מצטערת על האיחור.
נקודת מבט לואי#
יצאתי מחדר ההלבשה, מנער את המים מהשיער שלי כמו כלב.
לואי עזב לפני כמה דקות בלי להציץ בי, ואני לא ממש יודע מה להרגיש לגבי זה. הוא כועס עליי? ובכן, זה היה די מביך מה שקרה במקלחות, אבל הוא לא יכול לכעוס עליי על זה...הוא יכול?הנדתי בראשי נפשית, לא זה חייב להיות משהו אחר שמטריד אותו.
הלכתי לארונית שלי ופתחתי אותה, מושך את הספרים שאני צריך כדי לעשות את שיעורי בית שלי בשלב מאוחר יותר. כשסגרתי אותו, יכולתי לשמוע את הצחוק שמגיע מהצד השני של המסדרון. סובבתי את הראש שלי לקול, רק כדי לראות את ליאם ונייל הולכים לקראתי, יד ביד. חיוך הופיע על פניי ככל שהתקרבו בצעדים המהירים.
"היי,חבר" נייל קרן.
ליאם גלגל את עיניו וגיחך בשקט. "היי, הארי"
"היי, מה אתם עושה כאן?חשבתי שאתם כבר בביתי" חייכתי והנחתי את התיק שלי על הכתף.
"לא, אנחנו לא נעזוב בלי לומר שלום לחבר הכי טוב שלנו" נייל קרץ,מכה בזרועי בשובבות.
גלגלתי את העיניים. "כן בטח"
התחלנו ללכת לכיוון היציאה, מפטפטים על איך היה היום. נאמר לי שאיזה בחור חדש בבית הספר שלנו שבר את הצלעות של שני נערים כי הם התנשקו במסדרון. למרבה המזל, זה לא היה ליאם ונייל, אבל מה אם זה היה? הם היו די פתוחים עם מערכת היחסים שלהם, כך שיש סיכוי שהם יכולים להיות הקורבנות הבאים של הילד המטורף הזה.
"היזהרו, בסדר?" אמרתי בדאגה כשאנו עומדים ליד המכונית שלי.
נייל גלגל את עיניו ויצא קצת יותר קרוב ליאם. "אל תדאגו, יש לי שומר גוף אישי שלא ייתן לאף אחד להתקרב אלינו."הוא חייך, נישקו אותו על הלחי.
ליאם הסמיק, מהנהן בראשו. "הוא צודק, אממ לפחות על העובדה שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בנו", הוא אמר, מגרד את עורפו.
גיחכתי בשקט. "ובכן, אני צריך להגיע הביתה לפני שלואי מגיע לשם" אמרתי ופתחתי את דלת המכונית. החלקתי לתוך מושב הנהג ובדיוק כשעמדתי לסגור את הדלת מאחוריי נייל תפס אותה.
"חכה, לואי קרוב למקום שלך?" הוא שאל, חיוך קטן על שפתו.
הוא סוף הסוף התגבר על שנאתו ללואי, ועכשיו במקום לחשוב שהוא באמת נחמד,לא הייתה לו בעיה שיסתובב איתו.
"כן, אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על הפרויקט המדעי" הסברתי.
למעשה הייתי קצת נרגש שלואי יהיה קרוב יותר למקום שלי. אני מתכוון, מעולם אנשים לא היו בבית שלי פרט לנייל וליאם, כך שיכולתי להתרגש,לא?
"אה, בסדר. כיף"הוא קרץ לי.
הרמתי את הגבות שלי במבוכה, אבל לפני שהספקתי לשאול אותו על זה, הוא סגר לי את הדלת. הנדתי בראשי והתנעתי את המנוע, נוסעה מחוץ למגרש חניה.
כמה דקות לאחר מכן, הגעתי לחנייה שלי ולקחתי את המפתח מהאוטו. תפסתי את התיק שלי ממושב הנוסע והחלקתי החוצה מהמכונית שלי. בצעדים מהירים, הלכתי לדלת הכניסה ופתחתי אותה.
ברגע שנכנסתי, משכתי את המעיל שלי,הלכתי למטבח ופתחתי את המקרר באנחה. אני לא ממש במצב הרוח של בישול, אז אני פשוט תפסתי קרטון חלב, וניגשתי לאחד השידות לשלוף קופסא של דגנים.
אכלתי בשתיקה, מתופף באצבעותיי על משטח העץ של השולחן, ותוהה מתי לואי מגיע. לפני שאמרתי עוד משהו, לא אני לא נואש, אני פשוט שונא את העובדה של להיות לבד בבית הגדול.
כשסיימתי לאכול, הנחתי את הקערה והכפית בכיור והתחלתי לשטוף אותם. בדיוק כשעמדתי לשים אותם במדיח הכלים, הפעמון בדלת צלצל.
הלב שלי החסיר פעימה, וקפאתי במקום. חרא, הוא כאן.
תפסתי במהירות את המגבת לייבוש הידיים הרטובות שלי, לפני שניגשתי למסדרון. מניח את היד על הידית,דוחף את הדלת הפתוחה כדי לחשוף את לואי. הוא היה לבוש במעיל עור שחור ואותה חולצה שחורה שלבש בבית הספר היום, אבל במקומם זוג סקיני ג'ינס שחור, הוא לבש סריג שחור. הוא לא שם שום איפור, ואני מניח שזה היה בגלל העצלות אחרי חדר הכושר.
זה יהיה שקר לומר שהוא לא נראה לוהט, משום שהוא למעשה כן. כן, אני הארי סטיילס הודתי שמצאתי את לואי טומלינסון לונט, ואני לא מתחרט על זה.
"אום, היי לואי, בוא" אמרתי, מסמן לו להיכנס פנימה.
הוא סגר את הדלת מאחוריו. "רק אתה כאן?" הוא שאל,מוריד את מעילו,סימנתי לקולבים כשחיפש מקום שהוא יכול לתלות בומאת המעיל, והנהנתי בראש שלי. "כן, אמא ורובין עובדים עד מאוחר, ואחותי היא באוניברסיטה " הסברתי, מכניס את ידיי לכיסים של המכנסיים שלי.
"אה, אני רואה", הוא אמר, חיוך קטן על פניו, אבל זה נראה קצת מאולץ.
קימטתי את מצחי, מחשבות על מה שקרה קודם לכן בחדר ההלבשה עלו חזרה לדעתי. הוא היה ממש עצבני עליי? אבל לא עשיתי שום דבר ...
הייתה שתיקה מביכה, ואתה יכול להרגיש את המתח באוויר. פלטתי אנחה, והחלטתי לקחת את העניין לידיים שלי. "לפני שאנחנו מתחילים לעבוד על הפרויקט אני רוצה לשאול אותך משהו, אם זה בסדר איתך?"
לואי חשק את לסתו, אבל הנהן. "בטח"
לקחתי נשימה עמוקה. "האם אתה כועס עליי?"
עיניו התרחבו מעט, והוא הביט בי בהפתעה גמורה."כועס? למה שאכעס עליך?" הוא שאל.
בלעתי את רוקי ומשכתי בכתפיי. "אני לא יודע, אני רק חשבתי ... טוב, לא דיברת איתי אחרי אממ ... האירוע במקלחות, ועכשיו אתה נראה מתוח ואני רק חשבתי ..."גירדתי את העורף שלי בצורה מוזרה.
"אתה חושב שאני כועס עליך בגלל זה?" הוא קימט את מצחו, ואני הנהנתי.
"כן, אני מתכוון, אני לא יכול לבוא עם כל דבר שעשיתי לא בסדר, אבל אני יודע שאתה שנאת אותי בלי שום סיבה בעבר ולכן אני מניח שגם עכשיו"
הוא לקח צעד קדימה וליטף את הלחי שלי בעדינות, גורם להסמיק. "אני לא יכול לכעוס עליך, הארי. אני יודע שאני מתנהג כמו אידיוט כזה כלפיך בשנים האחרונות, ואני כל כך מצטער על זה. התירוץ היחיד שיש לי על המעשים שלי הוא שאני לא מכיר אותך וחשבתי שאתה ילד מפונק, אבל אני יודע עכשיו שאתה לא, וזה אפילו לא תירוץ טוב, אני כל כך מצטער ", הוא אמר בכנות מסתכל עליי בעיניו הכחולות שאמי כל כך אוהב.
הנדתי בראשי, אבל לא מספיק שלואי יוריד את ידו מהלחי שלי. "אין צורך להצטער. העבר הוא העבר, וכל עוד אתה לא הולך לחזור לדרך שפעלת עליי לפני, אני באמת יחבב אותך" חייכתי.
"אני אוהב אותך יותר מדי" הוא מלמל, מחייך חיוך נרחב.
אלה ארבעת המילים גרמו לי ללכת מטושטש, ולא היה לי מושג למה, אבל אני באמת אוהב את זה ואני רוצה את ההרגשה הזאת, להישאר בתוכי לנצח. עמדנו שם במשך כמה שניות, רק מביטים לתוך עיניו של זה. לפני שהסיבה מדוע לואי הגיע לכאן מלכתחילה הכה בי.
התרחקתי קצת, גורם לידו של לואי לרדת לצידו, ומשאיר תחושת עקצוץ על הלחי שלי. קמטתי את המצח, אבל החלטתי לשחרר. "אנחנו צריכים כנראה אממ ... להתחיל לעבוד,אז...?" מלמלתי, נושך את השפה התחתונה שלי.
לואי הנהן, מביט למטה ברצפה עם גבות מקומטות. אני יכול להגיד משהו שמטריד אותו, אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו ולכן החלטתי שלא לחקור אותו על זה.
הלכנו לסלון והתיישבנו על הספה עם העבודה של בית הספר שלנו על ברכינו. פתחתי את הספר שלי, והבטתי בלואי, שראיתי אותו עושה את אותו הדבר. התחלנו לעבוד, וזה לא ייקח הרבה זמן כדי לי לשים לב שלואיס לא היה משלם הרבה תשומת לב לפרויקט הזה כמוני. ידעתי שלא אכפת לו על בית הספר כמו שאני לא עשיתי את זה, כך שזה לא הפתיע אותי כל כך הרבה.
חצי שעה מאוחר יותר, לואי טרק את ספר המדע על שולחן הקפה בחבטה חזקה. נרתעתי מהרעש הפתאומי ופניתי אליו בעיניים פקוחים לרווחה. "בואו נעשה משהו אחר במקום, אנחנו עושים את זה כבר יותר משלושים דקות", הוא הציע.
גלגלתי את העיניים, וגיחכתי בשקט. "שלושים דקות זה לא כל כך הרבה, אתה יודע?"
"לא אכפת לי, אני לא רגיל לעשות את שיעורי הבית שלי ליותר מחמש עשר דקות בכל פעם, כך שכבר דחפנו את הגבולות שלי"
הוא אמר בילדותיות, ומשום מה מצאתי את זה באמת חמוד לעזאזל. הדרך שפתיו נוצרו לשרבוב, וזרועותיו שלובות על חזהו... לא יכולתי שלא להטות את הראש שלי לצד ולחייך אליו בחמימות. "אוקיי" אמרתי בתבוסה. "ניצחת, מה אתה רוצה לעשות?"
שפתיו שינו את צורתן לחיוך, והוא הנהן לעבר המסך השטוח מולנו. "יש לך את כל משחקי וידאו?"
"בטח"
במהלך השעה הבאה שיחקנו 'Need for Speed "," פיפ"א וגם..אני לא יודע אפילו את כל השמות של המשחקים שלי. התברר שלואי ממש בקטע של משחקי וידאו וממש השתגע כשהפסיד לי. ובכן, המילה "השתגעת"אולי לא הייתה המילה הנכונה, אבל הוא התרגז.
"לואי, בוא, בואו נשחק שוב!" אמרתי כשאני זכיתי בפעם השלישית ברציפות ב'Need for Speed'.
הוא הניד בראשו בזעף. "לא, אני לא רוצה לשחק את המשחק המטופש הזה יותר" מלמל, ושלב את זרועותיו על חזו.
עשיתי ניסיון לתקוע את ידיי בצלעותיו, אבל הוא חבט מיד את היד שלי משם. "יאללה, רק עוד פעם אחת?" התחננתי, נותן לו את פני כלב('פאפי פיס').
לואי העמיד פנים כאילו שהוא לא רואה אותי ובהה בטלוויזיה במקום. "הארי, אל תנסה לשכנע אותי, אני לא אתן לך" הוא נהם.
צנחתי לאחור על משענת הגב של הספה ופלטתי אנחה. "בסדר, מה אתה רוצה לעשות אז?"
הוא הפנה את ראשו אליי ומשך בכתפיו. "אום, אני לא יודע. אנחנו לא יכולים פשוט לצפות בסרט או משהו?" הוא מלמל.
הנהנתי, וניגשתי למדף שבו היה את כל סרטי ה- DVD שלי. "איזה מהם אתה רוצה לצפות?" שאלתי, מחזיק את "הנוקמים", "האביר האפל" "The Amazing Spider Man".
"אום, מה דעתך על הנוקמים? אני אף פעם לא באמת ראיתי אותו", הוא שאל, מהבהב אליי חיוך קטן.
"בטח" אמרתי, לא ממש אכפת לי איזה סרט. ניגשתי אל המסך השטוח ושמתי את הדיסק בנגן ה-DVD, לפני שניגשתי לשבת ליד לואי שוב.
נשענתי לאחור על גב המנוחה, מנסה שיהיה לעצמי נוח. כשלא הצלחתי לעשות זאת, פלטתי אנחה מתוסכלת.
לואי הבחין בחוסר הנוחות שלי והחליק יותר קרוב אליי, כורך את זרועו סביב הכתפיים שלי. נאנחתי בתוכן והתכרבלתי לתוכו, משעין את הראש שלי על כתפו.
מתישהו במהלך הסרט, הרגשתי את עפעפיי כבדים. ניסיתי כמיטב יכולתי להישאר ער מכיוון שלואי כאן , אבל זה היה ממש קשה לעשות זאת.נרדמתי, והדבר האחרון שזכרתי זה הראש של לואי נשען לנוח נגד שלי.
~~~~~
אז..בערך בפרקים האלה מתחיל להיות מעניין...
פרק הבא יהיה פרק כפולxx
(מקווה)
תצביעווו
תגיבווו
ותמשיכו להיות מושלמותתת !!!
