פרק 7

1K 124 27
                                    

אקסל

סאמר מונטגומרי הקטנה הייתה אמיצה יותר ממה שתיארתי לעצמי. או שאולי טיפשה הייתה ההגדרה המתאימה לה. גררתי אותה ממדרגות הבניין המעופש בו היא מתגוררת אל הרכב שלי. זאק מיד יצא ממנו כשראה אותנו והחזיק את דלת המושב האחורי פתוחה עבורה. "שלום מיס מונגומרי" אמר בחיוך מלא שיניים מושלמות והעביר יד בשערו הבלונדיני שמסורק הצידה. "שלום" אמרה סאמר המבולבלת ואחזה בידו המושטת של זאק. הוא אחז בידה ונשק לה. שלחתי לו מבט מצמית והוא גיחך. יודע בדיוק מה הוא עושה. אל תתנו למראה הכסף הישן המלכותי של זאקרי צ'רלסטון השלישי להטעות אתכם. הבחור חתיכת מופרע לא נורמלי וזו הסיבה שהיינו חברים כאלו טובים.
"תיכנסו כבר, אני מזדקן פה" קרא אוסטין מתוך הרכב. לעומת זאק הוא היה דומה לי הרבה יותר. לשנינו היה את הלוק של הילד הרע שמתחזה לילד טוב. ובשונה מזאק שנולד לדורות של כסף ישן שעובר במשפחה האבות שלי ושל אוסטין השיגו את הונם בעצמם. אולי היינו נראים כמו ילדי שמנת אבל בעצם היינו מתחזים לכסף ישן. המשפחות שלנו לגמרי נחשבו כסף חדש בכל מובן המילה.
"אחרייך" זאק החווה בידו כדי לאפשר לסאמר להיכנס.
"בינהם?" סאמר שאלה והסתכלה עליי במבט מבוהל כאילו מבקשת שאציל אותה. ובמובן מסוים זה מה שרציתי לעשות אבל אילצתי את עצמי לעשות את הדבר ההפוך.
"יש בעיה?" שאלתי בקול נטול רגש.
"אקסל.. אולי אתה תשב ליידי?" שאלה בקולה העדין והסמיקה כולה מהבקשה כנראה שהיא מעדיפה את השטן המוכר. זאק מסתכל עליי ומגחך.
"מה אמרתי לך? כל ויכוח שלך רק יחמיר את העונש שמצפה לך. כדאי לך לסתום את הפה ולהיכנס לרכב." עיניה נפערו באימה. התקרבתי אליה ואחזתי בסנטר שלה והרמתי את ראשה כך שתסכל לתוך עיניי.
"אני לא המושיע שלך סאמר, כדאי שתזכרי את זה." שחררתי את סנטרה.
"כנסי לרכב עכשיו" היא צייתה והתיישבה במושב האחורי בין אוסטין לזאק. התיישבתי במושב הנוסע ליד הנהג הפרטי שלי ג'וד שהיה גם יד ימיני.
"איפה הנימוסים שלי מיס מונטגומרי הרשי לי להציג את עצמי, זאקרי צ'רלסטון השלישי אבל את יכולה לקרוא לי זאק." המניאק הזחוח הציג את עצמו.
"צ'רלסטון?" עיניה של סאמר נפערו. כולם הכירו את משפחתו של זאק. משפחת צ'רלסטון היא אחת המשפחות העשירות ביותר בארצות הברית.
"אני מבין שאת מזהה את שם המשפחה" גיחך.
"אה כן.. פעם המשפחות שלנו היו מיודדות."
"נכון. אני דיי בטוח ששיחקנו כמה פעמים בתור ילדים במפגשים משפחתיים לפני הנפילה של משפחת מונטגומרי." סאמר התכווצה באי נוחות באזכור מפלת משפחתה. מחשבות על סאמר הקטנה משחקת עם זאק בתור ילדים עלו במוחי והתחשק לי לבעוט בפרצוף היפיוף של זאק.
"תפסיק לדבר איתה." שלחתי מבט אל זאק. אוסטין השעין את ראשו לאחור וגיחך.
"את הולכת לעשות לנו הרבה צרות נסיכה?" שאל והסתכל על סאמר.
"אני לא עושה שום דבר!" התפרצה.
"אם כל אחד כאן יזכור את מקומו לא יהיו שום צרות." אמרתי בקול נוקשה והעברתי את מבטי בין אוסטין לזאק. השניים האלו שמו לעצמם מטרה לבחון את הגבולות שלי.

מכתבי נקמהWhere stories live. Discover now