נקודת מבט הוסוק
פקחתי את עיניי באיטיות המקום היה יפיפה... מסביבי היו סירות גדולות וקטנות
ששטו על גבי הים הכחול, בהיתי בהם מתחיל ללכת פתאום הרגשתי משהו עוקץ ברגלי..
פלטתי אנחת כאב ממהר להזיז את רגלי משם, להפתעתי הייתה מונחת שם סיכת ראש,
'מה סיכת ראש עושה כאן?' הרהרתי ,הרמתי אותה מנקה ממנה את החול שסביבה...
'רגע, לא יכול להיות! אבל...זה ממש דומה!!' ראשי החל לכאב ניסיתי להדחיק את המחשבות מהעבר,
לפתע איבדתי את השיווי משקל וצנחתי על הקרקע הרותחת, הרגשות שבי התערפלו וראיתי שחור.
"פלאשבק לפני עשר שנים"
"היי נונה, איפה היית?"
"אה הוסוק, חזרתי מטיול עם חברות"
"טיול למה, מה קרה?"
"אתה רציני איך יכולת לשכוח?" היא הביטה בי במבט עצוב
"נונה,Happy Birthday" לחשתי והושטתי את שתי ידיי קדימה
"אז לא שכחת!" היא חייכה את החיוך המתוק שלה
"מה זה בידיים שלך?"
"מתנה ממני, אהבת?"
"וואו, תודה! אתה האח הכי טוב שהיה לי בחיים!"
"האח היחיד ליתר דיוק"
היא צחקקה, "אבל...איך ידעת שרציתי את הסיכה הזאת?"
"יש לי דרכים משלי" אמרתי ונתתי לה חיבוק,
כבר עברו שנתיים מאז שהורים שלנו נפטרו בתאונה, מאז אותו היום לקחתי על עצמי,
את התפקיד לדאוג לה, היא הייתה כל החיים שלי...בזכותה היה לי למה לקום בבוקר עד ש...
הייתה שמועה שהציידים באים , הם היו יצורים אכזרים והרגו כל מי שעמד בדרכם הם שדדו כפרים
ובכל מקום שהם היו האזור היה הופך לאיי חרבות הרוס ומושחת,
יום אחד שהייתי בחדרי מאזין למוזיקה האהובה עליי, לפתע הרגשתי רעידות בבית ,
לא הבנתי מה קרה אז ירדתי לבדוק, את המחזה הבא לא אשכח בחיים!!
ראיתי את אחותי על היצפה כולה מקווצת בכאב ולידה שתי ציידים שצוחקים בפרעות
ומתעללים בכנפיים שלה, התקרבתי לשם במהירות אבל אחד מהם הפתיע אותי...
נפלתי על הריצפה בלי הכרה, בזמן הזה הם נעלמו גם אחותי...
שהתעוררתי ראיתי על הריצפה נוצה שהייתה שייכת לאחותי ולידה אבן שזהרה באדום,
היא הייתה אחת מהאבנים שהיו בסיכה שקניתי לה...הרגשתי איך אני מאבד את עצמי,
דמעותיי הרטיבו את הנוצה היחידה שנשארה לי למזכרת לא ידעתי איך להכיל את המשמעות הזאת
אני לבד! נשארתי לבד ,בלי אף אחד אחר! מה אני עושה עכשיו?!!!
הבנתי שאין לי יותר מה לעשות כאן נכשלתי בלהגן על אחותי הפרתי את ההבטחה שהבטחתי
להורים שלנו, יצאתי מהבית והתחלתי לחפש משהו שיעזור לי להעלם מכאן, וכמה שיותר מהר!
ראיתי בית שהיה נראה ששרד ולא הולך להתמוטט ולקרוס,
נכנסתי ופניתי לכיוון חדר האמבטיה המקום היה מלא באבק הבטתי במראה מסיר ממנה את הלכלוך
ראיתי את עצמי אבל המבט לא היה מוכר לי...הייתה עצבות שנבע מהעיניים תחושה של ריקנות...
פתחתי את הארון ונטלתי חפיסת כדורים תכננתי לבלוע אותם ולהימחק לא רוצה לזכור ,
לא רוצה לדעת ,או להבין מה קרה בשעות האחרונות .
לפתע שמעתי קול בכי ניסתי להתעלם אבל לא הצלחתי עזבתי את המקום והתחלתי לחפש,
הקול הוביל אותי לחדר צדדי ומשום מה הדלת הייתה נעולה!
פרצתי אותה וגיליתי חדר גדול הרבה יותר ממה שדמיינתי לעצמי אבל היה בו רק מיטה אחת,
התקרבתי לשם ומשהו הסתכל עלי במבט חמוד הוא היה התינוק הכי יפה שפגשתי,
לחייו השמנמנות ועליהם סומק קל , היה לו שיער חום שגלש על עיניו ושפתיו קטנטנות
שהיו מקווצות בבכי הוא הביט בי והפסיק לבכות ,הרמתי אותו וגיליתי פתק ליד תליונו
כנראה הוריו נהרגו בהתקפה כמו אחותי...דמעות עלו בעיני ,חייכתי אליו...
"אז השם שלך הוא ג'ונקוק...נכון?"
הוא חייך אליי בחזרה ונרדם בזרועותיי, חיבקתי אותו חיבוק אוהב ,
החלטתי שהוא המטרה שלי! לקחתי כמה מחפציו ויצאנו מהמקום התחלתי ללכת לכיוון בית המגורים.
"סיום פלאשבק"
התעוררתי כולי מבועת הזיכרון מהעבר שלי השפיע עלי לרעה הייתי מבולבל...
'הא נכון, אני נמצא עכשיו במבחן! , רגע הסיכה!!'
הספיק לי מבט אחד כדי לגלות שחסרה שם אבן...'זה של אחותי, זה חייב להיות של אחותי!'
וואווו זה היה מתיש.............................................
אז מה לעזאזל קרה עכשיו?
וסוף סןף הכותבת הזאת התחילה לרשום משהו,
כע אני יודעת שגם הפרק הזה יחסית קצר סו...קבלו את התנצלותי
אוהבת אותכם ^_^
YOU ARE READING
Vkook /Divided in love
Fantasía"אתה אוהב את זה?" הוא שאל תוך כדי שעיניו נעוצות בי, רציתי לענות אבל... הוא נעלם 'איפה הוא?' חשבתי עדיין מבולבל, הדלת חרקה ומשהו שרט את צווארי פלטתי יבבת כאב מנסה לעצור את הדם שהחל לזרום על החולצה, הופתעתי לגלות את פרצופו מולי "שאלתי א...
