The wanted - 19

200 30 314
                                    

שלום:)

מה שלומכם/ן?

מטרות - הצבעות: 25 תגובות: 😌

שבוע טוב🫶🏾

נק' מבט הארי:

השעה היא שתיים בלילה,
אני בוהה בקיר, חסר מעש,
ובעיקר מותש.
אני לא מצליח להירדם, חסר מנוח.
אני והמבוקש לא דיברנו במשך
כל השבועיים האלה.
למעשה, אף אחד כמעט לא שמע
ממנו כל השבועיים האלה.
הוא בילה את רוב היום בחוץ, אלוהים
יודע מה הוא עשה.
הייתי אומר שהוא כנראה רוצח אנשים
מסכנים, כמו שאני מכיר אותו.

בכנות, לא באמת משנה לי כרגע.
אני אלמד אותו לקח כבר אחר כך,
ברגע שאנחנו נסיים את העניינים
החשובים יותר.
שזה למצוא את האדם שהרס את חיי.
מה שלא מתקדם, כי עוד לא החלמתי.
או שכן מתקדם? יכול להיות שהמבוקש
כבר התחיל לחפש אותו בזמן הזה, בלעדיי.
לא אתפלא אם כן.
אחרי המון מחשבות, אני החלטתי.
אני והמבוקש נהיה פרטנרים למשימה.

זה לא הולך להיות מהנה,
אבל זאת הדרך הנכונה ללכת בה.
אני טוב בצייד, צלף מצויין, יודע להילחם.
המבוקש, הוא.. טוב, הוא המבוקש.
אין הרבה מה להרחיב.
חוץ מזה שהוא הרוצח הכי גדול,
והכי מבוקש, שרוב העולם שמע עליו.
אנחנו יכולים להיות צוות מעולה.
בכימיה? לא וואו.
אבל בטכניקות, בעבודות שלנו?
מסכן מי שיפול לנו בידיים.

אני לא יודע מה אני יכול לעשות
כדי לשכנע אותו להסכים,
כי אני דיי בטוח שהוא לא יאהב את ההצעה.
והוא בטח ובטח שלא יעשה לי חיים קלים.
אבל קודם כל,
שאמצא אותו.
לעזאזל, הוא נעלם.
הוא כן מגיע, אני יכול להישבע
שהוא נכנס הביתה בלילות, כנראה
כדי לראות מה שלום אורורה בזמן
שהיא ישנה, ולא יכולה לדבר איתו.
כצפוי למבוקש, כמו פאקינג עטלף,
רק בלילה הוא מופיע.

אני שורק, משועמם לחלוטין.
אני שוקל לצאת להליכה, אבל אני לא בטוח שהמבוקש יאהב את זה.
אם הוא בכלל יופיע.
לא משנה מה קורה, הוא לא מופיע,
לא מדבר עם אף אחד.
כמו שאמרתי, הפעמים היחידות שהוא
מופיע, זה בליליות, כשאף אחד
לא יכול לדבר איתו.
אני עוצם את עיניי, מנסה לתת לעצמי
לשקוע.
אני נושף, פוקח את עיניי ובוהה בתקרה.
פאק, אני לא מצליח להירדם.

זאת הפעם הראשונה שאני רוצה לראות
את המבוקש.
לפחות אף פעם לא משעמם איתו.
כלומר, הוא תמיד מצליח לעצבן אותי,
להרגיז אותי מהדבר הכי קטן.
אבל אני מעדיף את זה מאשר להשתעמם,
לבד, באמצע הלילה.
אני צריך לצאת להליכה.
רגע.
חיוך עולה על שפתיי, ואני קם מהמיטה בזהירות, משתדל לא להרעיש.

אני אוחז בפצע המחלים, שכואב,
אבל כבר לא עד כדי כך.
אני לובש נעלי בית, יוצא מהחדר ויורד
במורד המדרגות במהירות.
מהר מאוד אני מחוץ לבית,
עוצם את עיניי ונושם את האוויר הצח.
אני מחכה כמה דקות, אבל דבר
לא קורה.
משחק אותה קשה להשגה, מה?
אין בעיה.
אני יוצא לגמרי מגדרות הבית, מתחיל
ללכת לי בשכונה, שומע את רעש החיות
השוכנות בדירים הקטנים שבסביבה

THE WANTED ~ L.SWhere stories live. Discover now