הדבר האחרון שעשה אביו של אדרי לפני שאתאבד, היה ללחוש באוזני ילדיו שישנו שהוא אוהב אותם. אולי ככה הוא חשב שהם יזכרו אותו, כאשר אביו של אדרי לחש באוזנו של בנו הבכור שהוא אוהב אותו והוא מצטער, אדרי כבר היה ער אבל העמיד פני ישן.
כאשר אביו לקח את הרובה והלך ליער, אדרי זע באי-נוחות במיטתו.
כעבור שעה אדרי נעמד בפתאומיות ממיטתו. הוא היה רק ילד קטן אז, אבל ניחן בחושים מחודדים.
הוא התלבש במהירות ונעל נעליים ויצא באמצע הלילה אל היער לחפש אחר אביו.
הוא קרא בשמו של אביו בין העצים במשך שעות, לבסוף הוא מצא אותו.
אביו שכב על האדמה עם הרובה בידו, הוא היה מת.
אדרי היה רק ילד אבל הוא התיישב ליד אביו על האדמה ותפס בידו הקרה.
הוא לא צרח או בכה, הוא כבר סיים להתאבל כאשר הוא חזר הביתה לאימו הדואגת.
כשאימו התמוטטה בצרחות במבואה הוא חיבק אותה חזק. הוא היה מוכן כבר להיות הסלע האיתן לאימו ולאחיו הקטנים.
ילדותו הסתיימה שם ואז.
עכשיו שאדרי נכנס ליער שבשטח הפנימיה, ומחפש אחר דין, הוא לא חושש שהוא לא ימצא את דין, הוא פוחד שהוא ימצא אותו מת.
אחים קטנים לא מבינים מה הם מעוללים לאחיהם הגדולים. אחים גדולים מחביאים את הדאגה שלהם מאחורי חיוכים. אומרים מילים שיכסו מילים אחרות, טומנים את הפחד שלהם עמוק.
אדרי רואה את אחיו הקטן מולו.
הוא לא יושב על עץ או סלע.
הוא שוכב על האדמה.
XXXXXXXXXXXX
עד כמה רחוק אתם מוכנים ללכת בשביל מישהו שאתם אוהבים?
את מה תקריבו? על מה תוותרו?
מה אתם הייתם עושים אם היו פוגעים באדם היקר לכם מכול?
מה הייתם עושים לפושע שצילק את אהובכם? שעשה בו מעשים מזעזעים ובלתי נתפסים?
מה הייתם מרגישים אם היו רוצחים את הנפש של האדם היקר שלכם? איך עכשיו תתמודדו עם האשמה שלכם? שלא הייתם שם בשבילם? שלא הצלחתם להציל אותם?
מה אתם הייתם עושים אם היו אונסים את אח שלכם?
XXXXXXXXXXXXXXXXXXX
דין שוכב על הגב, העיניים שלו מזוגגות.
אדרי עדיין זוכר את משקל כף ידו של אביו כשישב לידו אז, כילד. היא היתה קרה, דוממת.
בזהירות ובדממה מוחלטת, אדרי נשכב ליד אחיו הצעיר על הקרקע.
מניח את ידו על זרועו של אחיו הקטן, רק כדי להרגיש את החום ואת הפעימות החזקות שבפנים.
"אתה הורג אותי, אל תשכב על האדמה שאני מחפש אותך, מוח אפונה אחד!" לוחש אדרי,
"סליחה," ממלמל דין.
הוא לא שתה ולא עישן. היום הוא לא נמלט מהרגשות שלו. וזה מפחיד את אדרי אפילו יותר.
"מה קרה?"
שאריות אור הקיץ בוהקות בדמעות שמנצנצות על הריסים של דין.
"כלום... טעות."
אדרי לא עונה. הוא לא יודע מה לומר, הוא לא האח שידבר איתו על לבבות שבורים, אם הוא מעוניין לדבר הוא הולך לניקואלס. אדרי הוא האח שיאסוף אותו מהיער.
רק שהם מתקרבים לשולי היער דין לוחש בקול כול כך חלש עד שהוא מתקשה להאמין שהוא בכלל ביטא את המילים בקול ולא במחשבתו: "הוא אנס אותי."
XXXX
אדרי מצא את אחיו הקטן חי. אבל דין לא בדיוק חי.
הוא מקפיד על חזות של ברזל אבל מרגיש כמו מגדל קלפים שעומד להתפרק ממשב רוח קל שבקלים.
מבחינת המורה, המעשה נמשך רק כמה דקות,
אבל החוויה של דין היא אין-סופית.
נדמה לו שהוא יחלום לעד על הצעקות החלושות שבקעו בקושי מפיו, על התחינה שלו לעזרה, המורה הורג אותו שם מחדש כול פעם. הוא מעולם לא יחזור לחיות.
אז לומר שדין מת אחרי האונס זה לא מדויק.
הוא פשוט הפסיק לחיות.
כי יש הבדל משמעותי בין להיות חי לקיים.
אדרי מעולם לא יסלח לעצמו. לעולם.
איך אתם הייתם מתמודדים עם תחושת האשמה? עם הקול שלא מפסיק לפעום ברקותיכם, "לא הצלחת להגן על אח שלך. לא הצלחת לשמור עליו. נכשלת בלגונן על אח שלך."
אין תרופה לרגשות האלה. אנחנו נצטרך להתמודד עם האשמה, כי כך נוכל להעניש את עצמנו.
כי זאת הייתה אשמתנו. אשמת כולנו.
------------------------------------------------------------
אם אהבתם, אשמח אם תצביעו
שיהיה יום קסום לכולם,
🎨gefen
YOU ARE READING
I am the monster you created (boyXboy)🔞
Vampirgeschichtenהוא הבטיח לתת לו הכול אם רק יתן לו את עצמו. הוא לא אהב אותו, אבל פחד לדבר. כי בעולם שבו רק החזק שורד, החלשים הם הפגיעים ביותר. במשך 4 שנים הוא משועבד לאדם שנהנה לראות את הפחד בעיניו. במקום שבו לאף-אחד לא אכפת מהרגשות או המחשבות שלך, הוא מצא מישהו...
