אביגיל~
החדר של ג'ייס וג'ייסון היה מלא בנערים שתויים ושיכורים. אחרי שחזרנו לחדר של ג'ייסון החבורה החליטה לפתוח פה מסיבה, החדר היה רועש וזוגות התמזמזו בכל מקום פנוי. בשירותים, במטבח, על המיטות. רק מלראות את זה רציתי להקיא. "את צריכה להרגיע את אח שלך, מיילי." טליה שעמדה לידי אמרה לעברה של מיילי שהכניסה לפה גומי נחש. שלושתינו נשענו על אחד הקירות בחדר הצפוף הזה. "זה לא יעזור," מיילי אמרה ונאנחה בייאוש. "הוא כבר גמור." קבע ומשכה את גופה בתנופה מהקיר לעבר רחבת הריקודים המאולטרת שהייתה שם. "אתן באות? אני לא רוצה לרקוד לבד,"
"אני חושבת שמישהו אחר מחכה לך." אמרתי והעפתי מבט לעברו של הבחור שלא הוריד את עיניו ממיילי. "צודקת," היא ענתה וקרצה לעברנו כשצחוק נפלט מפינו. "מה איתך?" טליה שאלה וקירבה לעברי את כוס השתייה שלה. "אני אוותר הערב," אהבתי לשתות זה השכיח ממני את המחשבות הנוראיות שלי, אבל לא רציתי לאבד את הראש שלי כשאני יודעת שכל החבורה שתוייה. "טליה שכחתי לעדכן אותך, אחותך הקטנה התקשרה אליי מקודם,"
"פאק. קראה לה משהו?" שאלה בחץ והניחה את כוס השתייה על אחד השולחנות, היא שלפה את הטלפון שלה מתוך כיס הפוטר שלבשה ויצאה לבחוץ עוד לפני שהספקתי לענות. טליה סיפרה לנו שיש לה אח קטן בן שמונה, אחות בת שש ואח שגדול ממנה בשנה. לאחר כמה רגעים טליה נכנסה שוב לחדר, הפעם היא נראתה מאופסת יותר ממקודם כאילו השתייה לא השפיעה עליה כלל. "הם בסדר?"
"כן, הכל בסדר," ראיתי את הצל שנפל על עיניה הכחולות, היא שיקרה. לא רציתי להכביד עליה ולשאול יותר מדי שאלות, ידעתי שמתי שהיא תרצה לשתף היא תעשה את זה. "גולי," טליה אמרה וזקרה את סנטרה לעברו של מישהו ברחבת הריקודים. "מה?" שאלתי והסבתי את מבטי. קנאה טהורה צרבה את חושיי. ג'ייסון שישב על אחת הספות ולידו שי-לי משחקת בשערו הבלונדיני ופורעת אותו. הם הלו שנתפסו בעיניי הכחולות. הוא היה גמור מדי בשביל להבין מי זאת, אבל הרגשתי את האכזבה שצרבה אותי כמו שאלכוהל צורב כל הדרך עד לגרון. ג׳ייסון לא היה חייב לי כלום, בדיוק כמו שאני לא הייתי חייבת לו, אבל הוא היה אמיתי איתי, המילים שהוא אמר כל מה שהוא הבטיח לי. "אני רוצה לרצוח אותה טליה," היא לא הסתפקה בלגעת בשערו, ידייה נגעו בברך שלו זאת שרק לפני כמה שעות הנחתי עליה את ראשי. דמעות צרבו את עיניי ואש גערה בתוכי. רגלי נעו מעצמן לעבר הספה שבה הם ישבו, אך נעצרו בחצי הדרך כשמבטו הקטלני של ג'ייסון ננעץ בעיניי. הירוק בוהק שלו שפגע בשלי כמו ברק ביום בהיר. הוא היה נראה מבולבל, ולפני שהספיק להבין מה קרה ידיו העיפו את ידיה של שי-לי ממנו, מבטה הפך לעצבני והופנה הישר עליי. הרמתי לעברה אצבע משולשת והתקדמתי חזרה למטבח, המחשבה של מקודם לא לשתות ולהישאר שפויה כבר נעלמה ממני. מזגתי לעצמי ערבוב של כמה משקאות שבוודאות יהפכו לחזקים ביחד וישפיעו עליי לרעה. ג'ייסון נכנס למטבח ונשען על שולחן האי, בוחן בעיניו כל תזוזה שלי. "צריך משהו?" שאלתי ולגמתי מהמשקה החזק. "את תתעלפי אביגיל. תפסיקי לשתות,"
"מאיפה לך לדעת שאני אתעלף? ומה אכפת לך מה אני שותה? אני לא אומרת לך כמה לשתות ומה לעשות." אמרתי בארסיות ולגמתי את המשקה בלגימה אחת, כזאת שצרבה את גרוני ופיזרה חום משכר בגופי. התכוונתי ללכת משם כמה שיותר מהר, אך ידו תפסה בזרועי וקירבה אותי לעברו. חום גופו עטף את את גופי וריחו הגברי והמשכר חדר לתוכי. "תעזוב אותי!" אמרתי ובלעתי את רוקי בכבדות. הוא לא שיחרר, רק הסתכל עליי בעיניים בורקות משיכרון. "ג'ייסון אתה שיכור. תעזוב אותי לפני שתעשה משהו שתתחרט עליו,"
"ואם אני רוצה לעשות את זה?" שאל והבעיר את גופי יותר ממה שהיה כבר בוער מהאלכוהול. נדתי בראשי לשלילה, "תאמין שאתה לא רוצה ילדה מתוסבכת כמוני." אמרתי, אבל לא יכולתי לעצור בעדי ולא לגעת בשערו, רציתי רק להוריד ממנו את הידיים של הכלבה שנגעה בו ממקודם. "קינאת..."
"לא." קבעתי אפילו שלא הבנתי אם שאל או לא, אבל מה שבטוח שקניאתי קנאה צורבת ומייסרת. "אל תשקרי לי, מיני."
"אל תקרא לי ככה." אני לא יודעת מה עשינו שם, או איזה קשר היו למילותינו.
אבל מה שבטוח היה זה שהוא הילד הרע, ואני הייתי צריכה להתרחק מזה. "אני מצטער," נדתי בראשי, הוא לא היה צריך להתנצל זה לא היה בשליטתו, הרגשות שלי היו שייכים לי. אם ג'ייסון לא מרגיש כמוני זה לא אשמתו, הוא לא היה חייב לי כלום. "אין לך על מה להצטער. אנחנו לא זוג, זוכר?" שאלתי ומרחתי על פניי חיוך בקושי. "מיני," הוא נאנח ושיחק בשערי הבלונדיני, עצמתי את עיניי ונאנחתי בכאב. "בוא פשוט נפסיק את זה לפני שזה מתחיל." אמרתי בכאב ויצאתי מהמטבח. "היי! לאן זה?" מיילי שאלה כשבאתי לצאת מהחדר. "אני לא מסוגלת להיות פה. עוד מעט אני אחזור,"
"חכי, אני אבוא איתך."
"אני רוצה להיות לבד מיילי. בבקשה תביני אותי," אמרתי כשמבטה הופנה ישר לעברו של ג'ייסון שיצא מהמטבח כמה רגעים אחרי. "אח שלי יכול להיות אידיוט לפעמים, בעיקר שהוא שותה." הנהנתי בכאב ויצאתי מדלת החדר. המוזיקה כבר נחלשה באוזניי וקור מקפיא קיבל את פניי, ירדתי במדרגות במהירות ורצתי לעבר החוף. זה לא היה הרעיון הכי טוב לעשות, במיוחד לא כשהתחיל לרדת גשם. חלצתי את נעליי ונכנסתי למים הקופאים עם הבגדים שלבשתי, הקור המקפיא של מי הים העירו משהו בתוכי וגרמו לי לחשוב צלול יותר.
~
כשחזרתי מהים הלכתי להתקלח בחדר ולבשתי פיג'מה ארוכה ועבה, הבטתי במראה על דמותי המשתקפת. לא אהבתי את עצמי והרגשתי כל פעם יותר ויותר שנאה כלפי עצמי. התקדמתי לעבר המשקל שהיה מונח על רצפת החדר ועליתי עליו, הרגשתי מועקה גדולה בליבי. המספר שישים ושמונה נקודה שתיים הבהב על המשקל, עצמתי את עיניי ונגעתי בבטני. לא הייתי מהבנות האלה שיש להן בטן "שטוחה", אבל כן היה לי בטן, כזאת שאם לבושים בגד ים שלם הבטן תבלוט. גופיות קצרות לא היו באופציה של הלבוש וגם לא חולצות בטן, הייתי צריכה להרזות וידעתי שמה שהכי יעזור לי לעשות את זה, זה האופציה לא לאכול. דפיקה על הדלת הסיחה את דעתי. "גולי, תפתחי, זאת טליה." התקדמתי לעבר הדלת וכשפתחתי אותה דמותה של טליה שיכורה, מנסה לייצב את עצמה עמדה מולי. "אנחנו משחקים אמת או חובה ואת באה." קבעה נחרצות. טליה בחנה את גופי שקלטה ששערי רטוב ולבשתי כבר פיג'מה. "קרה משהו?" שאלה בדאגה ונכנסה לחדר. "הייתה לי ולג'ייסון שיחה במבטח אצלהם בחדר, ואני לא יודעת... הכל פשוט,"
"מסובך מדי."
"בדיוק."
"אוי גולי," טליה נאנחה בכאב וחיבקה את גופי. "את יודעת שאני אוהבת אותך, אבל את מסריחה מאלכוהול טליה. כמה שתית?" שאלתי בחרדה. "אממ," מלמלה וניסתה לספור בעזרת אצבעותיה את כמות הכוסות ששתתה. "אולי שלוש, או ארבע,"
"אוקי, זה מספיק להיום," אמרתי והובלתי אותה למקלחת בחדר. "אבל, מה עם המשחק? אם יצא לג'ייס לנשק אותי." אמרה תוך כדי צחקוק וגרמה לי לצחוק ביחד איתה. "אנחנו נעלה לשחק רק אחרי שתתקלחי, ותהי טיפה יותר ערנית."
הבטחתי בזמן שצחקה בדרכה למקלחת. "יש לי במזוודה פיג'מה סקסית תוציאי לי אותה, גם ככה רק החבורה ועוד כמה אנשים נשארו שם!" צעקה מהמקלחת וגרמה לי לגלגל את עיניי, לעזאזל חצי מהפיג'מות שטליה ארזה לטיול היו חשופות מדי. הוצאתי לה מתוך הארון שלי פיג'מה נורמלית והנחתי לה על הדלת, היא לא צריכה שנערים חרמנים יסתכלו על גופה.
~
"קדימה שי-לי, תסובבי את הבקבוק." אחד הנערים שישב איתנו בחדרו של הבנים אמר לעברה של הכלבה הראשית. הפקק של בקבוק הזכוכית יצא על אחת מהבנות שישבו איתנו שאותה לא הכרתי, אבל זכרתי שטליה סיפרה לי בזמן שהתקלחה שזאת חברה טובה שלה מהעבר. היא לא פירטה לי יותר מדי מה קרה איתה, רק שבגדה באמון שלה ומאז טליה לא הרגישה את הצורך להישאר איתה בחברות. תחתית הבקבוק הופנה לאריק, בן בשכבת י"ב. "שירלי, אמת או חובה?" שאל בקולו המחוספס ועיניו היו אדומות מהאלכוהול ששתה.
"חובה."
"את צריכה לנשק את אחד מהבנים שאת מאוהבת בו." מבטה נתפס כמו שד על עיניו של ג'ייס. "תנשמי," מלמלתי בשקט לעברה של טליה שישבה לידי, אצבעותיה נכרכו סביב אצבעותיי בעצבים. "זונה," טליה אמרה כשידה של שירלי תפסו בעורפו של ג'ייס ופיה נמחץ על פיו, הם התנשקו בלהט והיה אפשר לראות את לשונותיהם שחודרות לפיו של השני. כשהם התנתקנו אחד מהשני שירלי לא הנידה עפעף כשחזרה למקומה. מיילי שישבה מולנו סובבה את בקבוק הזכוכית ונעצה מבט רצחני בשירלי. פקק הבקבוק הופנה לעברי כשהתחתית שלו פונה לג'ייסון. "אמת או חובה?" ג'ייסון שאל בשיכרון. "אמת." עניתי ומשכתי בכתפי. "בואי," אמר ומשך אותי לעמידה. "לאן זה?" שאלתי בבלבול. "מה שיש לי לשאול אותך לא נוגע לאף אחד כאן." פאק. זה לא היה משהו טוב. "אסור לכם לעשות את זה." שי-לי צעקה בכעס. "אל תתערבי." ג'ייסון אמר ומשך אותי שוב למטבח. "מה?" שאלתי והשתחררתי מאחיזתו. "את מרעיבה את עצמך? תעני לי בכן או לא?" חבלים שורפים נכרכו סביב בטני, הרגשתי את גרוני השורף. הוא היה שיכור מדי בשביל לזכור משהו מכל מה שיקרה פה, אז זה לא משנה אם אשקר לו נכון? "אני לא מרעיבה את עצמי." אמרתי בעובדתיות ויצאתי חזרה לסלון, התיישבתי לצד טליה וניסיתי להתרכז במשחק. "מה הוא שאל?"
"לא חשוב." אמרתי בביטול והסתכלתי על הבקבוק המסתובב. "ג'ייס אמת או חובה?" מיילי שאלה ונעצה בו מבט, כזה שאם לא יענה את התשובה שהיא רוצה היא הורגת אותו במקום. "אמת,"
"ג'ייס האם תקפוץ אחרי טליה מצוק?"
"כן."
"אם אני אקפוץ מצוק אתה תקפוץ אחרי?" שאלה ובלבול הופיע על פניה. "אקפוץ אחריך גם לגיהנום כולו." פניה של טליה הסמיקו לכמה שניות ואז מבטה הפך למאוכזב שוב. "זה בגלל הנשיקה?" שאלתי והנחתי את סנטרי על כתפה.
"כן. אני פשוט חושבת שהוא שתה יותר מדי, הוא לא יודע מה יוצא לו מהפה."
אמרה בכאב ושיחקה בשערה השחור. "טולי,"
"עזבי הוא סתם מניאק." אמרה ונדה בראשה. "אנחנו הולכות." קבעתי והתרוממתי ביחד עם טליה, מיילי קמה אחרינו והתקדמנו שלושתינו לעבר הדלת. ״למה אתן הולכות? קשה לך לראות אותי מתנשקת עם מי שאת מאוהבת בו?״
״כלבה מזויינת!״ טליה צעקה ומשכה בשערה של שירלי בעצבים. ״טליה!״ מיילי קראה לעברה כשניסינו להפריד בינהם. ״הוא זיון טוב. את לא יודעת כמה סקסי הוא במיטה,״ כאוס שרר בתוך החדר, ג׳ייס תפס בחולצה של שירלי והדביק אותה לקיר. ״תזהרי במילים שאת אומרת, את היית בשבילי רק זיון לא מוצלח.״ אמר ושחרר אותה מידיו. ״זה מספיק.״ אמרתי ומשכתי משם את טליה. ״שלא תתקרבי אלינו יותר כלבה מזוינת.״ אמרתי והוצאתי מהחדר את טליה ומיילי. ״אני ארצח אותה!״ צעקה טליה במסדרון כשירדנו חזרה לחדרה. ״היא מנסה להתגרות בך, אל תראי שזה מזיז לך.״ מיילי אמרה ופתחה את דלת החדר. ״אבל זה פאקינג כן מזיז לי.״
״כי היא שכבה איתו?״
״מיילי, אם אני לא ארצח את שירלי את תהיי הבא בתור. אני מבטיחה לך.״ גערה בה טליה בעצבים ונכנסה לחדר. ״היא מבולבלת, היא רק צריכה להירגע מיי״ (מיילי).
״צודקת,״
״אל תדברו שם עליי!״ צעקה טליה. ״אוי, תסתמי כבר משוגעת. אנחנו חולות עלייך.״
————————-
שבת שלום🤍❤️🩹
YOU ARE READING
הילד הרע שלי
Romansaסדרת הבחורות שלהן אביגיל מלכה~ אתם חושבים שאני ילדה בעייתית? טוב, אפשר להגיד, אבל אני לא רק כזאת. השנה עברתי די הרבה דברים, מבכי, לכאב, לאהבה, לבגידה, לאכזבה, ואז שוב אהבה? איבדתי הרבה דברים אבל בעיקר את עצמי, את עצמי בדרך שלי עם האוכל ואם הגוף של...