THE WANTED ~ L.S

The wanted - 29

שלוםםםםם

תסלחו לי על השעה🙏🏾

מטרות - הצבעות: 20 תגובות: 250+

חייבת לומר שמרגיש לי שאיבדתי המון קוראים, או שלא באמת מתעניינים בפאנפיק. ההצבעות נורא יורדות וזה לפעמים טיפה מערער, אבל תודה ענקית למי שנשאר/ת כי באמת שאתם/ן עוזרים/ות לי כל כך🫶🏾❤️

נק' מבט לואי:

אדווינה קמה בבהלה ברגע שהשיר - I GOT YOU של ג'יימס בראון, מתנגן ברמקול.
שיערה הכסוף מבולגן, ועיניה הסגולות מביטות בי בבילבול בעודי רוקד לצליליי השיר כאילו חיי תלויים בזה.
"מה לעזאזל עובר עליך?" היא שואלת, לא מבינה מה קורה, משפשפת את עינייה ובוחנת את החדר, נראה גמורה לחלוטין וכנראה שהיא שוקלת האם היא נמצאת עדיין בחלום השביעי, בעיקר כשאני פורס את ידיי לצדדים כשאני שר; "I feelllll good!"

"מה לעזאזל עובר עליך?" היא בוחנת אותי כאילו ואני מטורף, מחזיקה בשמיכה שלה בחוזקה ומביטה בי מלמטה עד למעלה,
שוב ושוב. אני רק מביט בה בחיוך מאושר, "זהו היום המאושר בחיי." אני אומר לה וממשיך לרקוד. אלוהים, החיים כאלה יפים!
היא מנענעת את ראשה, הבעה פניה מוטרדת, "מי אתה, ומה עשית למבוקש?"
אני שם את ידיי על חזי, חיוך רחב על שפתיי, "זה אני! אני המבוקש! ואני מאושר!" אני צונח על מיטתה, נופל על רגליה וגורם לה לצעוק ולנסות לבעוט אותי ממיטתה.

"רד מהמיטה שלי, חיה מזוהמת!" היא צועקת, ובתגובה לבעיטות אני נושך את רגלה, גורם לה לצרוח ולמשוך אותה ממני.
היא מביטה בי כאילו והשתגעתי, "מה לכל הרוחות עובר עליך?" היא צועקת, ואני פשוט מביט בה בחיוך נינוח, בידיעה שהחיים שלי הולכים להשתחרר מהיום.
"אני גאון, זה מה שעובר עליי." אני מכריז בגאווה, והיא מצמצמת את גבותיה בבילבול, "מה- פאק, תכבה את המוזיקה רגע," היא אומרת, מחזיקה בראשה בעיניים פעורות ומנערת אותו, "אלוהים, אני חייבת לעוף מפה לפני שגם אני אהפוך למשוגעת."

אני מכבה את המוזיקה, מתיישב מולה עם רגליים משולבות, ומחכה לתגובה שלה.
"למה אתה כל כך שמח? וממתי אתה רוקד?"
חיוך רחב על שפתיי, ואני פשוט- אני מלא בזרמים. מעולם לא רקדתי ככה מאושר.
"אתה בכלל יודע איך נראת? עם הגלימה הזאת-" ואני מיד קוטע אותה, "מעיל ארוך, במילים אחרות - קפוטה."
היא ממצמצת בעיניה כמה פעמים, הבעתה חסרת הבעה, "מבוקש, לא מעניין אותי איך קוראים לגלימה שלך." היא אומרת באיטיות, כאילו וקשה לי לקלוט את הדברים אחרת.

"אותי כן, ואני מזהיר אותך לא להרוס לי את היום עם הגחמות שלך." אני אומר לה באזהרה, אך החיוך נשאר על שפתיי.
היא מחזיקה בראשה, מנענעת את ראשה ומתנשפת, "אלוהים! אתה מוכן להסביר לי על מה אתה מדבר ולמה אתה כל כך שמח?"
אני נושך את שפתיי בחיוך, רוצה לצרוח מאושר. "אני גאון, אני כזה גאון!"
היא מביטה בי בעלבון, "לא ראיתי גאון כזה מטומטם מימיי."
אני זוקף את גבותיי, "מטומטם היה מצליח להעיף מישהו ולגרום לזה להיות מרצונו החופשי?" אני שואל בחיוך גאה.