מכתבי נקמה

פרק 5

סאמר

"הכרחי שאלבש את המדים האלו?" שאלתי בפעם האחרונה בזמן שאקסל מוביל אותי למעלה במדרגות ממגורי המשרתים במרתף אל האחוזה.
"אני לא מתכוון לענות לך על שאלה כל כך מטומטמת סאמר." אמר בקוצר רוח. אי אפשר להאשים אותי שניסיתי. אני מקווה שחוץ ממנו ומאבא שלו אין אף אחד שחיי באחוזה כי הלבוש הזה מביך. לא בגלל שמדובר במדי משרתת אלא בגלל שהמדים האלו חושפניים ונראים כאילו נלקחו מסרט כחול בשנות השמונים. מרתף המשרתים חשוך למעט מנורת שולחן קטנה שמאירה אותו ולכן העיניים שלו מסתנוורות מהאור של האחוזה הגדולה ורחבת הידיים של משפחת קלארק. החלונות הפנורמיים שמשקיפים אל הגנים מכניסים אור שמש של בוקר לאחוזה.
"תגישי לי את ארוחת הבוקר." ציווה אקסל בזמן שאני חוקרת את חדר האוכל רחב הידיים.
"סליחה?" שאלתי המומה.
"את חייבת להפסיק להיות מופתעת מכל בקשה שלי. את המשרתת האישית שלי עכשיו אז תתנהגי בהתאם." אני חייבת לברוח מכאן. הבן אדם הזה לא הגיוני. אתמול בלילה הייתי מטושטשת מאימה ועייפות אבל עכשיו הגיע יום חדש ואני חושבת בצלילות. אני לא חפץ, הוא לא יכול להכריח אותי לעבוד אצלו ללא שכר ולהרחיק אותי מהבית שלי ומאמא שלי. זה לא חוקי וזה פסול. אני לא חייבת לו כלום.
"את מתכוונת להמשיך לעמוד שם כמו עציץ? אני רעב. אם לא תגישי לי את האוכל אצטרך לאכול משהו אחר." הוא מעביר מבט על גופי והלחיים שלי מתלהטות. בלאכול משהו אחר הוא מתכוון אליי? אלוהים אדירים נראה לי שאני מתחילה להזות. אין מצב שלזה הוא התכוון.
"בוקר טוב אדון אקסל." גברת מבוגרת שלובשת סינר נכנסה לחדר וקטעה את המחשבות הסוערות שלי.
"בוקר טוב סוזנה. הכירי זאת סאמר מונטגומרי, היא המשרתת האישית החדשה שלי." סוזנה הנבוכה חקרה אותי במבטה ונראתה נבוכה אני בטוחה שזה בגלל התלבושת החושפנית שלי.
"נעים להכיר סאמר, אני סוזנה, מנהלת המטבח באחוזת קלארק." לפני שהספקתי להשיב אקסל התפרץ.
"סאמר תגיש לי את ארוחת הבוקר היום ובזמן שאהיה בבית הספר היא תבצע עבורי מטלות. אחת מהן תהיה לעזור לך להכין לי את ארוחת הצהריים. אני מצפה ממך להכיר לה את משק הבית ולוודא שהיא מבצעת את המטלות שלה כראוי."
"אדוני אני לא חושבת שזה רעיון טוב, היא בסך הכל ילד.." סוזנה הנבוכה אומרת בלבול אבל אקסל שוב קוטע אותה.
"אנחנו לא משלמים לך כל כך הרבה כסף כדי שתביעי דעה אישית סוזנה. תעשי מה שמבקשים ממך סוזנה." הוא אומר בקור רוח מקפיא.
"אחריי מתוקה." אומרת סוזנה ואני מתחילה ללכת לאחר הגברת הזקנה.
כשאנחנו נכנסות למטבח סוזנה מיד אוחזת בידי.
"אני כל כך מצטערת על ההתנהגות של האדון יקירה. אני לא מסכימה עם מה שהוא עושה לך."
"הוא מחזיק אותי כאן בניגוד לרצוני, אני לא רוצה להיות כאן."
"אני יודעת מתוקה, אני כל כך מצטערת." השיבה ברוך. האישה הזו עשויה להיות בת ברית שלי, ברור שיש לה חמלה אליי, היא עשויה להיות כרטיס היציאה שלי מכאן.
"זה בסדר זו לא אשמתך. בואי נגיש לו את ארוחת הבוקר." העברתי את הנושא. כרגע אקסל בבית. אני אנסה את מזלי בזמן שהוא ילך לבית הספר. סוזנה העמיסה על מגש עבורי לחם בריוש חם שעליו ממרח אבוקדו וביצה עלומה עם רוטב הולנדייז. וכוס קפה רותחת לצד סלט רענן.
"זה הכל, תגישי לאדון את ארוחת הבוקר שלו." היא חייכה אליי ויצאתי מהמבטח מחזיקה את המגש בשני ידיים. מעולם לא עבדתי במלצרות ולמען האמת אני מחשיבה את עצמי כבחורה דיי מגושמת. בחשש ניגשתי אל אקסל שישב עם עצמו בשולחן שבקלות יכול לארח סביבו תריסר אנשים. הנחתי את המגש מולו בלי להסתכל עליו והסתובבתי כדי ללכת אבל הוא אחז בידי כשגבי מופנה אליו ומנע ממני לזוז.
"מה?" הסתובבתי אליו בהבעה כעוסה.
"כשאת מגישה לי את האוכל את עושה את זה בחיוך ואומרת לי בתיאבון." הוא מסביר בקולו הקר.
"מה שתגיד." גלגלתי את עיניי והשתחררתי מאחיזתו כדי להתרחק. תבחרי את המלחמות שלך סאמר. שוב ידו אחזה זרועי ומנעה ממני לזוז.
"מה עכשיו?" שאלתי ברוגז.
"עכשיו את תתאמני על מה שביקשתי ותגישי לי שוב את האוכל הפעם בחיוך."
"אתה לא רציני." נאנחתי.
"תרימי את המגש סאמר." גלגלתי את עיניי והרמתי את המגש. נחושה לסיים עם זה. הבעתו הפכה לזחוחה והוא הסתכל עליי במבט הכי מתגרה בעולם שהרתיח לי הדם. בהחלטה מטופשת של רגע שמטתי את המגש מידי ונתתי לו להתרסק אל הרצפה עם כל ארוחת הבוקר שלו. זכוכיות עפו לכל עבר, הקפה נשפך על כל הרצפה הלבנה והמבריקה והאוכל נמרח עליה.
"אוי אני כל כך מגושמת." אמרתי בצער מזיוף כשחיוך מתגרה משתלט על פניי. מעולם לא הייתי כזו נועזת, תמיד פחדתי מעימותים כך שלא הבנתי איזה יצר משתלט עליי פתאום. אבל אהבתי את זה. אקסל קם ממקומו תןך כדי גרירת הכיסא עליו ישב לאחור ברעש נוראי. הוא אחז בסנטרי באדישות "אני כבר אקנה לאכול בבית הספר אבל תתכונני כי מחכה לך חתיכת עונש ברגע שאחזור." סוזנה נכנסה לחדר.
"הכל בסדר?" שאלה.
"תדאגי שהיא תבצע את כל המטלות שלה." אמר אקסל וסוזנה הנהנה ויצאה מהחדר.
"כדאי לך להתנהג יפה אם את לא רוצה להחמיר את העונש שלך. ובאופן אישי אני ממליץ לך לא לחשוב אפילו על לנסות לברוח. כי אני אהפוך כל אבן במדינה כדי למצוא אותך סאמר. את שלי. וכשאני אמצא אותך הסיוטים הכי גדולים שלך יתממשו."

***
האיום של אקסל הדד בראשי וחיזק אצלי רק דבר אחד – הבחור הזה לא נורמלי ואני חייבת לברוח ממנו כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. והתכוונתי לעשות הכל כדי להצליח. לאחר ששטפתי את הרצפה במסדרון מערכת החדרים של אקסל כי מסתבר שגבר אחד צריך עשרה חדרים, סלון פרטי ובריכה קטנה ופרטית בגינה הקטנה והפרטית שלו. החלטתי לחזור אל המטבח להפסקת צהריים.
"הכנתי לך לאכול יקירה." סוזנה אמרה ברגע שנכנסתי והגישה לי צלחת עם נגיסי עוף, אורז לבן ושעועית ירוקה. "זה נראה מעולה, תודה."
"אין בעד מה." השיבה בחיוך והתיישבתי ליד השולחן הקטן במבטח בו סוזנה וצוות המטבח באחוזה סועדים.
"חקרתי עלייך" אמרה סוזנה.
"את הנכדה של ג'ו ויניפרד, הוא היה ראש העיר בעבר." היא ציינה עובדה על סבי מצד אמי.
"נכון, עד שרוברט קלארק ניצח אותו במערכת הבחירות האחרונה שלו. כמה חודשים אחריה הוא נפטר. הוא היה זקן מדי וכולנו הצענו לו לפרוש. הוא היה סוס זקן בעוד רוברט היה צעיר ונחוש להיות ראש העיר. אבל סבא היה עקשן." הסברתי.
"אז בעצם את כאן בגלל היריבות הפוליטית של סבא שלך ורוברט?" התעניינה.
"בכנות? אני לא יודעת למה אני כאן. עד כמה שידוע לי מערכת הבחירות האחרונה בעיירה בין סבא שלי ורוברט הייתה נקייה ומכובדת. רוברט ניצח בכבוד. אני לא רואה סיבה לכך שירצה להחזיק אותי כאן ומשום מה אני מרגישה שעניין דווקא קשור לאמא שלי ולא לסבא שלי." את החלק האחרון של המשפט אמרתי בקול חנוק.
"אמא שלך?" שאלה סוזנה והמחשבות על אמי התחזקו. אמא ואני בחיים לא נפרדנו. גם בזמנים הקשים ביותר. אני מתגעגעת אליה, אני מתגעגעת לשירה שלה שמבחינתי היא הדבר הכי קסום בעולם ואני לא יכולה לתאר לעצמי כמה שבורת לב היא עכשיו כשנלקחתי ממנה. דמעות התחילו לזלוג מעיניי.
"אוי מתוקה." סוזנה השתנקה ומיד התכופפה לחבק אותי ולנגב את הדמעות שלי.
"בבקשה תעזרי לי לצאת מכאן, אני רוצה לחזור לאמא שלי." אמרתי בדמעות. אני בטוחה שלגברת הזקנה יש דרך לעזור לי.
"בטח חמודה שלי, אני אעזור לך אבל אנחנו חייבות להיזהר, אסור שאקסל או אדון רוברט יגלו שעזרתי לך לברוח."

היי חברים
סליחה שלקח לי מלא זמן לפרסם פרק
אני טיפה עמוסה אבל משתדלת ♥️
אשמח שאם אהבתם את הסיפור תגיבו זה מעודד אותי לכתוב בתדירות גבוהה כשאני יודעת שיש מי שקורא ואוהב ואשמח שתסמנו בכוכב את הפרק ♥️