תיכון הסודות האפלים /שיר בירן

10-קשת הבנה

משום שאני בתאדם נורא נחמדה החלטתי להמשיך, יש מצב שהפרק יצא צולע.

הבטתי באיתן בחשד,
"מה אמרתה לו?"
"למי? " שאל בניסיון להיראות תמים, כאילו הוא בכלל לא יודע במי מדובר.
"איתן מה אמרת לשחר? "
חיוך גדול נפרש על פניו של איתן, אוקי,עכשיו אני לגמרי בטוחה שהוא אמר לו משהו. "מזאת אומרת?" המשיך לשחק אותה פני תמים.
"נו איתן,ברצינות,מה אמרת לו?"
הוא שתק.
"תפסיק לשחק אותה מיסתורי זה ממש מעצבן" אמרתי
"מה כבר יכולתי להגיד לו? "שאל
"לא יודעת אבל נראה לי שדי הפחדת אותו "אמרתי בכנות.
"רק אמרתי שפשוט לא יסתכל עליך במבטים כאלה ו.. "קטעתי אותו באמצע
"מבטים כאלה?אילו מבטים?"שאלתי בחוסר הבנה.

"המבט הזה של מה הייתי עושה לה "ענה לשאלתי.
הפכתי להיות אדומה ברגע, זה היה כל כך מביך בטח הייתי נראת כמו הבנות האלה שלא יודעות לשים סומק ושמות מלא,כמו המוכרות בסופר פארם,רק שהסומק שלי לצערי ברגע זה היה טבעי לחלוטין,מסיר איפור לא היה ממש עוזר,אולי מסיר מבטים..

"הוא לא הסתכל עלי ככה "אמרתי
"נו בחייאת אנה על מי את עובדת?גם אני וגם את ראינו באיזה מבט הוא הסתכל עליך"
אמר וסומק מפניי רק עלה וניהיה יותר גרוע,אם זה בכלל הגיוני.
"ומה עוד אמרת לו? "שאלתי בסקרנות.
"רק שלא יסתכל על חברה שלי " ענה
"יש לך חברה? "שאלתי בשוק גבותיי התרממו ופרצוף הלם הופיע על פני
"אלוקים את פשוט קשת הבנה"
מלמל והלך,
שניה!  שניה!  אני רוצה להבין הוא מדבר עלי?!