prolog

2.7K 194 60
                                    

"אמילי, תתארי לי מה עבר עלייך בשנה האחרונה" הפסיכולוגית ביקשה ואמילי צחקה צחוק ללא הומור וטיפה משוגע, כך חשבה הפסיכולוגית הטיפשה.
אמילי קמה באיטיות כאשר ראשה מושפל בצורה שהפחידה את בפסיכולוגית.
"הבן זונה שאימץ אותי החזיר אותי.
הוא אמר שאנחנו נוסעים לחופשה, חופשה זה צבעים, כיף וחיוכים.
אבל במקום אושר מה שקיבלתי היה אמת.
הוא החזיר אותי לבית היתומים הנוראי והמחריד ובמקום לקבל אושר קיבלתי שיגעון, דו קוטביות ועצב.
החיוך שלי נעלם וכך גם האושר והשפיות.
אנשים קוראים לי "הפסיכית" או "החולה" ואני חשה שגם את רוצה לקרוא לי כך.
קדימה, עשי זאת.
קראי לי בשמות האלו"
אמילי ביקשה והרימה את ראשה בדרמטיות
"הו, את מפחדת?" אמילי שאלה עם דאגה מזוייפת.
"אל תדאגי, אני לא נושכת" היא צחקה צחוק מטורף ללא הומור.
"אני משוגעת והתרופות שאת נותנת לי לא עוזרות וגם לא יעזרו" אמילי נשמה עמוק.
"את העצב אי אפשר לעצור. כשהוא תופס את האדם הנכון, הוא לא מרפה ולא עוזב. עצב יש בך, בהוריי ובאחיי אבל העצב בי קרא לחבריו האפלים והם לא מתכוונים להרפות"
"אז...את רוצה לדעת עוד על השנה האחרונה?"




אם יש לכם סיוטים בלילה אל תאשימו אותי.
אז הנה הפרולוג לעונה השנייה של מאומצת על ידי ליאם, מקווה שנהניתם!

LOVE YA, SEE YA, BYEEE-TAL


Madness Sadness And bipolar(מאומצת 2)Where stories live. Discover now