ג'וליאן
קלואי הסתובבה באיטיות. שנינו עמדנו פעורי פה והבטנו בכתוביות הזוהרות שעל הקיר.
ק & ג
העבר תמיד חוזר על עצמו רק בצורות שונות
האותיות זהרו באור אדום לזמן שנמשך פחות מדקה אבל הרגיש כמו נצח.
לאחר שהאותיות התפוגגו, נפל משום מקום ספר עב כרס עם כריכה חומה.
קלואי ואני התקרבנו בחשש אל הספר, קלואי הרימה את הספר, "מה את חושב שיש שם?" שאלה במבט מעט חושש. ''אני לא יודע... אבל שווה לבדוק, לא?'' שאלתי בהיסוס אך בעיקר בסקרנות.
נראה היה שקלואי לא בטוחה אם כדאי לפתוח את הספר אך לא נראה היה שהיא מתכוונת להודות בזה. היא פתחה את הכריכה ונשפה עליה בזהירות בכדי להסיר מעט משכבת האבק שהצטברה עליה.
שנינו רכנו קדימה כדי להביט בספר.
בעמוד הראשון נראו שתי דמויות, אחת מהן הייתה דומה מאוד לקלואי, אך בתמונה, לקלואי היה שיער בלונדיני והיא הייתה הרבה יותר בוגרת. עיניי הטורקיז היפות שלה נשארו אותו הדבר. הדמות השנייה הייתה תינוק קטן.
״קלואי?...״ שאלתי, מחכה לתגובתה.
״זה אתה!״ היא אמרה בבעתה.
לא הצלחתי להבין למה היא כל כך נבהלה.
הסתכלתי על התמונה השנייה.
צעקה נפלטה מגרוני.
גם אני הייתי שם, בתמונה השנייה; אומנם קצת מעוות, אבל גם אני הייתי שם, וגם קלואי.
שנינו שכבנו על מיטה זוגית רחבה ו...
התנשקנו.
שנינו.
יחד.
״ששש!״ הפצירה בי קלואי, למרות שהיה נראה שנבהלה כמוני ואף יותר.
הבטתי בתמונה שבצד השני של העמוד ופלטתי ציוץ. בתמונה הזאת נראנו קלואי ואני- המעוותים- מתחבקים בשקיעה.
"מה קורה פה?"
YOU ARE READING
חוטים של גורל
خيال (فانتازيا)הגורל הוא דבר מסובך, ואפילו יותר כאשר מתלווים אליו האהבה, הסודות וההרפתקאות. ג'וליאן פוגש בנערה מסתורית, כעת הוא מנסה לברר מי היא למה היא מוכרת לו כל כך, ומדוע היא לא יוצאת לו מהראש? הרגשות שלו כלפיה מתחזקים כאשר הם לומדים להכיר, אך כאשר אחיו הגדול...
