נקודת מבט לואי#
העיינים הירוקות היפות האלה. למה אמרתי את זה לא אהבתי את העיניים של הארי, נכון?לא, כמובן שלא!
הרצתי את הידיים שלי על הפנים שלי כשהלכתי לשיעור מתמטיקה...שנאתי את העובדה שאני והארי באותו לוח זמנים(כאילו שיעורים והפסקות וכל זה-הערת המתרגמת)בשבוע האחרון אני בוהה בהארי ללא הפסקה, אבל הייתי עדיין בהלםמה תנהגותו במאפייה, לפני שבועיים...
אבל,למען השם!ליאם יצא משם עם החבר הכי טוב של הארי!זה בלתי אפשרי!אנחנו, כמו ליאם, זאיין ואני מעולם לא התראינו עם מישהו כמו הארי או נייל. היינו יותר מדי שונים אחד מהשני. אהבנו קעקועים, פירסינג, ולהיכנס לצרות, בעוד נייל והארי היו מדי.
"לואי?"
הסתובבתי לראות בחורה עם שיער גלי חום,עיניים בצבע חום-אגוז. אלינור. תמיד מצאתי אותה כיפה, אבל היא הייתה קשה להשגה, אם אתם יודעים למה אני מתכוון. "כן?"
היא צעדה קדימה במרחק של כמה סנטימטרים ממני. אפילו הרגשתי את הנשימה שלה על שפתיי. "היייתה רוצה לצאת לדייט איתי?" היא שאלה.
דייט?אני אף פעם לא יוצא לדייטים. לא חשבתי למעשה להיות במערכת יחסים עם מישהו. "אל, את ממש יפה, אבל אני לא יוצא לדייטים" אמרתי, מושך בכתפיו.
"אתה בטוח לגבי זה?" לחשה לי באוזן,מפתה.
אני מצטמרר מהתחושה של הנשימה שלה נגד האוזן שלי, צועד אחורה.
"אני מצטער,אל." אמרתי מתרחק ומתחיל ללכת לשיעור במתמטיקה שוב עם חיוך על הפנים שלי...ידעתי מה יקרה עכשיו. . רק חיכיתי...
"לואי!"כן, זה זה.
הרגשתי שמישהו תופס את היד שלי, בניסיון לשנות את דעתי. "אל, בבקשה, תני לי ללכת... יש לי שיעור להשתתף 2
"אמרתי בחיוך מנומס על הפנים שלי.
היא ריתקה אותי ללוקר וניפצה את השפתיים שלה נגד שלי הם עברו בכוח כנגד שפתיי בעוד היא עטפה את זרועותיה סביב הצוואר שלי. הלשון שלה ניסתה לפתוח את הפה שלי, אבל לא נתתי לה. היא נהמה נגד הפה שלי, השתנקתי, היא מיד ניצלה את ההזדמנות כדי לדחוף את הלשון לתוך הפה שלי.
מסיבה כלשהי,פקחתי והמראה לפני גרם לי להתקשות. הארי עמד שם,מצמיד את הספרים שלו לחזה, בעת שהיה לו קמט על פניו.
כשתפס אותי בוהה בו הוא הכריח חיוך על שפתיו שדרשו נשיקה...רגע, נשיקה!?! הם היו כל כך מלאות וורודות, רק רציתי... לא! ? למה בכלל חשבתי על זה?!אני מנשק בחורה. למען השם, אני לא מדמיין שאני מנשק שפתיים של... לא הייתי ברור! . איכס!
אלינור הבחינה בי,והתרחקה. "לאו..." היא התחילה, אבל קטעה את עצמה כשהבינה שלא שמתי לב אליה.
היא הסתובבה וראתה את הארי. אפשר כמעט לחוש את הכעס שלה. "תסתלק מכאן! לואי שלי!"היא צעקה לו.
עיניו התרחבו בהלם, הוא מיד התחיל ללכת מאיתנו. הרגשתי רותח מבפנים, הפעם זה לא בגלל הארי...לא, זה היה בגלל אלינור.
"עכשיו, איפה היינו?" היא לחשה לי באוזן, לפני שהיא ריסקה את שפתיה לשלי שוב.
התנתקתי. "שלא תעזי לדבר אל הארי ככה שוב!" . צעקתי לה בפנים לפני שניגבתי את השפתיים שלי עם היד, מנסה להיפטר מהטעם של השפתיים שלה. אני לא מאמין שהיא אמרה את זה להארי! הוא לא עשה כלום, הוא היה פשוט תמים כמו כל הפעמים שהייתי מכה אותו... וואו, הייתי אידיוט. איך יכולתי לפגוע בו ככה? לא מגיע לו כלום, הוא היה כל כך מושלם. אלוהים, מאיפה הגיעו המחשבות האלה!?
בדרך לכיתה, לקחתי את הספרים שלי מהלוקר בדיוק כשאני פתחתי את הדלת, צלצל הפעמון.
"בדיוק בזמן" חשבתי לעצמי, לפני שנכנסתי לכיתה.
סגרתי את הדלת מאחוריי, ניגש אל השולחן ריק. הארי ישב בצד השני של החדר, בוהה במחברת שלו.רציתי כל כך לדעת מה קורה בתוך הראש של הילד הזה עכשיו...הדלת נפתחה,והגיע ילד בלונדיני עם לחיים סמוקות. "מצטער שאיחרתי, מר רוג'רס" נייל אמר מתנצל, לפני שהלך לשבת לצד הארי.
במהלך השיעור,בהייתי בהארי, כרגיל. הארי לא הבט לאחור פעם אחת,מה שגרם לי להרגיש קצת מגורה. רציתי לדעת מה התגובה שלו על הנשעקה שלי ושל אלינור... למה? לא יודע.
הפעמון צלצל, הארי ונייל אסף את הספרים שלהם ועשו את דרכם מחוץ לכיתה...עקבתי אחריהם החוצה והלכתי ממש מאחוריהם. לא יכולתי לשמוע על מה הם דיברו, אבל עדיין הרגשתי כמו מטרידן.
מבלי לדעת מה לעזאזל אני עושה, גיחכתי בגרוני. באופן מיידי, הם הסתובבו למולי. הפנים שלהם היו קרים, אני נשבע. זה היה מצחיק.
"? מה אתה רוצה, לואי?" נייל נהם.
צעדתי צעד אחד אחורה והרמתי ידיים. "תירגע, חבר, רק רוצה לדבר עם חברך הקטן" אמרתי, מסתכל על הארי עם חיוך על הפנים שלי.
העיניים של הארי התרחבו בפחד. "לואי, בבקשה, אל-..." נייל לקח צעד קדימה, הצביע עלי. "אם תיגע אותו שוב, אני נשבע, אני אהרוג אותך"הוא הזהיר, קוטע את הארי.
חייכתי אל ניל. "אני לא פוגע בו, אני מבטיח" הוא הביט אחורה וקדימה ביני לבין הארי. "הארי, זו החלטה שלך" הוא נאנח לבסוף.
גילגלתי את עיניי. הוא גרם לזה להראות כאילו זה החלטה כלשהי בין אם להישאר בחיים או מוות...לא התכוונתי להכות אותו למען השם!
הארי לקח נשימה עמוקה, לפני שהוא הנהן. "אראה אותך מאוחר יותר, נייל" חייכתי לעצמי כמו הארי, התחלתי ללכת דרך המסדרון לכיוון במקום בו נוכל להיות לבד.
נקודת מבט הארי#
מה אני עושה? למה אמרתי כן? הוא ללא ספק התכוון להכות אותי, כי אחרת, למה שהוא ירצה לדבר איתי? זה לא יכול להיות על מה שקרה הבוקר כשהוא אמר שהעיינים שלי יפות או הנשיקה עם אלינור, נכון? לא, למה שהוא ירצה לדבר על זה?
נשכתי את השפה בעצבנות כשהלכנו במסדרון. מבטים נזרקו אלינו עם הלם או גועל. למה הם נגעלו?זה כל כך רע לצעוד יחד אם לואי בנסדרון? זה לא כאילו אנחנו ביחד או משהו...
פתאום רגעים ממה שקרה לפני שעה עלו לראשי. לואי שהיה לחוץ נגד הלוקר בגלל אלינור,שפתיהם עברה אחד נגד השני בצורה דוחה. משהו בתוכי אמר לי שזה לא היה בגלל הנשיקה, אבל העובדה כי הם למעשה התנשקו... 3
כמה רציתי, אני לא יכול להכחיש שאני רציתי את התחושה של השפתיים שלו בשלי. כן, קצת קינאתי. אבל רק בגלל שאני אהבתי את השפתיים של לואי, לא התכוונתי. חיבבתי אותו כאדם?זה כל כך מסובך...
חשבתי שהדבר הכי טוב שהוא יודע לעשות זה להיות עם בחורות שונות כל הזמן. כולם ידעו שהוא כזה, אם הוא ישנה את התדמית שלו עכשיו, הוא לא יהיה פופולארי.
"קדימה, בוא נצא החוצה" לואי אמר, לוקח את היד ומושך אותי לכיוון היציאה.
הרגשתי צמרמורות מריצה את הגוף שלי מהמגע שלו, אבל שיחקתי את עצמי כאילו זה לא דבר חשוב, אבל עמוק בפנים, אני יודע שזה היה בשבילי כל העולם.
היינו בחוץ, התחלנו ללכת לאט יותר. "אז"הוא התחיל, מוצץ את הטבעת שבשפה שלו ובלע את רוקו. לא יכולתי להאשים את עצמי,כשלואי מוצץ את הטבעת בשפה שלו... זה הדבר הלוהט ביותר אי פעם ראיתי,אני אפילו לא מכחיש את זה.
"אתה יודע, מה שאמרתי הבוקר, אני." הוא אמר בהיסוס.
לא יכולתי שלא אוהב את העצבנות שלו. למעשה, זה עזר לי להיות יותר
בטוח סביבו.
~~~~~~~~~~~~~~
החלק השני של הפרק הולך להיות מעניין!!
אני יעלה אותו מתישהו היום...
חשוב לי להגיד תודה רבה על התמיכה שלכן!
אתן מדהימות ואני אוהבת כל אחת ואחת ממכן!
