THE WANTED ~ L.S

פרולוג

סופרייז סופרייזזזזזז

*16 שנים קודם ~ עבר*

אני מתעורר מחום בלתי נסבל, מוריד מימני את השמיכה ונושם באיטיות, מותש. אני רוצה לחזור לישון, אך תחושה מוזרה ועוצמתית מגרדת את חזי.

אני שומע רעשים מוזרים מחוץ לחדר, ואני מחזיק בשמיכה בחוזקה, מכווץ לאגרוף. אני מביט בדלת בעיניים גדולות, חושש.

"אמ-אמא?" אני קורא, מהסס. אמצע הלילה, מה אלו הרעשים האלה?

לא נשמעת שום תשובה. במקום זה, אני רק מרגיש שחם יותר. כל כך חם.

אני חולם? יכול להיות?

אני מתכוון להניח לזה, אך אז, אני שומע את דלת הבית נסגרת, בשקט מופתי - אבל יש לי קשב חזק מאוד, אני שומע הכל.

הלב שלי הולם בעוצמה בחזי, ואני מתכווץ בפחד. יש לי תחושה רעה.

"אבא?" אני קורא חזק יותר. יותר מבוהל.

משהו לא טוב קורה כאן.

עיניי משוטטות בחדר החשוך, מבועת עד מוות. אני מצמצם את גבותיי כשאני קולט אור זהוב ומוזר ברווח הקטן שמתחת לדלת שלי. אני קם מהמיטה בזהירות, מתקדם אל הדלת באיטיות רבה וחש ברצפה חמה מהרגיל תחת כפות רגליי.

אני שולח יד אל הידית, צווח ברגע שאני נוגע בידית. אני מחזיר את ידי לחיקי, מחזיק בה בחוזקה ומתנשף בבהלה, דמעות עולות לעיניי מהשריפה הכואבת. אני מעלה את עיניי אל הדלת שוב, מבועת.

"אמא!" אני צועק, הפעם באמת פוחד. "אבא!"

מה קורה פה?

אני הולך לאחור, רק כדי לחזור עם תנופה ולבעוט בדלת בעוצמה עד שהיא נשברת. למדתי את זה בשיעור הגנה עצמית, זה לא בדיוק קשור, אבל ניצלתי את המידע על עוד כמה מקרים שלא קשורים לתקיפה.

ברגע שאני עושה זאת, הלב שלי נוחת בחרדה למראה עיניי.

אש.

הכל עולה באש.

"אמ-אמא!!!" אני צורח, הגוף שלי שורף מהחום הנודף מכל מקום.

אני רץ אל עבר המדרגות, עולה קומה למעלה כדי למצוא את ההורים שלי. המסדרון כולו מלא באש, אך זה לא מעניין אותי. אני רץ, רץ הכי מהר שאני יכול, נכווה בכמה מקומות בגופי אך לא מרגיש את זה בגלל האדרנלין שזורם בדמי.