תחשוב עליי

פרק 12

ריילי
בחיים לא חשבתי שאני אוהב את זה קשוח.
אבל כשאביתר קרא לי ’ילדה טובה’ ושיבח אותי זה עשה אותי רטובה בקטע שלא ידעתי אפשרי, רטובה כמו בספרים המוקצנים האלה.
קיוויתי שאנחנו נשכב גם אבל ברגע ש’העונש’ שלי נגמר, אביתר עשה לי אמבטייה חמה עם קצף ושמנים, ואחרי זה הוא נתן לי אלוורה לשים על התחת האדום שלי.
אכלנו ארוחת ערב וראינו סרט ואז הוא לקח אותי הביתה.
הייתי רוצה לישון אצלו אבל אין לי חברות שאני יכולה להגיד לאמא שאני ישנה אצלן, אז נסתפק בנתיים בזה.
עוד פחות מחודש היה לי יום הולדת 18 ואני רוצה לעזוב, אבל לאן?
לאביתר? אני לא רוצה שנקדם מהר מידי ויותר מיזה אני לא רוצה להסתמך עליו כלכלית למקרה שנפרד.
ו...יש את... לא אין לי לאן עוד ללכת אז הגעתי למסקנה שאני צריכה עבודה, יש לי כרגע חסכונות אבל עדיין אני צריכה יותר כסף וגם עבודה קבועה שאני אוכל להסתמך עליה למקרה שאצטרך. חשבתי על מלצרות ונראה לי שזו האופציה הכי טובה שלי בנתיים . אז כרגע אני הולכת במרכז העיר איפה שכול המסעדות ושואלת אם יש מישהו שמחפש עובדים, עברתי כבר שלושה מסעדות שאף אחת מהן לא צריכה עובדים חדשים, ונשארו עוד... שתי מסעדות, פאק, אני בהחלט מקווה שאחת מהן תתן לי עבודה.
אני נכנסת למסעדה והמארחת משחקת בטלפון.
”אממ היי” אני אומרת מנסה שתשים לב אליי
”היי כמה אתם תהיו?” המאחרת הברונטית שואלת
”אמממ האמת זה שאני מחפשת עבודה ותוהה אם אתם צריכים מלצרים?” המארחת סוף כול סוף מסתכלת עליי, היא בוחנת אותי מכף רגל ועד ראש ואומרת ”כן אנחנו מחפשים עובדים חדשים”, אני מנסה להישאר רגועה ולא להראות עד כמה זה משמח אותי
”אז עם מי אני צריכה לדבר?” אני שואלת אותה
”בואי אחריי” אני הולכת אחריה עד למשרד של מישהו, אני מניחה שזה של המנהל. ”רועי יש פה מישהי שמחפשת עבודה!” המארחת צועקת על גבר שנראה באמצע שנות החמישים שלו. הגבר מרים את הראש שלו מהמחשב ומראה לי עם היד שלו לשבת בכיסא ממול.
”אממ היי” אני ממלמלת
”יש לך קורות חיים?” הוא שואל
”אה כן! הנה’’ אני נותנת לו את הקורות חיים הוא מסתכל עליהם במשך איזה 10 שניות ואומר ”התקבלת”
וואו זה היה קל יותר משציפיתי
”מתי את יכולה להתחיל לעבוד?”
”רגע, מה אמרת שסכום השכר?” אם הוא חושב שהוא נפל על פראיירית אז הוא טועה
” אה נכון סליחה שכחתי מהחלק הזה,40 שקל לשעה ו10% מהטיפים שאת מקבלת הולך למטבח, העבודה כוללת למלצר, לסדר בתחילת היום ובסוף היום- תלוי במשמרת שאת עושה ואת יודעת להיות נחמדה ללקוחות, אז מתי את יכולה לעבוד?”
אה וואו התנאים הרבה יותר טובים ממה שציפיתי ,בדרך כלל מסעדות משלמות מינימום.
”אני עדיין לומדת אז אני יכולה כול יום אחר הצהריים ויום שישי”
”אוקיי אז מיום ראשון שבוע הבא המשמרת שלך תתחיל ב16:00 סבבה?”
”כן מצוין”
”יופי תדברי עם נטע שתתן לך מדים ונתראה שבוע הבא”
”נטע?”
”המארחת”
”אה אוקיי”
אני מדברת איתה היא נותנת לי מדים ואז אני יוצאת ומתקשרת לאביתר.
”היי פרינססה מה קורה?” אביתר שואל
”תנחש מי קיבלה עבודה במסעדה בתור מלצרית?” אני אומרת בהתרגשות
”את התקבלת לעבוד כמלצרית? לא ידעתי בכלל שאת מחפשת עבודה...”
”אה כן, יום הולדת 18 שלי עוד מעט ואני רוצה לצאת מהבית ובשביל זה אני צריכה כסף... אז חיפשתי עבודה ומצאתי!”
”אה אוקיי, את בטוחה שזה לא יפגע לך בלימודים?” טוב הוא לא נשמע שמח בשבילי וזה כזה מורה מצידו לחשוב על הלימודים שלי...
”כן אביתר אני בטוחה”
”טוב אם את אומרת, את עסוקה עכשיו?” לפני רגע כעסתי ועכשיו אני עוד פעם שמחה, אביתר רוצה לראות אותי! אני עדיין לא רגילה לזה שהוא הבן זוג שלי.
”ריילי?” אה אופס שכחתי לענות לו
”לא אני לא עסוקה למה?”
”רוצה לבוא אליי?”
”כן אני אבוא, הבית שלך לא כזה רחוק מהמרכז אז אתה לא צריך להסיע אותי”
”סבבה נתראה”
”ביי”
’אההה אביתר רוצה שאני אבוא! אני עדיין לא התרגלתי לזה, מעניין מה נעשה? נראה סרט? נאכל? נשכב?’ המחשבה האחרונה עשתה אותי כול כך אדומה שנראה לי לפי זה האנשים ברחוב יכולים לדעת על מה אני חושבת, אני נורא מקווה שהם לא יכולים לקרוא מחשבות אחרת זה היה נורא מביך....
אחרי חמש דקות אני דופקת על הדלת של אביתר ושומעת ’’תיכנסי”
אני נכנסת ורואה שאביתר יושב בסלון... שאני אמות! הוא בלי חולצה! וואו יש לו שרירי בטן כאלה יפים... מעניין כמה פעמים הוא הולך לחדר כושר?
”ריילי”
אולי הוא בכלל לא הולך לחדר כושר? אולי הוא מתאמן בבית?
”ריילי!”
”אה כן סליחה אביתר”
”אם הייתי יודע שלהוריד חולצה יגרום לך להסתכל עליי ככה ממזמן הייתי עושה את זה”
”כן בבקשה!” אני אומרת בהתרגשות ואביתר מתחיל לצחוק
”בואי לפה ותני לי נשיקה!” הוא מצווה עליי בצחוק ואני ישר הולכת אליו ונותנת לו נשיקה.
אנחנו מתמזמזים משהו כמו נצח אבל אני מניחה שעברו רק כמה שניות
”מה קורה יפה שלי? לא סיפרת לי שאת רוצה לעזוב את הבית שלך... לאן את מתכוונת ללכת? לשכור דירה? אם את רוצה את יכולה לעבור לפה, אני אשמח שתגורי איתי”
אה זה מה שהוא עשה... זה באמת היה חשוד שהוא לא חקר אותי בטלפון.
”אביתר” אני אומרת בעצבנות ”אני לא צריכה שתדאג לי אני יכולה להסתדר בעצמי-”
”אני יודע אבל אני עדיין דואג לך, את חברה שלי ואני רוצה שתהיה לך עתיד, את אומרת לי שברגע שאת תיצאי מהבית את תמשיכי ללמוד? אני רוצה שתצליחי בחיים ושתעשי דברים שאת נהנת... לאן את מתכוונת ללכת אם את עוזבת”
”אמממ אני אמממ”
”לא חשבת על זה נכון?”
”כן חשבתי פשוט עוד לא הגעתי למסקנה”
”אם את רוצה את תמיד יכולה לבוא אליי, אוקיי?” הוא אומר ונותן לי נשיקה על המצח כיאילו אני ילדה קטנה
”אוקיי?” הוא שוב שואל
”כן, בסדר” אני ממלמלת בעצבנות
”יופי” הוא אומר ואז לוחש לי באוזן ”ילדה טובה” מה שישר גורם לי להסמיק ומרטיב לי עת התחתונים.
אני מנשקת אותו שוב אבל עדיין אנחנו לא עושים יותר מזה!
”אביתר למה אנחנו לא... אתה יודע... שוכבים? אתה ליטרלי סטרת לתחת היפה שלי אבל לא מוכן שנשכב?”
”זה לא שאני לא מוכן... פשוט לא בא לי שתתחרטי אחרי זה...”
”אני לא אתחרט!”
כמה פעמים אני עוד אצטרך לומר לו את זה?
הוא לוחש לי באוזן ”אז בואי נלך לחדר שינה”  הוא אומר לי את זה ואני ישר קמה ומחזיקה לו את היד וככה מובילה אותו לחדר שינה בזמן שהוא מצחקק מאחורי
”נלהבת את אה?”
”אתה לא יודע כמה”

הערה: זה פרק 12, מקווה שאהבתם. בפרק הבא היה סמאט אז מי שלא אוהב שידלג לפרק שאחריו.