הילד הרע שלי

פרק5: הילד הרע שלי❤️‍🩹

אביגיל~
טליה סימסה לי שהיא מחוץ לדלת אז התרוממתי מהמיטה והכנסתי את הספר חזרה לספריה שלי.
אחרי כמה שעות שאני וטליה לומדות והחומר נכנס לה לראש החלטנו לעזוב את הספרים ולדבר קצת. היא סיפרה לי על המשפחה שלה, דברים שהיא אוהבת לעשות וכך גם.
דפיקה על הדלת ואחרי כמה שניות ראשו של אחי הציץ פנימה. ״רציתן ללכת למשחק כדורסל לא?״ אריאל שאל והחזיק את מפתחות האוטו שלו בין אצבעותיו, משחק איתם. ״כן, אנחנו באות.״ אמרתי והוא סגר את הדלת אחריו.
״רגע, אביגיל.״ טליה קראה שקמתי מהמיטה, התיישבתי חזרה מולה. ״תודה שעזרת לי, רק בזכותך הבנתי את החומר.״ היא אמרה בחיוך וחיבקה אותי בזרועותיי. ״תמיד.״ עטפתי אותה בזרועותיי בחזרה. ״סידרתי לך גם משחק כדורסל על הדרך.״ אמרתי בצחקוק ומשכתי אותה איתי לעמידה. ״בהחלט.״
אני טליה ואחי אריאל התיישבנו באחד מהמקומות שרואים הכי טוב את המשחק.
אחרי רבע שעה בערך השחקנים כבר התחילו לעלות וכל האנשים התרוממו מהכיסאות והתחילו לצעוק ולשרוק.
ג׳ייסון היה מספר עשרים ואחד ולפי מה שהבנתי מאחי הוא זה שמוביל את רוב הקבוצה שלהם, וקפטן הנבחרת.
מבטי עבר לטליה שישבה לידי שתקעה את מרפקה בגופי. ״מספר עשרים ושלוש חתיך.״ היא אמרה לעברי בקריצה. וצחקוק נפלט מפינו.
ג׳ייסון התהלך עם הכדור שהוא מקפץ לרצפה וחוזר לידיו, שהוא הרים את הכדור לזריקה לסל כל האנשים התרוממו על רגליהם ושקט שרר.
לאחרי רגע צעקות צרחות וקפיצות נשמעו.
״ואוו!״ אני וטליה צעקנו ביחד וקיפצנו מאושר.
על הצג של המשחק הופיע 78:73 לקבוצה של ג׳ייסון ולאחר כמה רגעים אחד המאמנים סימן את סיום המשחק. כשהשחקנים התקדמו לעבר היציאה עיניו של ג׳ייסון קלטו אותי, הוא קרץ לשניה לפני שנעלם עם כל שחקני הקבוצה לחגוג את הניצחון שלהם. ״זה היה מדהים.״ קראתי באושר. ״אנחנו צריכות ללכת שוב.״ טליה אמרה בחיוך כשמשכתי אותה בידיי כדי שלא נאבד אחת את השניה ביציאה. ״אם תרצו אתן יכולות לבוא איתי לעוד משחקים כי לבד לא אתן לכן ללכת.״ אחי אמר לעברנו כשהגענו לאוטו וחגרנו את חגורת הבטיחות. ״מה שתגיד.״ אמרתי וטפחתי על כתפו. ״אתן רעבות?״
״כן.״ אני וטליה אמרנו בו זמנית. ״בסדר בנות,״ הוא אמר ופנה ימינה ברמזור. ״טליה את אוהבת המבורגר?״
״כן, אין לי בעיה.״ היא אמרה במונד ראש.
שהגענו לאחת ממסעדות ההמבורגר בחיפה המקום כבר היה עמוס באנשים, למזלנו אחי הכיר את הבעלים כך שאחרי כמה רגעים כבר סידרו לנו שולחן נקי עם תפריטים.
המלצרית הגיחה מדלפק ההזמנות והתקדמה אלינו היא רשמה מה שכל אחד הזמין ונעלמה חזרה.
מבטי נדד לעבר שני הנערים שנכנסו למסעדת האוכל.
״זה לא אלו ששיחקו מקודם על המגרש?״ טליה שאלה ואחי הפנה את מבטו לעברם. ״מה את עושה?״ שאלתי כשאחי הרים לעברם את ידו ונופף להם להתקדם לעברנו.
שיט, זה ג׳ייסון. לידו עמד הבחור שטליה לא הפסיקה להסתכל עליו במשך כל המשחק. לאחר כמה רגעים הם כבר עמדו ליד השולחן שלנו ואחי קם לחבק את ג׳ייסון.
גבותיי התכווצו וניסיתי להבין מה קורה פה.
כשמבטו של ג׳ייסון עבר אליי עיניו חקרו כל חלק בי ולרגע הרגשתי את הצורך להסתתר. ״איך אתם מכירים?״ שאלתי והצבעתי לעבר השלישיה. אחי גיחך לפני שענה, ״שהייתי באחד הברים לפני שנה וחצי בערך ראיתי אותם. את לא זוכרת אותם?״
״אני אמורה לזכור?״ שאלתי בבלבול.
״הם היו אצלנו כמה פעמים בבית, חברים שלי. כנראה שהיית בחדר או שעבדת.״ הוא אומר ומושך את החבר שליד ג׳ייסון לעוד חיבוק גברי.
״רגע? זאת אחותך?״ ג׳ייסון שאל בבלבול ניכר לשלי. ״כן. למה אתם מכירים?״
״אפשר להגיד,״
״אפשר להצטרף?״ הבחור השני שאל.
״אה... כן בטח.״ אמרתי ודחפתי את טליה לבפנים על מושב הספה. ג׳ייסון התיישב לידי בעוד שהבחור השני התיישב ליד אחי. ״אני ג׳ייס דרך אגב,״ הוא אמר בקריצה.
״טליה.״
״אביגיל.״
הבנים הזמינו לעצמם גם לאכול ובזמן שאחי דיבר עם ג׳ייס על אחד המשחקים שלהם דעתי הוסחה לעבר הבחור שיושב לידי.
״הבנת את המשחק?״
״אה? כן,״ אמרתי והסטתי קצוות שיער מאחורי אוזניי. ״היית מעולה, בזכותך ניצחתם.״
ג׳ייסון נראה מותש ועייף. שערו הבלונד שטני לח מהגשם של בחוץ הוא לבש עדיין את בגדי הכדורסל שלו עם המספר עשרים ואחד, ועיניו הירוקות לא זזו מפניי. ״אתה מספר עשרים ושלוש נכון?״ טליה שאלה וחקרה את ג׳ייס. ״יאפ.״ הוא אמר בחיוך ממכר. שערו החום נראה כאילו משך בו את ידיו יותר מידי ועיניו היו ירוקות שלא דמו לעיניו של ג׳ייסון בשום צורה.
״היה משחק טוב.״ אמרתי.
״מאוד.״ טליה הסכימה ישר וסימסה משהו בטלפון שלה. ״תבואו שוב?״ ג׳ייסון שאל. ״כאילו, שלושתכם.״ הוא תיקן ישר כשאחי שלך לו מבט מאיים. ״אם הן ירצו אז הן יצטרפו כן.״ אחי אמר וחייך חיוך קטן לעבר המלצרית שהניחה את כל ההזמנה שלנו על השולחן, ושלחה מבט מחויך לעברו של ג׳ייסון שלא התייחס לזה כל כך.
כשסיימנו לאכול אחי לא הסכים לאף אחד לשלם אפילו שהבנים התווכחו איתו, וטליה ניסתה להשאיר אצלי גם כסף כי לא נעים לה, אך אחי עקשן יותר מכולנו. ״אתם עם רכב נכון?״ אריאל שאל אותם כשיצאנו מהמקום. ״כן, הרכב שלי פה בפניה.״ ג׳ייס אמר. ״טוב אז זזנו.״ אחי טפח על כתפיים כמו חיבוק מטופש של גברים. ״ותזהרו לגעת בבנות האלה, מניאקים.״ אריאל אמר וזכה לגלגול עיניים משתינו ולאחר רגע גיחוכם של האחרים נשמע.
ג׳ייסון וג׳ייס התקדמו לעבר המכונית שלהם בעודנו נכנסים לשלנו. אחי הוריד את טליה בבית שלה ולאחר עשר דקות הגענו לבית גם.
זה היה יום מתיש אבל עם הרבה חוויות.
הכרתי חברה, הייתי במשחק כדורסל, ישבתי עם חברים של אח שלי מסתבר.
ולא הרגשתי את רגשות האשם אחרי האוכל או בגלל משהו שעשיתי או אמרתי.
____________________
❤️‍🩹