נקודת מבט לואי#
לאורך כל היום, הייתי חייב לצפות בהארי עם החבר הכי טוב שלי. אני לא יודע למה הרגשתי כועס כל כך... זועם! רק רציתי להטיח בקיר הלבנים כדי להוציא את על הכעס שלי.זה בילבל אותי כל כך,לא ידעתי למה הרגשתי כך. ליאם יכול לאהוב או לצאת עם מי שהוא רוצה, וגם אם הארי. אז למה היחסים שלהם,משפיעים עלי כל כך הרבה?
מחשבותיי נדדו לנשיקה המשותפת עם הארי לפני כמה חודשים. זה לא מרגיש כמו חודשים, יותר כמו כמה ימים- התחושה של שפתיו החמימות לא יעזבו את שפתי, ולצערי, אני מתגעגע אליהם כל כך.
רציתי להכות את עצמי על זה שחשבתי כך, אבל ידעתי שזה נכון אני לא יכול להכחיש שהשפתיים של הארי היו דבר שלא ניתן לעמוד בפניו. עכשיו אני לא אוכל להרגיש אותם נגד שלי,כי הוא בקשר עם החבר הכי טוב שלי!זה נשמע כל-כך טיפשי...
כשעמדתי ליד הלוקר שלי, מוכן ללכת הביתה כשזאיין לידי.תפסתי בזרועו ומשכתי אותו לעברי. "היי, מה אתה חושב על מערכת היחסים של הארי וליאם?"שאלתי
הוא משך בכתפיו. "אני לא יודע.אם ליאם שמח, אז גם אני,כנראה." שחררתי אנחה של תסכול.
"? אני היחיד שיש לו משהו נגדם"
זאיין גיחך גורם לי להיות עוד יותר מתוסכל."כן, אני מניח שכן, אני חושב שאני יודע למה" הוא קרץ.
אחזתי בצוואר שלו ודחפתי אותו ללוקרים "מה אתה מנסה להגיד לי?" נהמתי
עיניו של זאיין התרחבו בהלם קל, אבל אני יכול להגיד שהוא לא מפחד. הוא ידע שמעולם לא אנסה לפגוע בו. ". תירגע, חבר אני רק אומר שאני יודע למה אתה מרגיש כך על היחסים ביניהם"
לקחתי נשימה עמוקה, עזוב אותו. "אני מצטער זאיין, זה פשוט... . זה לא נורמאלי בשבילי..."השבתי,המחשבה על מה שאני עומד לומר. קנאי. מעולם לא הייתי קנאי... שיהיה לכל הרוחות! לא היה לי לב, אני מעולם לא התאהבתי, אז למה אלה מחשבות מבלבלות?!
"מקנא"? זאיין גיחך, כבר יודע את התשובה.
הנדתי בראשי. "בבקשה, אל תגיד את זה"
"ובכן, זו האמת לואי. אתה צריך להתמודד עם העובדה, למעשה אתה צריך לעמוד מול העובדה שאתה אוהב את הארי יותר ממה שאתה חושב.אני רואה את זה, אתה לא יכול להפסיק לבהות בו"הוא המשיך לגחך.
"תפסיקי זאיין, לפני שאפגע בך באמת" הזהרתי אותו.
הוא הרים את ידיו באוויר. "בסדר, אני לא אגיד עוד משהו"
"טוב"מלמלתי.
אני יכול לאוהב את הארי? איך אני אפילו מסוגל לעשות זאת?אין תשובה נוספת לכך שליבי התכווץ בכל פעם שראיתי את ליאם יחד איתו.
בוא נגיד שאני אוהב את הארי, מה אוכל לעשות לגבי זה? הוא היה עם ליאם, הוא נראה די מאושר איתו. ליאם היה חברי הטוב ביותר, ולא רציתי להרוס את מערכת היחסים שלו. אבל מה יכולתי לעשות?! רציתי את הארי מאוד מאוד! חכה רגע,לא! אה... ממתי אני הומו בכלל?
הנדתי בראשי, מנסה להיפטר המחשבות הללו. "מה התוכניות שלך להיום?" שאלתי, משנה נושא.
זאיין הביט סביב המסדרון, "אה, טוב, אני הולך להיפגש עם הבחורה הזאת" הוא משך בכתפיו כאילו זה כלום, אבל הכרתי אותו,זה היה ברור שהוא לא אומר את ההאמת.
"זאיין, האם יש משהו שאתה לא מספר לי?" . שאלתי, הרמתי גבה...
"כמובן שלא,. זו רק ילדה.יזיין אותה, ואז התקדם אל השלב הבא"הוא אמר די בהיסוס, ואז זה הכה אותי.
"אתה אוהב אותה, נכון?"חייכתי.
עיניו התרחבו, והוא הסמיק. "לא, כמובן שלא! אתה צריך לדעת את זה,אין לי לב."הוא ניסה, אבל ידעתי שהוא משקר.
"קדימה,זאיין! . תגיד לי מי בת-המזל"חייכתי.
הוא הניד בראשו, מביט על הרצפה, מנסה להסתיר את הסומק שבלחייו. "ובכן, אתה מכיר אותה" הוא מלמל, מגרד את העורף שלו.
"פשוט תגיד לי" התחננתי די בהתלהבות. רציתי לדעת מי גנב את הלב של הילד הזה, כי הוא תמיד היה כל כך בטוח שהוא לא ייפול באהבה.
"אה, ובכן, זה פרי" הוא הצליח סוף סוף לומר.
עיניי התרחבו מעט. הבחורה הבלונדינית עם עיניים כחולות גדולות,מי שנמצאת איתנו באותו שיעור אנגלית כמונו? אני זוכר שזאיין דיבר על בחורה בחדר האוכל לפני שבוע, כי הוא חש משהו בזמן קיום יחסי מין איתה. הממ,יכול להיןת שהוא דיבר עליה?
"שהזכרת ילדה בשבוע שעבר במהלך הארוחה,זאת הייתה היא?" שאלתי.
הוא הנהן. "כן, אה, אני לא יודע, אני פשוט... . חשבתי שאתם תלעגו על זה שאני מתאהב במישהו, אז שיקרתי. יש לי רגשות כלפיה, ואני הייתי רוצה להיות החבר שלה"אני שמתי יד על כתפו, לפתע מרגיש כעס שחשתי קודם. "אני אף פעם לא יצחק עליך, חבר,אהבה היא אהבה, ולדעתי כל האנשים בסופו של דבר ימצאו מישהו שאיתו הם רוצים לחלוק את חייהם."משכתי בכתפי.
אולי אני צריך לתת לעצמי לאהוב מישהו בדיוק כמו זאיין?
זאיין חייך אליי. "תודה רבה,לואי." הוא השיב כאילו הוא רצה לומר משהו אחר, אבל היסס." . קדימה, תוציא את זה, חבר"גיחכתי, מכה את זרועו בשובבות.
"אני לא רוצה להיות גס רוח או משהו, אבל אני מעולם לא ציפיתי ממך להבין את זה,שאני אוהב מישהו." הוא אמר, נושך את שפתו התחתונה.
הסתכלתי על הנעליים שלי, חשבתי מה לומר. הארי היה רק חתיכה קטנה חיי,הוא הפך את זה למשהו גדול יותר, מבלי שידע אפילו.
לפני שהייתה לי הזדמנות לענות, זאיין אמר: "זה בגלל הארי, נכון? הוא עשה אותך כזה, נכון? "הוא חייך, נראה כאילו כבר יודע את התשובה.
ובכן, הוא צדק. זה היה הארי. הארי הארי הארי. לא הצלחתי אפילו לעבור יום בלי לחשוב על שפתיו על שלי למען השם!מה היה לא בסדר איתי?הייתי כל כך מתוסכל שאפילו רציתי למשוך בשיער שלי מרוב ייאוש.
בסדר, אז צחוק מוכר נשמע במסדרון, הרגשתי את הלב שלי מחסיר פעימה. פניתי אל הצליל ומצאתי את הארי עם ליאם, צועד לעבר היציאה. נשכתי את השפה...למה? מה היה העולם מנסה להגיד לי?!שהייתי צריך ללכת להארי כשהייתה לי את ההזדמנות? כי הסיכוי הזה עכשיו נעלם? כי אי אפשר לבקר את הארי שלי?
עם זאת, העולם רוצה לראות אותי סבל. סובל ממשהו. הייתי בטוח עכשיו, דימיתי כי מישהו,המישהו הזה היה ילד. ילד שסבל מההצקות שלי כמה שנים, וזה היה לא אחר מאשר הארי סטיילס.
נקודת מבט הארי#
הלכתי דרך המסדרון עם ליאם לצידי.הוא סיפר בדיחה, ולא יכלתי שלא לצחוק בקול רם. לא חשבתי שליאם יכול להיות כזה מצחיק. הוא נראה אחד מהבחורים האלה שלא מסתכל על מישהו או משהו ואהב לשחק עם אחרים של רגשות, אך הסתבר שטעיתי. ליאם היה מסור ומתוק, אני אשמח להיות חבר שלו(נא נא נא,בייבי,אתה שייך ללואי-הערת המתרגמת).
הסתכלתי מעט שמאל,רואה את לואי בוהה בי. בהתחלה בלעתי את הרוק, מוכן לראות את המבט הכועס על פניו, אבל הבנתי שהוא לא נראה כועס בכלל. ההבעה על פניו הייתה בלתי אפשרית לקריאה. זה נראה כאילו הוא חשב... תוהה אם אפשר לעשות משהו בנוגע לליאם ואליי...
כמובן שלא! בטח לא אכפת לו שאני יחד עם ליאם! למה אני בכלל רוצה שהוא יחשוב עלינו מלכתחילה?לא אהבתי אותו ככה, אף פעם הוא היה רק מושך, בסדר.
מבלי לדעת מה אני עושה, נוצר חיוך על שפתיי. להפתעתי, לואי חייך חזרה אלי, גורם לי להפסיק את עקבותיי,הוא חייך אליי!לא הסתכל, אבל חייך!
חמימות פתאומית מילאה את ליבי, לא יכולתי שלא לחייך חיוך רחב.
"הוא אוהב אותך" קול לחש לי באוזן, הסתובב מביט בפניו של ליאם.
הנדתי בראשי, מרגיש את הלחיים שלי מתחממות. "לא, הוא לא...זה היה רק פעם אחת,הוא לעולם לא חייך ככה."מלמלתי.
הוא הניד בראשו עם מבט משועשע על פניו. "אתם שניכם כך אדישים; אני לא מבין למה אתם לא ביחד כבר"
"מה זאת אומרת?אין לי רגשות כלפיו,וגם לו אין רגשות כלפיי"למה הדבר האחרון שאמרתי גרם לליבי לכאוב?
"גם לו אין רגשות כלפיי."
"תראה, אתה לא מודע להשפעתך!" הוא גיחך. "אם זה לא היה כל כך מגוחך, אני כבר הייתי כועס על שניכם על כך שאתם לא מודים לאהבה שלכם"
"מגוחך"?אמרתי, זועף...
"כן, האהבה שלכם כל כך ברורה שזה מגוחך שאתם לא ביחד" הוא אמר, מגלגל את עיניו.
החלטתי שלא אכפת לי ממנו, והסתובב שוב ללואי, רק שהפעם, הוא לא עמד שם יותר.
~~~~~~~
אז היי בנות...
אני די משקיע בפרקים וממש מבאס אותי לראות שבקושי יש הצבעות,אני לא מבינה מה הבעיה ללחוץ על הכוכב הזה וזהו...כאילו זה ממש קשה!?
טוב,סליחה...זה פשוט שנמאס לי מזה שאין הצבעות...
אז אני ממשיכה רק כשיהיו 20 הצבעות
פליז תגיעו למטרה
(לא יזיקו תגובות *קריצה*)
