תחשוב עליי

פרק 8

ריילי
היום יום שישי ואביתר הזמין אותי אליו!
בקושי יכולתי לישון אתמול מרוב התרגשות!
יש לי חבר!
כאילו החבר הראשון שלי! והוא המורה החתיך של בית הספר!
כבר 12 בצהריים ואביתר אמר לי לפגוש אותו בפארק ומשם ניסע לבית שלו.
”אמא אני יוצאת!”
”שוב? רק אתמול יצאת!” אמא אומרת
נו ו... מה אכפת לה? זה לא כאילו שיש לי מה לעשות בבית.
”כן אמא, אני אחזור לקראת הערב. ביי!” אני אומרת ויוצאת לפני שהיא תוכל לתחקר אותי.
אני הולכת לפארק ומחכה
”ריילי!” מישהו אומר מתוך רכב
”כנסי” אה זה אביתר...
’כן סתומה מי זה עוד יכול להיות’ אני חושבת לעצמי
אני נכנסת לרכב
”היי אביתר” אני אומרת ונותנת לו נשיקה
”היי ריילי” הוא אומר ומחייך. הוא בוחן אותי ופתאום הוא נראה דואג
”את בסדר ריילי? לא חם לך? 30 מעלות בחוץ”
שיט! באמת חם לי אבל אני לא יכולה ללכת בחולצה קצרה... הוא יראה מה עשיתי לעצמי, וממש לא בא לי שהוא יחפור לי על זה
”אה כן קצת... פשוט חשבתי שהיה יותר קר היום, אז באתי בחולצה ארוכה למקרה ש...”
”אה אוקיי” הוא אומר אבל זה נראה שהוא ממש לא השתכנע. שיט....
הוא מתחיל לנסוע
”איך את?”
”אני בסדר, אתה?”
”וואו יש לך לתשבות ארכות... אין פלא שאת נכשלת בלשון...” הוא אומר בסרקזם
”אתה כל הזמן חייב להכניס לימודים ליום יום?” אני שואלת עצבנית
לימודים, לימודים אין לו משהו אחר לדבר עליו?
”תירגעי אני סתם מנסה לעצבן אותך” הוא אומר וצוחק
”זה בהחלט עובד לך...”
”מה יש לך את עצבנית היום? גם אתמול היית עצבנית הכול בסדר?” הוא שואל
”כן הכול אחלה” אני אומרת ומחייכת אבל זה נראה שזה לא עובד עליו
”אוקיי... אם את אומרת”
”אז... מה אתה מספר?”
”אה את יודעת הכול כרגיל שום דבר מעניין...”
”רגע נעומי לא הזמינה אותך לארוחת שישי?”
”אה כן אבל אמרתי לה שאני לא יכול בסוף והיא הבינה אז הכול בסדר.”
”הגענו” הוא אומר
אנחנו נכנסים לבית. הבית נראה פשוט אבל יפה ונקי
’’מה הכנת לאכול?” אני שואלת בהתרגשות
”פסטה עם שמנת פטריות וסלט. זה בסדר נכון?”
”זה מצוין!”
הפסטה נראת טעימה...
”תסגרי את הפה שלא תריירי על כל הפסטה”
”בואי אני אשים לך בצלחת” הוא אומר ומחייך
”אוקיי”
”עוד לשים?” הוא שואל
”כן!” אני אומרת והוא שם
”עוד?”
אני מהנהנת והוא שם עוד
”זה מספיק” אני אומרת
הוא מסתכל עליי משועשע
”מה? אני רעבה”
”שהיה לך לבריאות”
”הסלט כבר על השלוחן” הוא אומר
אני מתיישבת ומחכה לו
אחרי כמה שניות הוא גם מתיישב ואני מתחילה לאכול
”אממ זה טעים” אני אומרת
”אני שמח שטעים לך”
אנחנו מסיימים לאכול והוא שוטף את הכלים
”אתה יודע אני יכולה לשטוף את הכלים... אתה יודע בגלל שהכנת את האוכל אז זה הוגן שאני אשטוף...”
”אה זה בסדר ריילי הרי את אורחת שלי”
פיו איזה מזל! אני ממש לא אוהבת לשטוף כלים.
”איזה סרט את רוצה לראות?”
”פלונטר! זה הסרט האהוב עליי”
”אולי את רוצה לראות סרט שעוד לא ראית?”
”נופ”
”אוקיי” הוא אומר ומנשק אותי
אני מחזירה לו נשיקה
”עוד לא התחלנו את הסרט... קודם מתחילים לראות ואז מתמזמזים...” אני אומרת
הוא צוחק ”אני אוהב לעשות דברים בדרך ההפוכה” הוא אומר ומנשק אותי
”בואי נתיישב” הוא אומר ואנחנו מתיישבים
בערך באמצע הסרט הטלפון שלי מצלצל
”אוף דווקא בחלק האהוב עליי מישהו צריך להתקשר” אני ממלמלת לעצמי
אביתר עוצר את הסרט
”הלו?”
”ריילי איפה את?” איימי שואלת
”מה אכפת לך?”
”אמא דואגת את בקושי יוצאת מהבית ועכשיו את יוצאת יומיים ברצף?! עם מי את?”
”לא עניינך”
”אני בסך הכול החלטתי שנאמס לי להיות בבית כל היום ולכן אני בחוץ זה הכול! עכשיו אם לא אכפת לך אני אשמח לחזור לענייני!”
”ריילי!”
”ביי איימי!” אני אומרת ומנתקת
”את יודעת... אם תמשיכי להתנהג ככה הם יבינו שמשהו לא קשורה ויעלו עליינו.”
”משהו לא קשורה איתי כבר 17 שנה אני בטוחה שהם לא ישימו לב”
”אל תגידי את זה!”
”למה? זה נכון!”
”ריילי הכל בסדר איתך, את נערה מדהימה ויפה פשוט קצת מעופפת זה הכל”
’אממ” זה כול מה שאני אומרת כתגובה
”ריילי תיסתכלי עליי”
אני מסתכלת
”הכול בסדר? את באמת מתנהגת מוזר בזמן האחרון...”
”אני פשוט עייפה זה הכל” אני אומרת ובודקת שהיידים שלי מכוסות.
”אם קרה משהו את תגידי לי נכון?”
’’כן’’ אני משקרת
’’עכשיו בוא נחזור לסרט!’’ אני אומרת בתקווה שהוא יעזוב את הנושא
הוא מדליק שוב את הסרט
ומתישהו במהלך הסרט נרדמתי
”ריילי” אביתר אומר ברכות
”את צריכה לקום כבר מאוחר”
”לא בא לי” אני אומרת ואני שומעת אותו צוחק
”ריילי כבר 5 בערב את צריכה ללכת הביתה, שאמא שלך לא תדאג” הוא אומר ומלטף לי את הראש
”זה בסדר... היא אף פעם לא דואגת לי...” אני אומרת ומפהקת
”בואי ישנונית אני אקח אותך לפארק בסדר?”
”אוקיי” אני אומרת וקמה
אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים לכיוון הפארק
”אני מצטערת שנרדמתי באמצע הדייט שלנו”
”הכול בסדר, את חמודה כשאת יושנת” הוא אומר
ואני מסמיקה
”הגענו. את תסדרי להגיע מפה הביתה נכון?”
”יאפ” אני אומרת ונותנת לו נשיקה מהירה
”ביי ביי” אני אומרת והוא מנופף לי
לאחר 10 דקות אני נכנסת הביתה
”איפה היית כל היום? את יודעת כמה דאגתי?” אמא אומרת
”בחוץ’’ אני אומרת ועולה לחדר שלי
’’ריילי תעצרי”
”מה אמא?’’ אוף איך אין לי כוח אליה
”מה יש לך בזמן האחרון?”
”פשוט נמאס לי להיות פה! את מתנהגת אליי כמו ילדה קטנה ואומרת לאיימי לרגל אחריי, נמאס לי מזה! אני כבר בת 17 מותר לי לצאת החוצה ולהכיר אנשים!”
”אני לא אומרת לאיימי לרגל אחרייך! אני רק רוצה שהיא תדאג לך זה הכול...”
”אבל זה לא מה שהיא עושה, היא ממש לא דואגת לי ואני גם לא צריכה שהיא תדאג לי! אני ילדה גדולה ואני מסתדרת לבד” אני אומרת
”אבל ריילי-”
אני עולה לחדר וטורקת את הדלת
’איך נמאס לי מהן... ברגע שימלאו לי 18 אני עפה מהבית הזה ולא אסתכל לאחור’

הערה: זה היה פרק 8 מקווה שנהנתם ונתראה בפרק הבא!