אני הנהנתי שוב, וחיכתי בסבלנות בשביל שיתחיל להסביר.
הוא לקח נשימה עמוקה. "טוב, אז הכל התחיל לפני כמה שבועות...אני לא ראיתי כלום עד יום שני האחרון למרות...ובכן, התחלתי לקבל את התחושות הללו בכל פעם שראיתי אותך...גרמת ללב שלי לפעום מהר יותר מהרגיל, חמימות נוחה תמיד מלאה את הגוף שלי. בכל פעם שאתה צחקת, תמיד. תפסתי את עצמי מחייך,אפילו שלא היה לי מושג על מה אתה צוחק ואז את תמיד נכנסת דרך המסדרון, נראה שאנן ותמים...אלוהים, רק רציתי להצמיד אותך לקיר, לנשק אותך שם..." הוא אמר עם סומק גלוי על לחייו.
במהלך נאומו, הסתכלתי על הברכיים שלי, מנסה להסתיר את הדרך שהלחיים שלי הפכו לאדום ארגמן. למען האמת, לא היה לי מושג איך הייתי אמור להגיב לכל זה, אני מתכוון, הוא כמעט סיפר לי,שהוא חיבב אותי...טוב, אולי אני רוצה שהוא יגיד לי את זה... אבל עדיין לא ידעתי איזה רגשות יש לי כלפיו.
ידעתי ששאלתי את הארי. אם הוא חושב שליאם מחבב אותי, ואני, הבחנתי במבטים האינטנסיבי שלו כשראה אותי. אבל אני סוג של שיקר להארי,יש לי רגשות כלפיו.
ליאם הבחין כי אני לא מתכוון להגיד משהו, אז הוא נאנח בכבדות. "ידעתי שתיגעל" הוא עשה תנועה כדי לקום וללכת מכאן, אבל משכתי אותו בחזרה.
"בבקשה אל תלך ליאם" התחננתי.
הוא הסתובב להביט בי בעצב. "זה בסדר נייל, אתה לא מרגיש את אותו הדבר, אבל רק רציתי שתדע. אני לא יכול להפסיק לחשוב עליך" קמתי ועמדתי רק עוד כמה סנטימטרים ממני.
"בבקשה תרשה לי לדבר?"
הוא הנהן, והביט בנעליו, מחכה לדחייה.
לקחתי לו את היד והתחלתי לשחק עם האצבעות שלו. "תחילה,אתה לא מגעיל אותי,שנית, אתה לא יודע אם אני מרגיש אלייך משהו או לא, אז אל תקפוץ למסקנות" שהוא העריץ אותי עם כאב בעיניים שלו. "תגיד לי שאתה לא. מרגיש אותו מהר ככל האפשר, כי אני לא רוצה לסבול יותר. מאשר" אעזוב את ידו. "תראה! . זה למה אני מתכוון לקפוץ למסקנות. לך בבקשה פשוט תשתוק ותקשיב, בסדר?"
בהתחלה, ליאם הסתכל בהלם על ידי המילים שלי, אבל הנהן בסופו של דבר.
לקחתי נשימה עמוקה, לפני שהתחלתי. "זה יהיה שקר לומר שאין לי אליך רגשות בכלל. אני יודע שמעולם לא דיברנו אחד עם השני, אבל אני עדיין מרגיש שאני נמשך אלייך. תמיד אהבתי בנות, ואני לא באמת רוצה להודות בפני עצמי שאני אוהב בן. כמו שאמרת, אתה התחלת. הסתכלת עלי משבוע שעבר, בכל פעם שהסתכלת, עשית לי התקף לב וגרמת לי לשמחה. אני עדיין לא רוצה להודות שאתה גורם לזה, אבל עמוק בתוכי אני יודע שזה מה שאני מנסה לומר, שאני חושב שאני גם מחבב אותך , אבל אני עדיין מאוד לא בטוח ברגשות שלי"הסברתי, נושך את השפה התחתונה שלי.
"א-אתה באמת?"ליאם מגמגם, מוצץ את הטבעת השפה שלו.
מסיבה כלשהי, פעולה זו גרמה לי לרעד, נאלצתי לתפוס את הספסל לידי כדי לא ליפול אל הקרקע.
"כן, אבל דבר אחד אני לא מבין" אמרתי, זועף קצת. "חשבתי שאתה בקטע של בנות"אמרתי במעט מבולבל. "הייתי, עד שהתחלתי לי רגשות אליך, עכשיו אני לא כל כך בטוח יותר. אולי אני בי"הוא משך בכתפיו.
מסכן שכמותו,הסתכלתי עמוק לתוך עיניו החומות שוקולד.
לפתע, הוא הושיט את ידו נוגע בסנטרי.
"? אז מה דעתך, עלינו, אני מתכוון?"
חייכתי, שמתי את היד שלי על שלו. "אני רוצה לעשות את זה לאט, כלומר, אני עדיין לא...ובכן, אם זה בסדר מצדך" הוא הנהן בראשו וחייך חיוך נרחב. "זה יהיה מושלם"
~~~~~~~~
היי,ממש תודה על התמיכה שלכן...
אני חושבת שאני צריכה לתת לכן הסבר,אז...
סבא שלי הוא חולה בסרטן,גילינו את זה לא ממזמן וזה די קשה לראות את האחים שלך בוכים למולך כשאת הכי קטנה...
ובאמת שזה לא תירוץ...זה אמיתי.
אז אמ...
אוהבת ואני מקווה שאני יצליח להעלות פרקים כי זה באמת הדבר שאני הכי אוהבת...
