PROTECTED NOW - H.S

protected now-1

אגרוף.

עוד חבטה חזקה, השק עדיין לא זז ממקומו.

אני לא מבינה, אני לא חזקה מספיק?
אני מרגישה שאני ממלאה את ידיי בכוח מטורף שנאסף מכל חלקי גופי. כל האנרגיות שלי יוצאות עכשיו והחרא הקטן הזה נשאר עומד בקו ישר. אפילו נדנוד קטן וזעיר עיניי לא קלטו.

כבר שלושה ימים שלמים שאני מתאמנת רק על הכוח בידיים, שלושה ימים שאני נותנת את כל כולי בכדי להזיז את שק החבטות ולו רק מילימטרים ספורים, אבל כלום. לא משנה כמה כוח אתן במכות שלי, הוא יישאר באותו מצב דפוק- דומם.

אני לא אמורה ללמוד בשיעור הזה עוד דברים חוץ מלחבוט בידיים? אני די בטוחה שגם אמורים ללמד אותי איך עושים את זה טוב ולא להשאיר אותי חסרת כוחות מניסיונות כושלים. אבל הארי, לא אמר לי במשך שלושת הימים המעייפים האלו שאני נמצאת כאן דבר חוץ מביום הראשון שהפגיש ביני לבין השק הארור הזה ואמר לי במלמול לא ברור משהו כמו ' תתחילי לחבוט בזה ' או משהו בסגנון.

אני מרגישה כאן שונה כל-כך מכולם, אני התלמידה החדשה היחידה פה, כולם מתאמנים במקום הזה כבר שנים ואני רק התחלתי לפני שלושה ימים. אין אפילו כיתת מתחילים או משהו דומה, כולם מתאמנים ולומדים במקום אחד-באולם הזה. שום דבר כביכול לא מבדיל בנינו כאן, לא גיל, ידע והזמן שאנחנו כאן.
עוד דבר ששונה ביני לבין שאר החברה כאן, זה לא באמת משנה, זה שאני הבת היחידה כאן. כולם פה גברים, ואני בחורה קטנטנה שבאה ללמוד להגן על עצמה.

הזיכרונות מאותו ערב נורא נראים בטשטוש במוחי, הלילה, הסמטה החשוכה, הבחור שהתגלה לעיניי משום מקום והעזרה שייחלתי לה יותר מכל והגיעה משום אדם. הייתי הקורבן שלו לאותו הלילה.
אגרופיי חזקים עכשיו כל-כך, כל הכעס מתמלא בי מחדש, כל הצער, כל הפחד, אני מרגישה שהדמעות חונקות אותי ומאיימות שיפרצו מתוכי ויגלו לכולם את סודי.
אני כבר לא מרגישה את זרימת הדם באצבעותיי ואני חובטת בכל הכוח שיש לי בשק האגרוף המקולל, ושוב, הכאב בקושי נסבל והתוצאה שואפת לאפס.

הארי עובר מסביב לכל האנשים כאן, והוא המורה היחידי כאן- מה שגורם לי לתהות אם הוא מנהל את המקום הזה בכוחות עצמו או שסתם נטשו אותו במהלך השהייה שלי כאן.

הוא מתקדם למקום בו אני מתאמנת כבר שעות ואני מרגישה שאני חייבת להוכיח לו שאני מסוגלת להרבה יותר מהשק המטומטם הזה.

הוא כבר עומד כאן מולי, התלתלים שלו אסופים עם מטפחת בצבעי דגל בריטניה, הטי-שירט השחורה מבליטה כל סנטימטר בפלג גופו העליון והסקיני-ג'ינס השחורים מוסיפים למראה שלו משהו סקסי.
אני סורקת את הבעת פניו שלא נותנת לי את האפשרות לנחש מה הוא חושב כרגע.
אני מכינה את אגרופיי ואני נושמת עמוק, ברגע שהייתי כל-כך קרובה לחבטה הגדולה שלי הבחנתי בפיהוק הקולני שלו.

הרגשתי שהחבטות שלי איבדו את הכיוון וטעו במסלול ובמקום לחבוט בשק הם חבטו בי. בלב שלי. הרגשתי שם צביטה לא נעימה, הרגשתי פגועה והסתכלתי על הארי המומה.

"אתה חתיכת זין הארי." אלו היו ארבעת המילים היחידות שאמרתי לו במשך השלושה ימים המתישים האלה. ועם מילים אלו, הורדתי את הכפפות שהגנו על כפות ידיי, זרקתי אותם לכיוונו, נעצתי בו מבט אחרון ויצאתי כעוסה מהמרכז לאגרוף.

יפים!

זה היה הפרק הראשון!(:

אני ממש מבקשת, כל מי שקרא/ה ואהב/ה את הסיפור,

תשתפו תשתפו תשתפו!

ספרו לחברים, אחים, קרובים- כל מי שרק מתחשק לכם!
וכמובן, אל תשכחו להצביע ולהגיב(:

שבת שלום <3