I am the monster you created (boyXboy)🔞

פרק 3 - גראס, ניטשה ומדורה.

,How beautiful it is to find someone"

 ".who asks for nothing but to be in your company

אני נופל על מיטתו של דין, החבר הכי טוב שלי.

"עוד הפעם?" הוא שואל ומלטף את שערי,

"עוד הפעם." אני נאנח על הכרית בחדרו.

דין הוא מהמעמד האדום, אבל זה לא מונע מאיתנו להיות חברים.

"אני נשבע שאני יהרוג אותו בסוף..." הוא ממלמל בכעס ומושיט לי נייר מגולגל,

אני מביט בו בשאלה והוא עונה, "עם מעט טבק, והמון גראס. זה כל מה שצריך בחיים."

אני מדליק את הסיגר, גראס לא ממסטל הרבה, אני יסתדר.

דין יודע בדיוק מה אני חושב ומרגיש, יש בנינו חיבור שיש רק לחברים הכי טובים.

"חשבתי שאמרת לאדרי שהפסקת לעשן," אני ממלמל כשהוא נשכב לידי וממלא את הנוף שמולנו בעשן מרגיע.

"זה מה שהוא חושב..." הוא מגחך ושואף את העשן לריאותיו.

אדרי הוא אחיו הבכור של דין, וממלא את תפקידו כאח המגונן על דין ועל שני אחיו הנוספים.

"אתה חושב שמתישהו לוקאס ישחרר אותי?" אני שואל בשקט ומביט בתקרה ובעשן האפור שמתפשט בצורות מעלינו.

"כן. כן הכול יהיה בסדר," הוא מסתובב אלי וחיוך מנחם מתפשט על פניו הבהירות, "עוד מעט כבר יימאס לו ממך והוא ימצא לו מישהו אחר,"

"ואם לא ימאס לו מימני?"

"שטויות, אתה כל כך מעצבן שזה יהיה בלתי אפשרי," הוא צוחק ומדביק אותי גם.

אני מנסה להאמין לדבריו, אבל בסתר ליבי המחשבה על כך שאהיה חופשי נראית לי לא מציאותית.

כנראה שדין שם לב למבטי הדואג כי הוא מנסה לשנות את נושא השיחה, "לפחות הפסדת יום לימודים, אתה לא מאמין כמה חופר המורה החדש לפילוסופיה, הוא הכריח אותי להגיש עבודה על ניטשה עד שבוע הבא ואני טובע במבחנים,"

"איזה מורה? ווסלי?"

"לא זוכר, זה עם התחת החמוד והתלתלים."

אני מגלגל את עיניי למשמע התיאור של דין למורה לפילוסופיה.

"מה עם בנים? משהו חדש?" אני מנתב את השיחה לדברים שבאמת חשובים ולא על מורים עם תלתלים.

"הו," מתיישב דין בהתלהבות על המיטה, אבל הוא לא מספיק לדבר כי אל החדר נכנס גבר גבוהה עם מבנה גוף מרשים ועל ידו סרט אדום מתנוצץ, שיערו השחור נופל על עיניו הכחולות.

"חשבתי שאתה לא מעשן, דין." אומר אדרי בקול לא מרוצה היאה לאחים גדולים שממלאים את תפקיד האימא והאבא יחדיו.

"למה אתה לא דופק?" מתרעם עליו דין באשמות כדי להסתיר את חטאיו שלו,

"אני לא חושב- הי הכול בסדר ג'ו?" שואל אדרי בדאגה ומתיישב לידי, שלושת אחיו הגדולים של דין תמיד היו שם בשבילי כמו שתמיד היו שם בשביל דין,

ותמיד הרגשתי תחושה חמימה של משפחה לידם. תחושה שמעולם לא זכיתי להרגיש.

"אני בסדר, תודה אדרי," אני מחייך בקושי והוא מחזיר לי חיוך כמעט אבהי,

"זה לוקאס שוב," מודיע דין ולוקח שאיפה נוספת מהסיגריה שבידו שבשנייה כבר לא נמצאת בפיו אלה בידו של אדרי בעצבים.

"עוד פעם הבחור המפונק הזה..." מסנן אדרי בעצבים, "זה כל כך דפוק שהוא משחק ככה באנשים,"

"אני באמת בסדר," אני אומר,

"הי, זה לגמרי בסדר לא להיות בסדר. אנחנו לא מושלמים, אנחנו לא חייבים תמיד להיות בסדר."

אני מחייך כעוקרת תודה לאדרי,

"בכול מקרה, מחר בשבת בלילה אנחנו הולכים ליער לעשות מדורה, רוצים לבוא?"

"כן, ממש יעזור לי השחת דעת עכשיו," אני ממלמל תשובה אבל דין לא נראה מרוצה, "מי זה אנחנו?"

"אני, רפאל, אנדרו והחבר שלו, וניקולאס והחבר שלו." הוא מונה את האנשים,

"סבבה, אנחנו נבוא, אני יעמיד פנים שאין לי מיליוני עבודות להגיש ונבוא." נאנח דין.

רפאל וניקולאס הם אחיו הגדולים של דין, אנדרו הוא חבר טוב של אדרי,

"יופי, תמשיכו ללמוד ולהיות טובים, ושאני לא הראה יותר גראס, ברור?"

שנינו מהנהנים באי-רצון להסכמה, אדרי הוא לא אחד שכדאי להתעסק איתו,

"אני בחדר שלי אם אתם צריכים משהו, לא לשרוף שום דבר בטעות," אומר אדרי ויוצא מהחדר,

"כבר באלי סיגריה..." ממלמל דין בייאוש,

"תפסיק כבר עם השטויות לפני שאדרי יתלה אותך, תוציא ספר, אני יעזור לך עם ניטשה,"

-------------------------------------------------------------------

🎶...Oh I love and hate it at the same time...🎶

שיהיה יום קסום לכולם ותזכרו תמיד לחייך,

אשמח אם תצביעו ותגיבו לי את דעתכם,

אוהבת מלא,💜💜

🎨gefen