הילד הרע שלי

פרק4: הילד הרע שלי❤️‍🩹

אביגיל~
נשאר לי עוד חצי שעה לסיום המשמרת בעבודה בבר, המקום עמוס באנשים למרות שרק התחיל השבוע. ״כלבה, את מסיימת עוד מעט.״ שיר קראה לעברי וסידרה מפיות על שולחן הבר. ״אני גמורה.״ אחרי שסיימתי לחרוש למבחן והייתי בלי שעות שינה כמעט הרגשתי כאילו משאית דרסה אותי. ״אני הולכת לראות מה הם רוצים שוב.״ אמרתי בפיהוק מהול עצבים לעבר השולחן שלא הפסיק לשגע אותי היום. ״את רוצה אני אלך?״
״אומיגד, כן. אין לי כוח להתמודד איתם שוב. תודה שיר.״ אמרתי והתיישבתי על הכיסא. ״יש לך מזל שאני אוהבת אותך כמו אחות.״ היא אמרה באנחה ויצאה מהבר לעבר השולחן. עצמתי את עייני ואני לא יודעת כמה זמן עבר כששמעתי את דלת הבר נפתחת ורעש נערים הגיע לאוזניי.
״סיימת.״ שיר אמרה לפתע והתיישבה לידי, מבטי עבר הישר לעברה. ״תודה, לאל.״ אמרתי וקמתי מהכיסא. ״הלכתי לישון. אוהבת אותך.״ אמרתי ונשקתי לאחת מלחיה. ״גם אני אותך.״ היא אמרה והניחה את ראשה על זרועה ידה.
כשהגעתי כבר לבית ולבשתי את הפיג׳מה החמה שלי ונכנסתי מתחת לשמיכה. דלת החדר נפתחה ולפי רעש הליכתו כבר זיהיתי מי זה. ״אריאל, אני עייפה. אבל ממש עייפה. אפשר אולי לד-״ מילותיי נקטעו כאשר הרמתי את השמיכה מראשי וראיתי שידיו מחזיקות צלחת אוכל. ״שמרת לי לאכול?״ שאלתי באושר והתרוממתי טיפה. ״מה חשבת?״ הוא אמר ופיזר את שערי כמו שאחים גדולים עושים. ״תודה מכוערי,״ אמרתי והכנסתי לפה מנה של קציצות עם אורז לבן. ״אתה הכנת?״ שאלתי כשהבנתי שהטעם והתיבול זה לא כמו שאמא מתבלת בדרך כלל.
״כן, טעים?״
״מאוד.״ אמרתי וזללתי את האוכל מהצלחת.
עיניו קרנו מאושר ושפתיו בחצי חיוך כאילו שקוע במחשבות. ״על מה אתה חושב?״ הוא מצמץ כמה פעמים לפני שהפנה את מבטו חזרה לעברי. ״יגיע יום שתדעי.״ כיווצתי את גבותיי ועיניי בשאלה וצחקו נשמע. ״אל תסתכלי על כך. אגיד לך מתי שהוא.״
״בסדר.״ נאנחתי והחזרתי לו את הצלחת הריקה.
״מבטיח?״ שאלתי ולגמתי מכוס המים ליד המיטה שלי. ״מבטיח.״ היא אמר וקם מהמיטה שלי.
״רגע, אריאל,״ התרוממתי מהמיטה לפני שיצא מהחדר, הוא הניח את הצלחת על השידה שלי והחזיר את מבטו אליי. ״אני אוהבת אותך, אבל ממש.״ אמרתי וחיבקתי אותו בזרועותיי. ״גם אני אוהב אותך אחות קטנה.״ הוא עטף אותי בזרועותיו השריריות ונשק לראשי.
~
למזלי התחלתי את יום הלימודים טיפה מאוחר כך שישנתי יותר טוב במיוחד אחרי האוכל שאריאל הביא לי אתמול בלילה.
מרחתי קרם פנים וטיפה איפור על הפנים לפני שיצאתי מחדרי. ״בוקר טוב.״ אמרתי כשאיתי ואריאל ישבו במטבח ושתו קפה. ״אמא ואדל כבר הלכו?״ שאלתי ומזגתי לי קורנפלקס לתוך שקית קטנה אבל שנזכרתי במילותיה של אמא לפני כמה ימים החלטתי להחזיר את זה חזרה לשקית. ״למה החזרת?״ אריאל שאל והניח את הכוס שלו בכיעור. ״אה, לא באה לי בסוף.״ אמרתי והוצאתי לי את בקבוק המים מהמקרר. ״אני מאחרת לאוטובוס, ביי.״
~
״אני חייבת את העזרה שלך.״
״מה את משוגעת?!״ קראתי בבהלה והורדתי את האוזניות מהאוזניים והחזרתי לתיק.
טליה התיישבה בכיסא לידי כרגיל. שערה החום כהה אסוף בקוקו מתוח וקצת איפור מרוח על פניה.
היא צחקקה לפני שענתה. ״כן, אני משוגעת. אבל לפחות גם את כזאת.״ צחוק נפלט גם מפי.
״נכון אמרת שתעזרי לי בשיעורים?״
״את צריכה עזרה?״
״כן, דחוף. אם ההורים שלי ידעו שנכשלתי בעוד בגרות השנה זה הסוף שלי.״
״את יכולה לבוא אליי בערב אם את רוצה.״ אמרתי והתרוממתי מהכיסא, נועם זזה טיפה ונתנה לי לצאת מבין השולחן לכיסא. ״סגור. תשלחי לי רק את הכתובות,״ הנהנתי את ראשי בחיוך. ״את רוצה משהו מהקפיטריה?״
״אממ, לא.״
כשהגעתי הטור כבר היה ארוך ועמוס בנערים שרוצים טיפה להתחמם בקור של החורף.
זרועה הושטה לעברי וכוס שוקו בידה, כשהסתובבתי ראיתי את וג׳ייסון עומד מולי.
גיחוך קטן נפלט מפי. ״תודה.״ לקחתי את הכוס מידיו. ״חסכתי לי לעמוד בתור הזה שעה.״ חיממתי את ידיי בעזרת כוס השוקו החמה.
״אז את אומרת שהיה שווה להבהיל אותך ושהשוקו ישפך עלייך?״
״יכול להיות.״ אמרתי בצחוק והתקדמתי איתו לעבר הכיתה שלי. ״יש היום משחק את רוצה אולי לבוא?״ הפניתי את מבטי לעברו ונעצרתי במקום. ״אני לא מבינה בזה כלום, באמת.״
״את תביני תוך כדי משחק מבטיח, ואם עדיין לא תביני אני אעשה לך הסבר קצר אחרי זה.״
נאנחתי ולגמתי מכוס השוקו לפני שעניתי,
״באיזה שעה זה?״ חיוך קטן הבליח על שפתיו.
״בשמונה בערב את תדעי איך להגיע לשם?״
אני לא, אבל אחי אריאל מאוהב במשחקים האלה אז אני בטוחה שהוא הולך היום גם למשחק הזה.
״כן, כן אני אסתדר,״
לפני שנכנסתי לכיתה השלכתי את כוס השוקו הריקה לפח והסתובבתי חזרה לעברו של ג׳ייסון שנשאר לעמוד במקומו. ״תודה שוב על השוקו.״ אמרתי ונכנסתי לכיתה.
״כמה זמן לקנות שוקו אביגיל?״ טליה שאלה וקשקשה משהו במחברת שלה. ״היה הרבה אנשים. אבל זה לא קשור עכשיו תקשיבי שניה,״ היא הסבה את מבטה לעברי ועיניה הכחולות לא זזו ממני. ״מקשיבה.״
״בערב אנחנו הולכות למשחק כדורסל,״ אמרתי יותר בתחינה מאשר עובדה. ״בסדר.״ היא אמרה במשיכת כתפיים. ״אבל,״ היא הניפה אצבע לעברי. ״אנחנו לומדות קודם.״ השלמתי אותה בצחוק. ״בדיוק.״
———————————————-
🌸❤️‍🩹