקשבתי לה...
”לא” אני אומר בפשטות
”אוף איתך, תקשיב לי!” היא אומרת וזורקת את הכרית של הספה עליי
”כן גברתי!” אני אומר
”אל תקרא לי גברתי! אנחנו באותו הגיל!”
”אוקיי גברתי!” אני אומר שוב בשביל לעצבן אותה
היא שוב זורקת עליי את הכרית של הספה, ואני צוחק
”מעצבן אחד!”
לשאר הערב אנחנו מדברים ואוכלים, היא מספרת לי על העבודה שלה והחברה החדשה שלה. ואני מספר לה על התלמידים והמורים שעובדים איתי.
”לילה טוב אביתר” נעומי אומרת ויוצאת מהדלת
”לילה טוב” אני אומר וסוגר את הדלת
יש לי הרגשה ששכחתי משהו... אה פאק נכון המבחנים, אני צריך לבדוק את המבחנים... אוף אין לי כוח!
אני בודק את המבחנים והולך לישון
”פאק כבר אחד בלילה, ויש לי כיתה על הבוקר...” אני ממלמל לעצמי
בוקר אחרי
אני מתעורר, מתארגן,אוכל ארוחת בוקר ומכין לי קפה לדרך
כשאני מגיע לבית ספר אני ישר הולך לחדר מורים
”סשה בוקר טוב” אני אומר
”בוקר טוב אביתר.” היא עונה
”יש לך שיעור הבוקר?” היא שואלת, ומאדימה?
לא כול כך חם פה...
”אה כן, יש לי שיעור ספרות עם יב'5"
”אה בהצלחה לך”
”תודה” אני בהחלט אצטרך את זה...
אני הולך לכיתה ואומר בוקר טוב לכמה תלמידים בדרך
”בוקר טוב” אני אומר כשאני נכנס לכיתה
”בוקר טוב” הם אומרים בחזרה
אני בודק אם כולם בכיתה
ו... שתי תלימידות חסרות. כמובן שאלו איימי וריילי.
למרות שזה כן מוזר שאיימי מאחרת...
”משהו יודע איפה התאומות?” אני שואל
”איימי כתבה לי ואמרה לי להגיד לך, שהיא וריילי איחרו לאוטובוס. אבל הן בדרך!” מעיין אומרת
”אוקיי, בואו נתחיל!”
אחרי חמש דקות הדלת נפתחת וריילי ואיימי נכנסות
”אביתר סליחה על האיחור ריילי שוב לא קמה!” איימי אומרת
וואו רק נכנסה וכבר מאשימה את אחותה... לא מפתיע.
באמת שהילדה הזאת ממש מתחילה לעצבן אותי
ריילי נראת כאילו היא באה לומר משהו.
”לא שאלתי.” אני אומר ברוגע
”תשבו” אני אומר ואיימי נראת בהתחלה בשוק ואז היא נראת עצבנית
מישהו צריך לשלוח את הילדה לפסיכולוג...
השיעור נגמר ורוב התלמידים יוצאים חוץ מריילי
”את צריכה משהו ריילי?”
”אה כן, אממ תודה על כך שאתה אממ אתה יודע מגן עליי? ואממ שאתה לא לוקח ישר את הצד של אחותי, ושה... אתה מאמין בי” היא מגמגמת ומסמיקה
”אה כן, אין בעיה, אבל עכשיו שהזכרת את זה אני צריך לדבר איתך על הציונים שלך.” אני אומר והחיוך שהיה לה נופל
”אה כן אני יודעת שהציונים לא משהו...”
”את בכלל יודעת מה את לומדת בתנ”ך או אנגלית?” אני שואל כי אלה המקצועות הכי גרועים שלה
”לא...” היא אומרת בכזה שקט שאני בקושי שומע אותה
”אולי כדי לך לבקש פרטני מהדר, היא מורה נחמדה אני בטוח שהיא תשמח לעזור”
היא מצחקקת לעצמה ואומרת ”נחמדה בטח...” ומגלגלת עיניים
”אי פעם ניסית לבקש ממנה עזרה?”
”כן ניסיתי! אבל היא תמיד אומרת ’אני לא נותנת פרטני לתלמידים שלא מקשיבים בשיעורים!’ אז היא אף פעם לא עוזרת לי, וחוץ מזה רוב השיחות שלי איתה זה היא צועקת עליי אז תאמין לי שנחמדה היא לא!”
היא אומרת ואני חייב להגיד שזה די מפתיע אותי... הדר נראתה לי נחמדה אבל אני מניח שטעיתי...
”אוקיי אני אבדוק איתה מה אתם לומדים ואני אעשה איתך פרטני. בסדר?” אני שואל
היא נראת המומה
”אתה תעשה את זה בשבילי?” היא נראת כאילו היא עוד שנייה תתחיל לבכות...
מה כבר אמרתי? אמרתי משהו שהעליב אותה? לא, מה כבר אמרתי?
”כן בטח, רק למה את בוכה?” אני שואל
”אני לא בוכה” היא אומרת ומתחילה לבכות
שיט... למה היא בוכה?!
”אממ רוצה חיבוק?” אני אומר בחשש והיא מהנהנת
אני מחבק אותה את עד שהיא נרגעת
”סליחה...” היא אומרת ומתרחקת
”לא כבר דיברנו על זה שאין לך על מה להתנצל?”
”נכון, אני מצטערת...”
”ריילי!”
”אה אופס סליח-”
”ריילי, פשוט צאי להפסקה” אני אומר בתבוסה 
אני אומר והיא יוצאת מחייכת
הילדה הזאת מבלבלת אותי... לפני שנייה היא בכתה ועכשיו היא מחייכת. ועכשיו גם אני מחייך כמו דביל
”המורה אפשר לדבר איתך?” איימי שואלת
אוי נו מה היא רוצה עכשיו?
”כן איימי, איך אפשר לעזור לך?” אני שואל בטון הכי נחמד שאני יכול לגייס
”אני ממש לא אוהבת את זה שאתה משקר לאמא שלי, בשביל שהיא לא תכעס על ריילי!”
”איימי אני מבקש ממך תשאירי לי להתמודד עם ריילי בסדר? אין צורך לערב את אמא שלך בכול דבר”
”אבל היא צריכה לדעת!”
”לדעת מה שריילי מאחרת בדקה לשיעור תנ”ך? באמת זה מה שאת חושבת שאמא שלך צריכה לדעת, את אומרת לי שאת מגיעה לכול השיעורים בול בזמן? לא, נכון? גם את מאחרת לפעמים והכול בסדר.”
היא נראת עצבנית יותר... ’איזה יופי’ אני חושב בסרקזם
”טוב, אז אם אתה לא מתכוון לספר לאמא שלי, אני אספר למנהל שראיתי אותך מחבק את ריילי!”
הכלבה מאיימת עליי? עכשיו אני עצבני
”אוקיי”
”מה אוקיי?”
”לכי תספרי לו!”
”מה את חושבת שהמנהל יעשה? מה? יפטר אותי? לכי תספרי לו ותראי לאן זה מתקדם”
היא נראת המומה
והיא יוצאת בלי לומר עוד מילה
יופי, עכשיו היא על הכוונת שלי
אני עוד אראה לה מה זה לאיים עליי...

הערה: טוב זה פרק 4 מקווה שאהבתם ונתראה בפעם הבאה!