The wanted - 30

161 27 296
                                    

שלוםםםם

מה שלומכם/ן?

תכינו טישו, זה הולך לכאוב.

מטרות - הצבעות: 25 תגובות: 250+

נק' מבט הארי:

היום הבא היה יום שקט, אפל, וחסר חיים.
לא רק בשבילי, בשביל כולם.

אחרי ההצהרה של אתמול, המבוקש פשוט עזב. הוא יצא מתוך הבית, והוא לא חזר.
אני יודע כי נשארתי במטבח, כדי שאוכל לראות אם הוא מגיע או לא. כי כמו שאני מכיר אותו, הוא יודע להיכנס אל תוך הבית בלי להוציא צליל.

אז הייתי צריך לראות אותו בעיניים שלי.
אבל לא ראיתי אותו. הוא לא הגיע.

חיכיתי לו במשך שעות, כל הלילה, עד שלבסוף וויתרתי והלכתי אל חדרי.

הלכתי אל חדרי עם תחושה כבדה ונוראית, ועצב שהשתלט על כל הגוף שלי עם בואו
של חצות.

אף פעם לא ידעתי איך להכיל את התאריך הזה. לא ידעתי איך להתמודד עם היום הזה.
בשנתיים האחרונות לא הלכתי אפילו לבקר את הקבר של אבי, כי בשנתיים האחרונות הייתי בשיא החיפושים אחר המבוקש, עד שלכלכלתי אפילו את היום הזה כשלא נתתי מנוח לבחור במסכה.

כעסתי על עצמי מאוד על הפעולות, אבל לא היה דבר שיכולתי לעשות כדי לחזור אחורה.
אמרתי שהשנה אני אלך, אקנה פרחים, ואשאר קצת לדבר עם אבי.
אבל האמת, שאני לא יודע אם אוכל לקום מהמיטה. לא כשעצב התפשט בכל הגוף שלי וחלחל אל העצמות שלי, גרם לי להישרף.
וזה לא עזר כשכל הבית היה שקט, חסר חיים, ומלא בעצב לא פחות ממני לאחר ההודעה שהחריבה את כולנו. הודעה שזאת שהייתה צריכה לשמוע עליה הכי הרבה, לא שמעה.

אורורה שכבה במיטה שלה, כה מותשת, עיניה החומות והגדולות היו חסרות חיים. ניתן היה לראות שלא היה לה כוח יותר לדבר. שנאתי את האנשים שגרמו לה לכאוב ככה.
שנאתי את זה שהדברים הנוראיים האלה קרו דווקא לה. אם כי לא מגיע דבר כזה לאף אחד.
הדברים הרעים האלה קורים לאנשים טובים, ואורורה הייתה טהורה. אפשר לראות בעיניים שלה שהיא מעולם לא פגעה בזבוב.

היא נסיכה קטנה ומתוקה, עם לב שעשוי מזהב טהור. לא הגיע לה דבר חוץ מאושר.

אני לא יכול לתאר לעצמי מה היא מרגישה בפנים. אם היא בכלל מרגישה יותר.
כי נדמה כי כל סוג של רגש בה, פשוט כבה.
הפעמים היחידות שהיה נראה שהיא מתאוששת, זה כשהמבוקש היה בסביבה.
אני יודע כי כל פעם שעברתי ליד חדרה, כשהמבוקש שהה שם, יכולתי לשמוע אותה מדברת, מידי פעם מוציא את הצחוק היפה שלה אל חלל החדר השקט.

THE WANTED ~ L.SWhere stories live. Discover now