"היום הולך להיות יום חם מהרגיל. לא כדא-" דון מכבה את הטלוויזיה, מרגיזה אותה העובדה שהחום רק הולך ומתגבר והיא אינה מוצאת את השלט למזגן המזורגג.
הארי נכנס דרך דלת הפלדה לביתם של נייל ודון וסגר אחריו את הדלת. מבחין בדון הנואשת הופכת את סלון ביתה.
"מחפשת את זה?" הארי שואל אותה כאשר מחזיק בשלט שחיפשה במשך יותר מידי זמן.
"תודה." היא מדליקה את המזגן וסוגרת את כל החלונות והדלתות בבית.
בשבועות האחרונים, הארי ודון התקרבו ונהיו ידידים טובים, מה שיכלו כבר לעשות בזמן שדון העסיקה את עצמה בלשפוט את הארי כל הזמן. הם מסתדרים מצויין.
דון חשבה על העובדה שיכול להיות שהוא רק מרחם עליה, אבל ככל שבילו יותר ביחד העלימה את מחשבה זו הרחק. רק חבל שזאת האמת, או שאולי כבר לא?
"נייל לא בבית." דון אומרת לאחר שסיימה לסגור הכל. אבל היא יודעת מה תהיה התשובה של הארי, אותה תשובה שהייתה לו במשך כל הבקרים שבילו יחד.
"באתי למועדפת עליי."
היא מוציאה להארי לשון על האמירה הזאת.
בשבועות האחרונים, בילו ביחד כל-כך הרבה. דון התקדמה בשיעורים עם הארי כל-כך והיא הרגישה סביבו מוגנת ובטוחה, הרי ידוע לכולם שעם הארי לא כדאי להתעסק. אבל עדיין העסיקה אותה השאלה למה?
"לאן הולכים היום?" היא חייבת לדעת, כדי שתתאים את הלבוש הנכון.
"הפתעה." עיניה של דון בורקות מאושר למשמע המילה הקטנה הזו. דון אולי אוהבת לדעת הכל מתוך סקרנות, אבל אין דבר שאוהבת יותר מהפתעות. היא אוהבת להיות ספונטנית.
היא האמינה שהפתעה לא תהיה ארוחה במסעדה, אז לבשה שורט בהיר וגופיה פרחונית.
הארי שנא שהיא לבשה קצר, הוא יודע שהוא לא היה רוצה שככה בת זוגתו תתלבש. אבל הארי ידע שלא יכל להעיר לדון, היא שנאה שהעיר לה על הלבוש שלה.
במשך הנסיעה הלא ארוכה במיוחד, הם שרו במכונית שירים ישנים שהתנגנו באחד מערוצי הרדיו, דון זייפנית גדולה, כך שהארי צחק בלי סוף בנסיעה.
"הגענו," הארי אמר לאחר שריסן את צחוקו והביט בדון התוהה.
"איפה אנחנו? לא נסענו הרבה." הארי חייך ורק ביקש ממנה לחכות עוד קצת.
--
"וואו." דון הייתה מוקסמת מהמקום שהארי הביא אותה אליו; מאחוריהם היה יער מלא בעצים, שהלכו בתוכו ברגל כי מכונית לא יכולה לנסוע שם. ממולם זרם נחל קטנטן. דון תהתה לאן מוביל הנחל ושאלה את הארי, הוא סימן לה בראשו להסתכל טיפה יותר הצידה והיא ראתה את האגם היפיפייה שנראה כי חיכה רק להם.
הארי משך בידה הקטנטנה של דון ורץ איתה לאגם, הוא הוריד מעליו את החולצה והמכנסיים, נשאר רק בבוקסר שלו וקפץ למים.
דון חשבה שהוא השתגע לגמרי, איך היא אמורה להיכנס? אם היא באה עם חזייה לבנה?
"קדימה דון!" הארי צעק לה מהאגם לאחר שעלה ממתחת למים והזיז את התלתלים שכיסו לו את העיניים.
דון המהורהרת מחליטה בסופו של דבר להוריד את בגדיה, היא פושטת את החולצה ונושמת לרווחה שראתה שחזייה שחורה מכסה את שדייה, היא ממשיכה וממורידה את השורט ומגלה תחתונים סגולים מכסים את איברה המוצנע.
בזמן שהיא רצה וקופצת למים בהתלהבות הארי סורק את גופה ונדהם מכל היופי שלה.
"זה היה מדהים!" היא אומרת ופוקחת את עינייה, מגלה שצמודה מידי להארי, הם רק במרחק נגיעה.
הארי מביט בעיניה ועובר לשפתיה, ככה בלי סוף. כל הבילויים שלהם ביחד גרמו לו להבין שהפסיד שלא הכיר אותה עד עכשיו, הוא למד עליה וממנה כל-כך הרבה, הוא אהב את האישיות שלה, את היופי שלה ואולי בעצם.. גם אותה?
היא גם מביטה בעיניו ושפתיו של הארי.
לשניהם ההתלבטות היא קשה. מה יקרה אחרי המעשה? הכל ישתנה.
דון מחליטה שהיא לא רוצה להרוס את כל הידידות שלהם, היא יודעת שהארי לא ירצה שיהיו בזוגיות, אבל לפני שיכלה לעשות משהו בנוגע לזה שפתיו של הארי חקרו את שלה.
היי אהובים שלי!
הפרק לא התפרסם אתמול למרות שהגעתם למטרה[גאה רצחחחחח!!!] כי רציתי לשפץ אותו קצת, אבל אני נשבעת שהוא היה מוכן!
אין לי עוד פרקים שמוכנים מראש ואני הולכת לעבוד על זה לגמרי עכשיו! רעיונות להמשך?
שמחתם אותי ממש עם ההצבעות והתגובות! אין עליכם!!
מטרה להיום-
40 הצבעות
20 תגובות
קטן עליכם!
אוהבתתתת
YOU ARE READING
PROTECTED NOW - H.S
Фанфик"אני לא מאמין בזה שאישה צריכה להגן על עצמה. לכל אחת יש את הגבר שיגן עליה, בין אם זה בן זוגה או סתם אחד שדואג לה." *הקריאה היא על אחריותכם בלבד(:
