נקודת מבט איידן
אני נזרק תוך שנייה שבע שנים אחורה, ליום שהשארתי אותה ככה ביער. עיניים כסופות שנעצמות מולי בעודי מחזיק בגופה הצנום כנגד הקרקע. אז כנגד הדשא ועכשיו כנגד הרצפה בארמון. אני כבר יודע שהעיניים שלי בצבע זהב, יודע שהזאב שלי משתגע, שורט אותי מבפנים, משתגע ורוצה לצאת החוצה כדי לטפל ברוזלינה.
אני מרים את הגוף הקטן שלה ומניח אותה על המיטה, הסימון שלה דועך וכבר פחות זוהר. יכולתי להרגיש את השרפה בגוף שלה במקלחת, בגלל זה יצאתי כל כך מהר. משתגע מרוב דאגה.
הקשר שלנו מתחזק, אני מרגיש את זה. והמשיכה בינינו מתגברת והכאב הזה עוד יפגוש את רוזי הקטנה שלי עוד הרבה עד שלא נשלים את התהליך. אבל היא לא מוכנה, ואני לעולם לא אכפה את זה עליה.
כשהנשימות שלה נרגעות והופכות לקצב אחיד אני סוף, סוף נרגע מעט ויוצר קשר עם רופא הממלכה, מבקש ממנו להביא לחדר שלנו מדכאי תהליך. יודע שזה הדבר היחיד שיקל על הכאבים שלה עד שתרגיש שהיא מוכנה.
השבוע האחרון היה משוגע, ומיום ליום אני יותר ויותר גאה בה שאני רואה שהיא מתרגלת לרעיון של התפקיד שלה ומה שהיא רוצה לעשות, אני עוקב אחרי הרשימות הקטנות שהיא רושמת במחברת שלה ואני לא יכול שלא להרגיש את הלב שלי מתרחב שאני רואה כמה אכפת לה ואיך חשוב לה להיכנס לנעליים הגדולות של כל הלונות שהיו לפניה.
דפיקה קלה על הדלת מסיחה את דעתי ממחשבותיי על רוזי שלי, אני פותח אותה ורואה את רופא הממלכה עם מרשם הכדורים המדכאים. הוא מסביר לי על ההוראות ומתי היא אמורה ליטול את הכדורים, הוא גם מסביר שבאיזה שלב היא תהפוך חסינה אליהם, והם כבר לא יעזרו לה. כשאני שואל אותו מתי הוא אומר שזה בדרך כלל לוקח חודש לזאבים רגילים, אבל בגלל שרוזי בת כלאיים זה יכול לדחות את זה במעט יותר זמן.
אני מודה לו ולוקח ממנו את המרשם, מניח את הכדורים על השידה שלנו וחוזר למיטה.
אני מחזיק את רוזי צמוד אליי ונאנח.
אני נזכר בילדה הקטנה שישבה בתא לידי, אני זוכר איך נצמדתי לצללים כדי שלא תפחד ממני באותו החודש שחלקנו את המרתף המטונף והמסריח. אני זוכר איך הסתכלתי עליה שהבנתי שהיא שם כבר קרוב לחצי שנה. במשך כל החודש הזה ראיתי אותה יוצאת וחוזרת מהתא, כל פעם נשברת טיפה יותר. לפעמים מחוסרת הכרה, לפעמים מתפתלת מכאבים. ידעתי שזה עניין של זמן עד שימצאו אותי, בכל זאת אני האלפא.
שהרגשתי את דייטון ורייקר בקרבת מקום ידעתי שזה הרגע להפוך את עצמי לגלוי. הילדה הקטנה בת העשר לא הפסיקה לצרוח שחיסלתי את כל השומרים ששמרו עלינו, כל הדם שלהם ניתז עליה. כשראיתי את הבטא והגאמא שלי פורצים לבפנים, מתחילים לפשוט על המקום עם כל שאר הלוחמים של הלהקה, יכולתי להרים אותה לקחת אותה לכיוון הבית שלה. כמובן שלא יכולתי להניח אותה על הדלת שלה, ככה המשפחה שלה ידעו שאני יודע בדיוק מי היא בשבילי ולא רציתי שיעלה חשד מוקדם מהצפוי, אז הנחתי אותה בפאתי הבית שלה ביער, במסלול הציד הרגיל של אבא שלה ושל אחיה.
YOU ARE READING
Alpha Aiden
Werewolfהשנה היא 2118 ואנשי הזאב עלו לשלטון בכל מדינות העולם. הם יצאו מהמחתרת לעולם האמיתי והמלך שלהם הוא האלפא איידן מונטגמרי השלישי, הוא חסר רחמים, קשוח, והלב שלו התקשה אחרי כל כך הרבה שנים שלא מצא את הנפש התאומה שלו... רוזלינה בל אדוארדס היא נערה בת 17 ת...
