I am the monster you created (boyXboy)🔞

פרק 10 - וזה היה בגללכם.

רפאל הולך ביער לבדו עד הפאב של ניקואלס אחיו הגדול. הוא נכנס למטבחון הקטן ששם ומדליק ג'וינט הרחק מעיניו של אדרי.

הוא שואף את העשן לראוותיו ומשחרר את כול דאגותיו. רק כאשר הוא מעשן את העשב הוא נרגע לגמרי. ביתר הזמן הוא מרגיש שהוא טובע.

אחיו הקטן –דין, נאנס. והאשמה נופלת עליו ומכרסמת את ליבו.

כי הוא אשם. הוא היה שם. והוא לא עשה כלום. הוא היה צריך לחשוד ישר שהמורה קרא לדין ואחיו נמלא חרדה, למה הוא לא עצר אותו? למה הוא לא חשד? למה הוא נתן לזה לקרות?

ככה בדיוק פועלת האשמה.

רודן סמוי מין העין שתמיד מזכיר לך שזה היה באשמתך, שהאדם היקר שלכם ביותר סבל, וזה היה בגללכם.

"רפאל מה אתה עושה כאן? מחפש את ג'ו?" שואל דרו בחיוך ערמומי,

"תפסיק לחשוב. זה לא יזיק, אני סתם מעשן, אתה לא רואה?" צוחק רפאל, בעיקר בשביל להסתיר את העובדה שהוא באמת קיווה שג'ו כאן.

אדרי לא משחרר מדין בימים האחרונים, והוא מבלה איתו כול הזמן, הוא מרגיש אשם ומקווה שיצליח איכשהו להקל על אחיו הקטן.

"אם אתה כבר פה, תעזור בבר, או שאני אקרא לאדרי!" מאיים דרו וידו מושטת קדימה, הוא קטן בראש מרפאל, וגופו הצנום מקנה לו מראה חמוד, למרות שהוא מנסה לאיים על רפאל.

רפאל מבלגן את שערו של דרו בחיוך, "אתה לא קטן מדי בעצמך כדי לבלות בברים? אני זה שצריך לקרוא לאדרי."

דרו פותח את פיו כדי למצוא טיעון נגד משכנע, אבל בסוף מסתפק במלמול, "אידיוט" ועוזב את המחסן הקטן.

רפאל צוחק, וכמה כוח יש ביכולת הזאת לצחוק.

הוא ממשיך לעשן בשרשרת את העשן הממסטל, עד שדלת המחסן נפתחת שוב.

כשרפאל מרים את עיניו, הוא פוגש בפניו הסמוקות של ג'ו, "אה, רפאל, לא ידעתי שאתה כאן, שוב הפרעתי לך, סליחה,"

רפאל מחייך למראה של ג'ו, "כמה פעמים אני צריך לומר לך שאתה לא צריך להתנצל? ואתה לא מפריע לי ג'ו. אני שמח שאתה כאן."

ג'ו מחייך ומתקרב אל רפאל, הוא עומד מולו, ותוהה אם רפאל שם לב לדפיקות הלב החזקות מנשוא שלו.

"רוצה? אדרי לא כאן." מוציא רפאל סיגריה מהכיס ומניח אותה מאחורי אוזנו של ג'ו ומלטף את פניו בעדינות.

"תודה," אומר ג'ו בשקט ולוקח את הסיגריה מאחורי אזנו, הוא דוחף אותה לפיו ורפאל מדליק את קצה הנייר, מבטיהן נפגשים מעל הלהבה, בן ה19 מביט בשקיקה בבן ה21.

"אתה יודע שזה לא אשמתך, נכון?" שואל בשקט רפאל, הוא רואה את האשמה בעיניו של ג'ו.

והאמת? גם רפאל היה צריך לשמוע את המשפט הזה, כולם רוצים לשמוע אותו.

""הייתי רוצה להאמין בזה. אבל זה שקר, אני יודע שזה אשמתי, הייתי צריך לדעת, הוא החבר הכי טוב שלי, זה אשמתי." לוחש ג'ו ועוצם את עיניו, אבל הדמעות מוצאות את דרכן החוצה.

"בוא אליי." מושך רפאל את גופו של ג'ו אל מחיצתו, (ובמזל ג'ו הצליח להרחיק את הסגריה הבוערת, לטובת ביטחונם של כולם.) רפאל מחבק את ג'ו שמתפרק על בית החזה של ג'ו.

דמעות מחתימות את חולצתו של רפאל, ג'ו בוכה בין זרועותיו של רפאל שמבטיחות לו שהוא יגן עליו.

"זה בסדר ג'ו. אני כאן" מבטיח רפאל.

ג'ו מרים את מבטו אל רפאל, ורפאל אומר בלי לחשוב, "אני אוהב אותך. אני מצטער , אבל, אני פשוט אוהב אותך."

ג'ו מפסיק למצמץ פעם אחת לפני שרפאל תופס בפניו של ג'ו ומושך אותו לנשיקה עמוקה על שפתיו.

ג'ו כורך את זרועותיו סביב צווארו של רפאל ומעמיק את הנשיקה, לשונו של רפאל מגלה את פיו של ג'ו לעומק,

וג'ו אומר בין הנשימות, "אני אוהב אותך גם... אני, אני לא מפסיק לחשוב עלייך רפאל."

רפאל לא אומר שהוא מרגיש אשם ולא חושב שיש לו זכות בכלל להיות מאוהב ונאהב,

ג'ו לא אומר שהוא מרגיש בדיוק אותו דבר כלפי עצמו, שניהם נכשלו בלהגן על דין.

רפאל מרים את ג'ו על השולחן שמאחוריו והם מתנשקים בתשוקה.

בתוך תוכם הם תוהים אם היו מספיק טובים, האח והחבר.

XXX

כשאדרי נכנס אל מגורי המורים, הדלתות לא נפתחו בשבילו, הן עפו מדרכו.

הוא פותח בבעיטה את הדלת של הדירה שלשמע הגיע, הוא מוצא את המורה יושב ליד השולחן ומכין מערכת שיעורים, המורה המבוהל לא מבין מה קורה, אבל לפני שהוא שם לב בכלל, אדרי תופס בראשו של המורה ודפק אותו בשולחן, שוב, ושוב, ושוב.

השולחן התמלא בדם, אבל זה לא מפריע לאדרי. הוא מושך את הגבר שגדול מאדרי בעשר שנים לפחות לרצפה ומתיישב מעליו, מרתק אותו לרצפה תחתיו.

הוא תופס בצווארון החולצה של המורה וצועק, "אתה יודע מי אני? אני אחיו הגדול של דין. זה שאנסת. ועכשיו אתה תשלם על זה."

הוא דופק את אגרופיו בפרצופו של המורה, כול מכה חזקה מהקודמת, ואחר-כך? שאלוהים יעזור. הוא לא מפסיק.

------------------------------------------------------------------

סליחה שלא העלתי הרבה זמן פרק, 

מקווה שתהנו מימנו,

🎨gefen