הגיע הבוקר-מה שלא רציתי שיקרה,
אחרי אתמול רציתי למות, פשוט לראות שחור,
ולא להרגיש כלום.
אלה לא היה לי בררה, קמתי ציחצחתי שיניים,
סיקרתי את שערי, הייתי מוכנה אבל,
חשבתי : איך אני אוכל להסתכל על דין אחרי אתמול?
הוא איתי בבית ספר, אחותו החברה הכי טובה שלי...
כל החיים שלי נהרסו.
הגיע האוטובוס, ישבתי במושב יחיד,
מאחורה, ונתתי למוזיקה לשלוט לי על הראש.
הגיע התחנה שלי, וראיתי אותו, את דין.
נכנסתי מהחצר האחורית,לא רציתי לראות את הפנים שלו.
הגיעה הצילצול, ולא ניכנסתי לכיתה, פשוט ישבתי באיזה פינה ובכיתי את חיי.
״לין? מה- מה קרה?״ שאלה אותי מאי, היא בטח יצאה לחפש אותי.
״מה? אה, כלום...״, ״מה כלום? את בוכה פה בפינה״.
״אני בסדר, הכל בסדר״,
״לין בואי לאחות, היא צריכה לראות אותך״,
״לא לא זה סתם כאב בטן קטן״,
״ממתי זה התחיל?״
״מאתמול בלילה, או היום בבוקר, אני לא ממש זוכרת״.
״טוב בואי, אני יעזור לך לקום״, מאי הושיטה לי את ידה,
והלכנו לאחות.
״אז אני יעשה לך כמה בדיקות, טוב?״ אמרה לי האחות,
״מה? איזה בדיקות?״
״בדיקות שעושים במקרים שלנערה בגילך כואבת הבטן״.
״מזתומרת?, את רומזת משהו?״ ״ כי אני ממש לא- זתומרת
אני באמת בסדר״.
״לין... בואי זה יהיה קצר ולא כואב, מבטיחה״.
לא היית לי בררה...
היא עשתה לי כמה בדיקות.. ואחת מהן היית..
בדיקת הריון..
•בחדר האחות•
״לין...אנ-אני מצטערת..״ אמרה מאי שנכנסה לחדר כולה דמעות.
״מה? מה קרה? רגע.. לא! לא יכול להיות!״,
״לין...״ ניסתה להרגיע אותי האחות,
״לא! אל תגידי לי לין! אין מצב! תיבדקו שוב!״,
״לין ברפואה אין טעויות״.
פרצתי בבכי ומאי החזיקה אותי כדי שלא אפול.
את שאר השבוע העברתי בבית, גרתי לבד, בלי משפחה.
כל משפחתי היית בחול ואמורה לחזור עוד כמה חודשים..
מה אגיד להם? ״היי אמא היי אבא יש לכם נכד! שבא מאונס!״.
לא... זה דבילי.. אבל, לא הסכמתי לעשות הפלה.
הילד הזה לא אשם בכלום...
שבוע רביעי ללימודים הגיע
והחלטתי ללכת לבית ספר.
הבטן שלי עוד לא גדלה... ומזל,
הגעתי לכניסת הכיתה... ונזכרתי שאני צריכה לשבת ליד ג׳וני.
התיישבתי, ולא דיברתי איתו מילה, עד ש...
״היי,מה קורה?״ הוא שאל,
סיננתי, לא היה לי כוח לדרמות.
״את רצינית שאת כועסת עליי?? את אפילו לא קשורה למקרה הזה!״, ״אז מה ג׳וני, אני לא רוצה להיפגע גם״.
״את באמת חושבת שאני אותו ילד??, אני השתניתי! נשבע!״,
״מצטערת ג׳וני״.
שאר השיעור עבר בשתיקה.
הגיעה ההפסקה, אני ומאי דיברנו,
ואז מאי ניסתה לברר ממי ההריון..
אמרתי לה שבטח סתם מישהו מהמועדון..
לא רציתי שהיא תדע שזה אח שלה.
אחרי כמה דקות ראיתי דמות מתקדמת לעברינו...
דין.
״היי בנות, לין אפשר אותך רגע?״ שאל,
״אממ כן״, עניתי במבט מפוחד.
״מה אני שמעתי שאת בהריון???״
״תקשיב.. דין..״ , ״את בהיריון או לא״.
״כן״,
״ממני?!״ הנהנתי, ״אני לא מאמין! זה לא קורה לי!״.
״את עושה הפלה! ולא אכפת לי רחמים!!!״,
״לא! אני סיימתי להיות הבובה שלך! אני ישאר אם הילד המסכן הזה! ואתה תלך להזדיין!״.
לא שמתי לב שכמעט כל הבית ספר שמע אותי...
כולל מאי...
רדפתי אחרי מאי שבכתה ורצה לעבר החצר,
״מאי! מאי, חכי! אני יסביר לך רק תעצרי!״,
היא עצרה.
״מה? מה יש להסביר?,איך לא אמרת לי?אני החברה הכי טובה שלך!״,
״אבל..את גם אחות של דין..״,
״זה לא קשור...אני.חברה.שלך!״,
״מאי? מה הקטע שלך להתערב לנו בעניינים?״ אמר לה דין שבא מאחורה, ״יש לי כל זכות להתערב! אתה אנסת את החברה הכי טובה שלי!!! יבן של זונה! אתה לא אח שלי דין שאני מכירה!
אתה דין חולה שליטה, זונה, ומה שבטוח.. לא אח שלי יותר״.
YOU ARE READING
Back to Paris
Romantizmילדה ושמה ״לין״ העבירה את החופש בברוקלין. אחרי החופש היא מתחילה כיתה י״ב בעיר המולדת שלה פריז,שהיא חוזרת..היא מגלה שמלא דברים השתנו... מקווה שתאהבו את הספר 3>
