נ.מ. קאל
קאל איפשר לארון לנהוג לארלינגטון, בזמן שהוא ישב מאחורה, משתדל לא למרוט את כל שערותיו. השמידו התכרבל על ברכיו, מותיר שערות זאב רבות כל-כך על מכנסיו, שקאל החליט לוותר ולא לנקות אותם. כשהם יצאו נתקף קאל צמרמורת ואמר לארון, "שמע, אולי נחזור, כלומר... מה אם...", ארון - או עכשיו כשהם היו עם עוד קוסמים, אלכס - קטע אותו במעט גסות, "תקשיב קאל, אני לא מתכוון לגלות, שנסעתי את כל הדרך הזו רק בשביל שתשתפן כאן. אז אני נשאר. תעשה מה שאתה רוצה.".
השמידו קפץ החוצה וקאל נעמד באנקה מחוץ לרכב. השמידו רץ סביבם במעגלים בזמן שקאל מתח את רגלו הפגועה - שהתקשתה בזמן הנסיעה הארוכה - ואלכס נעל את הרכב. "קדימה" אמר לבסוף אלכס, וקאל הלך אחריו. הוא הרגיש משב רוח בלתי-נראה עובר בשערו. הוא חייך באופן לא רצוני. לפני שיצאו לדרך, אלסטייר הופיע והחליט שלכל-מקרה שלא יבוא הוא יצטרף אל קאל. קאל אמנם לא יכול היה לזמן את אלסטייר לעזרתו, אבל יכול [זה אמור להיות בלי ו"ו בחולם אבל כע ה.כ.] היה להשתמש בכוחו של נבלע האוויר לקסמי אוויר חזקים. אלסטייר גם יכול היה להתגשם סתם ככה פתאום, אבל הייתה לקאל הרגשה שהוא הלך לישון, או מה שנבלעי אוויר לא עושים.
אלכס ניווט את קאל אל הכניסה לאחוזת קמרונים, שם עמד ה"מאבטח" רב המשרתים סטבינס. סטבינס שכנראה לא היה מודע לכל מה שקרה בעולם הקוסמים חייך בשמחה למראה אלכס, ואמר, "או, את מי אני רואה!! אלכס סטרייק, שלום לך. הרבה זמן לא הגעת לכאן" ציין באופן מיותר. אלכס הושיט יד להוציא את המעטפה מכיסו, והגישה לסטבינס, שהנהן ולקח אותה.
אחרי שעברו את הכניסה שהייתה ריקה, חוץ מכמה קוסמים שדי ברחו משם כשראו את אלכס ואת קאל. קאל נקש על כתפו של אלכס, וכשזה התכופף לחש לו, "תתנהג כמו עצמך אלכס, אם מישהו שואל אותך לגבי דבר שאין לך מושג לגביו, תענה שאנסטסיה שלטה עליך ואתה לא זוכר". אלכס הנהן, הזדקף והמשיך ללכת. השמידו התחיל לנבוח, והיו לזה שני פירושים, או שהוא הבחין בריח מוכר - טמרה - או שהוא הבחין בצרות - ריח מוכר. הוא התחיל לרוץ קדימה, מנסה לגרור את קאל שנתקל באלכס, שהציל אותו מנפילה. בזמן שהוא ניסה לנתק את הפה שלו מהחליפה של אלכס, שמע קאל את הקול של טמרה, שהקפיץ את הלב שלו לשמים מדבר אל השמידו.
קאל ייצב את עצמו, והשתדל לא לבהות בטמרה שליטה את ראש של השמידו שהלשון המריירת שלו השתלשלה בהנאה. הוא לא היה בטוח שהוא מצליח. טמרה הייתה יפה, כאילו יפה ברמה לא הוגנת בכלל. פעם מישהו מבית-הספר הישן שלו שאל אותו למה הוא כזה מכוער. הוא ענה שזה בגלל שיש אנשים, שהם כל-כך יפים, שהם לקחו את היופי של אנשים כמוהו. טמרה נראתה כזו. השער שלה היה מסודר בתלתלים זהובים, ו... לא הפליק קאל לעצמו סטירה מחשבתית, אמרנו בלי לבהות בטמרה.
קאל ניסה לנתק את מבטו מטמרה בכוח, והתרכז מעט באוויר שלידה. לבסוף, [קאל איבד את תחושת הזמן כשראה את טמרה, אז לא ידע אחרי כמה זמן זה קרה] טמרה התרוממה, והסירה משמלתה את כל שערות הזאב שנתפסו שם באלגנטיות. קאל ידע שזה לא אותה רמה אפילו, אבל מצא את עצמו מנסה להסיר את שערות הזאב הבולטות שעליו. טמרה ניגשה אליו ואל אלכס. היא החליפה אגרוף עם אלכס, ודיברה איתו דקה.
YOU ARE READING
קולגיום 1 - הנכשלת
Hayran Kurguאין לי בדיוק עלילה סדורה, אז הספר הזה יהיה שילוב של סיפור עלילה ווואנשוטים נחמדים על ההמשך של מגיסטריום: קולגיום. אני הולך לאלתר ולהמציא הרבה דברים, כי אין מספיק מידע במגיסטריום על הקולגיום. בספר יהיו גם פרקים מנקודות המבט של דמויות שאינן קאל תיהנו
