פרק 21

48 7 4
                                    

נקודת מבט ג'ונקוק

פתחתי את הדלת ונכנסי לחדר, טאהיונג שכב על המיטה, עיניו עצומות.

הוא היה נראה חולה "טאהיונג..." התקרבתי והתיישבתי על הכיסא שליד המיטה, הוא זז ופקח את עיניו

"ג'ונקוק?" הוא אמר מבטו היה מפוחד , הוא התרחק ממני

זה לא אמור להיות ההפך? הוא השטן אני אמור להתרחק ממנו...

"אתה בסדר?" שאלתי אותו בשקט, הוא הנהן עדיין מרוחק

"תראה אני מצטער על מקודם..." אמרתי משחק בלחץ בידי "אני לא יודע למה אני מרגיש צורך להתנצל בכלל, זה לא שהיינו משהוא... אנחנו שונים לגמרי" מלמלתי

הוא סקר אותי באיטיות, כאילו משחזר במוחו את מה שאמרתי

"אין צורך להתנצל, אם אתה מדבר על הנשיקה" הוא אמר בקור "אנחנו אפילו לא חברים, ככה שאתה לא צריך להרגיש אשם אם נישקת אותו"

דמעות עמדו בעיני, הרגשתי כאילו נתנו לי מכה ללב

"צודק אנחנו אפילו לא חברים..." משכתי באפי, אני לא מתכוון לבכות מולו "אבל רק רציתי שתדע, אני לא נישקתי את ג'ימין זה לא הייתי אני, זה הייתה ההולוגרמה מהמבחן שלו, אני הייתי בקהל...תשאל אפילו את גייהופ" מצד אחד הרגשתי שאני חייב להעמיד אותו על טעותו שזה לא היה אני, אבל מצד שני...

מה התועלת בזה?

הוא צודק אנחנו לא חברים...אני בטח הזיתי, הוא בטח שונא אותי כמו תמיד, הסתכלתי עליו הוא רק בהה בי לא אומר שום דבר על מה שאמרתי לו

אז באמת לא אכפת לו?

"ת-תרגיש טוב" אמרתי וקמתי ממקומי

"הייתי מרגיש טוב אם לא היית מכשף אותי ג'ונקוק" טאהיונג אמר, הקול שלו היה קשוח עוד יותר מקודם

נעצרתי מול הדלת והסתובבתי אליו

"על מה אתה מדבר?" לא הבנתי, הוא היה כל כך בטוח בעצמו

"אני מדבר עליך ג'ונקוק" הוא נעץ בי מבט קפוא "עד מתי תגרום לכולם לחשוב שאין לך כוחות ואתה יצור תמים? כולם חושבים שאני טיפש בגללך" הוא הרים עלי את קולו ואני התכווצתי במקומי

על מה לעזאזל הוא מדבר?

"יש לי כוחות א-אבל הוא לא חזקים...לא כמוך, ולמה שתהיה טיפש?" נשכתי את שפתי בחוזקה, אני לא רוצה לבכות מולו

"אתה שרטת אותי ג'ונקוק, זה אתה אני יודע" הוא נעמד מתקרב עליו "זוכר את זה?" הוא הצביע על צווארו

יכולתי לראות צלקת ארוכה לאורך הצוואר...זה בטח כאב

"אני לא ראיתי את זה אף פעם טאהיונג...למה שאני יזכור?" מלמלתי, הוא התעצבן והמשיך להתקרב אלי

"תפסיק לשקר לי" הוא צעק דופק אגרוף על הקיר לצידי

עצמתי את עיניי בחוזקה, הדמעות יורדות על הפנים מרטיבות אותי... אני חייב להראות כל כך עלוב לידו?

"טאהיונג?" הדלת נפתחה "מה אתם עושים?" גייהופ עמד שם מופתע,

"ג'ונקוקי הנה אתה, אתה לא מבין כמה חיפשתי אותך" הוא אמר מתקרב אלי "בכית?" הוא שאל גורם לי לפקוח את עיניי

"טאהיונג מה עשית לו?" הוא שאל בכעס

טאהיונג הידק את לסתו "אני לא רוצה לדבר עם שקרנים, שיעוף מפה" הוא מלמל

ניגבתי את הדמעות שלי ומיהרתי ללכת משם, חבל שבאתי בכלל

טרקתי את הדלת ורצתי אל החצר, לא הייתי צריך לחזור, התיישבתי על ספסל בפינה מחבק את הרגליים

"לעזאזל עם הכל, למה זה קורה לי?" מלמלתי מרגיש שוב את הדמעות מרטיבות את פני,

אני שונא אותם.







אני מתלבטת אם להעלות כל יום פרק או כל יומיים...זה כנראה יהיה תלוי בהצבעות שלכם ♡

Vkook /Divided in loveWhere stories live. Discover now