THE WANTED ~ L.S

The wanted - 7

שלוםםםם

מה שלומכם/ן?

מטרות - הצבעות: 22 תגובות: 40+

נק' מבט הארי:

"התגעגעת אליי, שטן?"

אני מביט במבוקש הנורא מכל, מייחל שהאקדח שצמוד לראשו היה איזו סכין שמחוררת בראשו.
לא נראה שהוא מתרגש כלל, לא מנתק את קשר העין ונראה שאפילו נהנה מימנו.
"תהיתי לעצמי מתיי תבוא."
הוא מלקק את שפתיו, מביט מעלה אליי בצורה שגורמת לי לרצות לערוף את ראשו.
שיפסיק להסתכל עליי ככה, לעזאזל.

"איפה היא?" זה הדבר היחיד שאני שואל.
אני רוצה לקחת את אורורה וללכת מכאן.
איתו אני אבוא חשבון כבר אחר כך.
הוא מביט בי כאילו ולא יודע על מה אני מדבר, "איפה מי?"
אני מהדק את אחיזתי באקדח, "הבחורה. איפה הבחורה?"
הוא מעקם את פיו מעט מטה, זוקף גבות ומנענע את ראשו, "לצערי הרב, אין לי מושג על מה אתה מדבר."

אני אהרוג אותו.

"הבחורה, שטן. איפה לעזאזל הבחורה?" אני שואל שוב. הוא יודע טוב מאוד על מה אני מדבר, אבל הוא בוחר לשחק איתי.
מה שלא יוביל לטוב כי אני כבר איבדתי כל סוג של סבלנות שהייתה לי.
הבחור הזה נמאס עליי, הפעם באמת.
"מאיפה לך כמה בחורות יש לי? אתה צריך להיות מאוד ספציפי בהזמנה שלך."
ו, אלוהים, אני עומד לאבד את זה.
המבוקש יודע בדיוק איך לשגע אותי מהיכרות קצרה מאוד.

"איפה אורורה?" אני שואל בשיניים חשוקות.
אני נשבע לאלוהים, אם הוא עשה לה משהו...
"מה עשית לה, אה? חתיכת סוטה."
חולה הנפש הזה בטח התעלל בה להאנתו. אורורה המסכנה, היא בסך הכל רצתה לעזור לי והסתבכה עם הבחור הזה.
"אתה מוכן להירגע כבר? ותתרחק ממני, אתה מסריח מזיעה ודם." הוא אומר בשיא חוצפתו, נינוח לחלוטין וממש מתעלם מהעובדה שאקדח צמוד לראש שלו.
"אתה מריח זיעה ודם כל שניה שאתה נושם, אז אל תזיין לי את השכל."

"זיעה ודם של אדם לא מספקים אותי אם הוא לא מת בייסורים." הוא מחייך חיוך מחליא, צופה בי מזדעזע ונגעל עמוקות מדבריו.
אני מנענע את ראשי, "איך אתה מדבר? חתיכת בהמה."
הוא מושך בכתפיו, משלב את זרועותיו, "או גוסס, לא צריך להיתפס על מילים."
אני אשרוף אותו בעודו חיי, אני נשבע.
כך הוא יוכל לחשוב על כל הדברים הנוראיים שהוא עשה כשהוא נשרף למוות.

אני מצמיד את האקדח חזק יותר לראשו עד שזה ישאיר לו סימן, זועם.
"תשמע, צפע, אני אשאל את זה רק עוד פעם אחת," מביט עמוק בעיניו, "איפה. אורורה."
הוא מזייף מבט הבנה, "אההה, אל הבחורה הזאת התכוונת." ואני באמת שוקל פשוט לירות בו את הכדור הזה ולגמור את כל הסיפור, אבל ככה זה לא יהיה מהנה.
אני חושק את שיניי, מזייף חיוך, "כן. אל הבחור הזאת התכוונתי." כמעט רועד מעצבים, "אתה מוכן לענות עכשיו, צפע?"