לא לשכוח להצביע ולהגיב!(:
- דון .
אני במקלחת עכשיו, עטופה במים החמימים שממלאים את האמבטיה, ריח הסבון מציף את אפי בניחוחות נעימים ואני מסוגלת לעצום את עיניי ולהירגע.
לא נקלט לי שלפני חצי שעה בלבד הארי יצא מכאן, למען האמת אני די גירשתי אותו. הייתי מופתעת מעצמי שסיפרתי לו בכלל.
אחרי שהוא גילה בעצם שעברתי הטרדה מינית הוא היה מופתע ושתק לכמה דקות; השתיקה הזאת נתנה לי זמן לחשוב על הטעות האיומה שעשיתי. הוא בטח יתחיל לרחם עליי ואני שונאת רחמנות.
לאחר שהארי התעשת על עצמו הוא רצה לדעת עוד והוא לא הספיק לשאול שאלות. לא היה לי כוח אליו או לשאלות שלו אז ביקשתי ממנו ללכת וגררתי אותו לדלת. אני יכולה להודות שהוא לא הקשה עליי והלך למרות שלא היה נראה כי נהנה מכך.
הבית עכשיו כל-כך שקט שאני מסוגלת לשמוע את פתיחת הדלת וסגירתה על-ידי נייל או ליאם, אחד מבין השניים; מצד אחד, אני חושבת שזה עוד מוקדם כדי שנייל יחזור מהעבודה, אבל אולי לא שמתי לב שהזמן עף. ומצד שני זה גם יכול להיות ליאם. הוא אמנם לא שותף לדירה שלנו, אבל הוא גר בקומה למטה ויש לו מפתח לבית, למקרה והוא יצטרך או שאולי אפילו נייל או אני נתקע בלי מפתח הבייתה. בכל מקרה, זה טוב שיש לו מפתח.
אני שומעת אפילו צעדים במסדרון. נכון אנשים מציאותיים יפחדו ברגע הזה? אני לא מפחדת כלל. אבל יש לי סיבה, רק על-פי שמיעת הצעדים אני יכולה לנחש שזה נייל, ככה זה שגדלים יחד ולעולם לא נפרדים.
לפעמים אני תוהה לעצמי אם יקרה מצב שאני אתאהב בנייל או הוא בי, האם זה יהיה רק כלפי צד אחד או ששנינו נרגיש ככה. אני מתארת את זה כמצב מוזר, כי נייל בשבילי הוא באמת רק כמו אח. אח גדול שלעולם לא היה לי.
זה חרא להיות ילדה יחידה, אני מאוד אוהבת ומעריכה את ההורים שלי, הם נפלאים. אבל יש דברים שהתפקיד שלהם שייך לאח או אחות גדולה, אולי אפילו יש תפקיד לקטנים.
"דון, את במקלחת?" והנה זה הגיע- הקול המוכר והאהוב של ניילר.
"יאפ, מה אתה עושה כאן בשעה הזאת בכל מקרה?" אין מצב שכבר חמש בצהריים.
"השתחררתי קצת מוקדם, חשבתי שנצא היום לפאב שלך," ידעתי. עוד מוקדם.
בדרך כלל, שאנחנו יוצאים, עדיפות ראשונה זה לפאב שאני עובדת בו. הוא באמת אחד הטובים. שמעתי התרגשות קלה בקולו. הוא לא יצא איתי לפאב מאז אותו הלילה, לא שעבר הרבה לילות כן? הוא פשוט חושב שכדאי לי להפסיק עד שאהיה קצת יותר טובה בשיעורי הגנה עצמית שלי, הוא בהחלט פוחד עליי. אבל הוא ראה שאני חוזרת לעבוד שם גם במשמרות ערב שלי, אז אני מניחה שהוא מבין שאני לא הולכת לוותר על זה. החיים שלי לא עומדים להשתנות מכל תזוזה שלא במקום.
"אני יכולה להודות שזה נשמע כרגע מאוד מפתה, אבל אני מחליפה את ג'ון במשמרת שלו הערב." אני מתפללת לאלוהים שאני לא אשמע את הביאוס בקולו של נייל שהוא ישיב לי משהו כמו ' אוקיי ' או ' אה, סבבה ' כי אז הוא נשמע כמו ילד קטן שלא קיבל את הגלידה שרצה וזה די מחרבן את שאר היום, בגלל זה הוא משיג ממני כמעט כל דבר שהוא רוצה.
אבל כמובן שאלוהים שונא אותי ולא יקשיב לתפילה שלי.
"אה," והנה הדבר הבא שציפיתי לו- הטון הזה שמחרבן את היום יותר ממה שהיה.
"אני מצטערת ניילר, אבל אני אשמח אם תצטרף אליי להיום." בזמן שאני מציעה שיבוא איתי לפאב, כי למרות הכל, חצי מהזמן אני משתטה שם, והוא כמובן לא מסרב להצעתי, אני מוציאה את הפקק שבזכותו עשיתי אמבטיה מרעננת ופותחת את הדוש- ממשיכה במקלחת הנעימה שלי.
--
עוד רבע שעה המשמרת שלי מתחילה והבטחתי לג'ון שאני לא אאחר.
ג'ון הוא הילד של הבוס, אבא שלו -מרטין- הוא הבעלים של הפאב המצליח שבו אני עובדת. מרטין ואני ביחסים טובים כמעט כמו שאני ביחסים טובים עם הבן שלו, הם שניהם מקסימים, ובגלל כל האהבה הזאת שיש בנינו, עם כל האסונות שעשיתי שם והזמן בו אני משתטה במשמרת שלי- מרטין לא מפטר אותי. אלוהים לגמרי בירך אותי בבוס כזה, כי בוס אחר מזמן היה בועט אותי משם.
כנראה שלפעמים אלוהים כן אוהב אותי, אבל רק לפעמים.
אני לובשת את השמלה השחורה שלי שמגיעה לי עד כמעט לחצי הירכיים, האחת שמהחלק ההתחלתי של החזה ועד לצוואר מכסה אותי בתחרה בלבד, זאת שמכסה לי גם חלק קטן מהכתפיים ועם זאת כל הגב שלה פתוח. אני מניחה שאפשר לראות את החריץ של החזה שלי, אבל לא לשם כך היא נועדה?
אני בוחרת בנעלי העקב השחורות שלי עם האיקס באמצע והסוגר מסביב לקרסול.
אני במהירות מאפרת את עצמי עם האיפור הקבוע שלי. אני בוחרת את אחד מצמידי הזהב שלי ומנפחת את שערי שנח בצורה מושלמת על גבי.
כל הדרך מהחדר לסלון אני חושבת האם להשאיר את השיער מפוזר או לאסוף אותו לקוקו גבוה כדי שהגב שלי באמת יהיה חשוף, אבל אחרי עצה מהירה מנייל השארתי אותו מפוזר בטענה שמספיק עיניים יביטו בי גם כאשר שיערי מפוזר.
נכנסו לרכב של נייל שהזמן הוא עשר דקות בלבד לפני שהמשמרת שלי מתחילה. זה מצב די טוב, אם בכל הכבישים הרמזורים יהיו ירוקים אז נגיע אפילו לפני הזמן, אם חלקם יהיו אדומים נגיע בזמן גם כן.
אני נכנסת לפאב שהשעה היא בדיוק המשמרת שלי. כל החבר'ה שמאחורי הדלפק מחייכים אליי ואל נייל, ההבדל בנינו הוא שנייל מתיישב בכיסאות מול הבר ואני נכנסת מאחורי הדלפק כמו כל העובדים.
המשמרת זורמת היום בטירוף; ליאם קפץ וביקר, נייל רוקד ברחבה כמו אחד מחוק למרות שבקושי שתה, בחורים יושבים כאן מולי ומפלרטטים איתי ואני מרוויחה שוטים על ימין ועל שמאל.
הבחורים קמים שהאחד והיחיד מתיישב במקומם הפנוי ואומר לי, "בירה אחת בשבילי ומשקה שתבחרי בשבילך, סאנשיין."
**
אז הארי קיים את ההבטחה שלו והגיע לבקר אותה במשמרת!
מצטערת שהגענו למצב הזה אבל-
מטרה:
30 הצבעות
15 תגובות
בשביל שפרק הבא יעלה ביום ראשון(:
YOU ARE READING
PROTECTED NOW - H.S
Fanfiction"אני לא מאמין בזה שאישה צריכה להגן על עצמה. לכל אחת יש את הגבר שיגן עליה, בין אם זה בן זוגה או סתם אחד שדואג לה." *הקריאה היא על אחריותכם בלבד(:
