"אתה לא רעב?" מולי וויזלי שאלה את השאלה שכולם תהו כשהסתכלו על חצוי הדם עם הצלחת הנקיה מלבד מעט פרורי לחם.
הוא לא אכל דבר מאז שהגיע למפקדה לפנות בוקר. פרורי הלחם היו שם רק כי הוא שרף משום מה כיכר לחם.
העיניים המעורפלות של פרסי התמקדו לפתע במולי. "סליחה, מה?" הוא אמר בקול שקט, ללא כל התנצלות.
"שאלתי אם אתה רעב." מולי ענתה לו בנימה חביבה, אך פרסי הבחין במעט עלבון.
פרסי, שהבין שפגע אפילו במעט בבן אדם היחיד בשולחן שלא הפגין עוינות כלפיו, ענה בקול מתנצל, "סליחה. לא, אני לא רעב. אין לי שום דבר נגד האוכל שלך, גברת וויזלי. הוא נראה מפתה במיוחד, פשוט אכלתי כבר בבית." הוא ענה בשקט, כמעט בלחש.
"אבל עבר כבר יום שלם! אתה בטוח רעב." היא אמרה בדאגה.
טונקס רכנה קדימה. "יש לך הפרעות אכילה? לבת דודה רחוקה שלי היה את זה. היא לא אכלה במשך ימים." היא אמרה בקול ענייני.
"לא, לא. אני באמת לא רעב. אין לי שם הפרעות." הוא אמר מהר. ואז הוסיף בשקט, "לא כאלה שהגיוני שיהיו לי לפחות." את האמירה הזאת, אף אחד לא שמע.
במהלך שאר החופש, פרסי אכל רק חתיכות קטנות של תפוחים, בננות ותותים. הוא לא נגע בעוד אוכל. כשניסו לדחוף לו אוכל, הוא הקיא את נשמתו לאחר מכן.
רק אלים יודעים למה.
☆☆★☆☆☆☆☆☆☆☆★☆☆☆☆☆☆☆☆☆
פסט🫣
בינינו.. אני גם יודעת למה🤭
אם מישהו יהיה מספיק מתוחכם אני מאמינה שהוא גם יצליח.
לבינתיים אני 🤐
עוד מישהו מכיר את התנועות האלה 🤫🤐🔑🏞
שהייתי נועלת את הפה ואז זורקת את המפתח, ואז בשושו הייתי תופסת אותו שוב ופותחת לי את הפה כדי שאני כן יוכל לספר את הסוד.
אני מרגישה שהקטקמבלו הזה פשוט ממש חסר משמעות.
מישהו הבין למה פרסי לא אוכל?
רק שתדעו שהדבר הזה מאוגוסט 25.
יום ממושמש לכולם✨️
מיעאו.
