I am the monster you created (boyXboy)🔞

פרק 6 - מדורה וקרפדות.

,To go through everything you've been through

, and still shine like that from your eyes

? who said you don't have superpowers

❤❤❤❤

"חופש!" קורא דין וקופץ על המיטה שלי, מעיר אותי משנתי שגם ככה מקוטעת,

שישי בצהריים, בקושי ישנתי אתמול, אבל נראה שדין נפל לתוך מכולה של קפאין.

"הולכים היום בערב ליער, לא שכחת נכון?" הוא שואל

"איך אפשר לשכוח אתה מזכיר לי את זה כל חצי שעה!"

אני מתחפר במיטה שלי יותר, המחשבה שאני יראה את רפאל מחממת את ליבי,

"אבל קום כבר," מושך אותי דין מהמיטה ושנינו נופלים על הרצפה בצחקוקים.

XXX

ג'ו ודין הולכים יחד ביער, עוקבים אחר אדרי, אנדרו ובן זוגו, לאו. שצועדים לפניהם.

אחיו של דין – ניקואלס, צועד במרחק מה מאחורי דין וג'ו עם הבן זוג שלו דרו,

הם צוחקים ומדברים בקולי קולות, מעלים חיוך על פניהם של ג'ו ודין. כיף לראות אנשים מאושרים.

"אוקי, קבל. מה אתה מעדיף? להיות עיוור ומעולה במכות, או חירש ומע-" מתחיל לומר דרו

"עיוור." קוטע אותו ניקואלס ללא היסוס.

"אפילו לא שמעתה את האפשרות השנייה!" מוחה דרו.

"היא לא מעניינת אותי. אני לא אוכל לשרוד בלי מוזיקה אבל בהחלט לא יהיה לי בעיה לא לראות את הפרצוף שלך כול בוקר."

"מטומטם." נאנח דרו.

"אידיוט," מגחך ניקואלס.

"אוקי, שאלה אחרת. לא לאכול יותר בחיים פיצה, או כול פעם שאתה תאכל פיצה מישהו יתן לך סטירה."

"לאכול פיצה ולקבל סטירה."

"כאילו, התשובה הזאת אומרת עלייך כול כך הרבה דברים, ולאו דווקא דברים טובים."

"השאלה עצמה אומרת עלייך הרבה דברים הזויים."

דרו מנסה להכות על הכתף של ניקואלס שזז במהירות ותופס בסנטרו של דרו ומנשק אותו בפיו.

דרו צורח, והם פורצים בצחוק.

מלפניהם, הולך ג'ו. חמוש בטכניקת סינון רעשים מרשימה שפיתח עם השנים כדי להתגונן בפני גלי הקול של ניקואלס ובן זוגו, הוא פונה אל דין בשאלה, "איפה רפאל? הוא לא אמר שהוא מגיע?"

"נראה לי שהוא כבר שם, בטח מעשן לפני שאדרי יבוא." אומר דין בקול שרק ילדים ורופאים יכולים לפרש כלחישה.

אדרי מסתובב אלינו ובוחן את שנינו מקרוב.

האמת? אני נהנה מכך שאדרי אוסר עלי לעשן סמים. יש משהו חמים בכך שמישהו דואג לך.

אדרי לקח אותי תחת חסותו והוא ואחיו תמיד דאגו לי.

"אין סמים במשמרת שלי, לא לכם ולא לרפאל." מדגיש אדרי בקול סמכותי.

המבט של דין עובר אל אנדרו שמחזיק סיגריה ביד ומכחכח בגרונו.

"זה?" שואל אנדרו, "זה נקי! רק סיגריה." הוא מבהיר.

אני צוחק בשקט ומביט בדין שמוציא לשון לגבו של אדרי שמזהיר, "שלא יתקע לך הלשון."

"איך הוא תמיד יודע הכול," מתעצבן דין.

"הגענו!" מכריז לאו ומושך את אנדרו אחריו.

רפאל יושב שם על גזע עץ ומכבה באיחור של שניה של הסיגריה שלו.

אדרי מעיף כאפה חלשה לראשו של רפאל ומתיישב ליד אנדרו וליאו.

רפאל מביט בי כשאני מתיישב ליד דין מולו.

אנחנו שותים ומשתכרים במשך שעות. שוכחים מהצרות שלנו.

ליאו ואנדרו מתמזמזים, ניקואלס ודרו מתווכחים, ורפאל מביט בי דרך הלהבות של המדורה.

הלב שלי מחסיר פעימה כול פעם שהעיניים שלנו נפגשות.

"...לכול דבר יש טעם של עוף אחרי כמה ימים במקרר!" אני שומע את דרו מתווכח עם ניקואלס.

אני מנסה להתרכז בהם כדי שהלב שלי לא יצא מהחזה.

"אוף, נגיד!" מתייאש ניקואלס.

"חוץ מקרפדות האמת, להם אין טעם של עוף... סיפרת לך על הפעם ההיא שאכלתי קרפדה?"

"מה? לא! די לספר. אני יקיא, ברצינות." מזהיר ניקואלס.

"מה זאת אומרת, 'די לספר'?! אתה זה שתמיד אומר שחשוב שנדע הכול אחד על השני!"

"אז שיניתי את דעתי. עכשיו אני מרגיש שאנחנו יודעים בדיוק מה שצריך אחד על השני, אין צורך במידע נוסף." קובע נחרצות ניקואלס.

"ג'ו, אתה חושב שזה מוזר לאכול קרפדות?" פונה אלי דרו,

"אני אשמח אם לא תערבו אותי בזה." אני מבקש,

"הוא חושב שזה חולני." מסביר ניקואלס,

"זה לא מה שהוא אמר! ג'ו, אתה יודע מה כן חולני? ניק מחביא את הממתקים שלו! זה נראה לך התנהגות של אדם בוגר?" שואל דרו באשמה.

"אני לא מחביא ממתקים, אני מחביא שוקולד יקר. כן. כי אני גר עם תולעת!" מתגונן ניקואלס.

"זה שקר! פעם אחד גיליתי שהוא החביא שוקולד ללא סוכר. ללא סוכר! ואז הוא החביא אותו גם! כאילו אני פסיכופת שאוכל שוקולד ללא סוכר!"

"ואז בכול זאת אכלת אותו..." מציין ניקואלס.

"כדי ללמד אותך לקח! לא כי נהניתי מזה!"

אדרי מביט באחיו ובבן זוגו ומחייך. חיוך אמתי.

דין כבר נרדם על כתפו של אדרי, ורפאל בא להתיישב לידי.

הוא לא אומר כלום אבל רגלו נוגעת בשלי, וידו מחממת את גבי.

ראשי מונח על כתפו, ולפני שאני שם לב אני צולל לשינה עמוקה.

----------------------------------------------------------------------------------------

🎨gefen