47-גן עדן וגיהנום

1.3K 159 31
                                    

מוקדש לחברה שלי טופ שביקשה פרק ארוך

מתה עלייך ❤

הנחתי את ראשי על הספר מתמטיקה ביאוש. תקופה מעצבנת כלכך , הדמעות יצאו בעצמן בלי שליטה

אני פשוט גרועה בהכל כמה שאני לומדת עדין יש לי ציונים גרועים, אני לא מבינה כלום מהשיעור ואז אני צריכה לחרוש על זה לבד בבית יתומים כדי להשגיח על אמה

זה פשוט מתסכל

ניגבתי את דמעותי אך הן לא הפסיקו

"אויש אויש אנה?! למה את בוכה על הספר, את תלכלכי אותו " נזפה בי אמה

הוזזתי את הספר ושמתי את ראשי בחזרה על השולחן

" למה את בוכה? " שאלה בעדינות וליטפה את ראשי, היא הרבה יותר בוגרת ממני בקטעים האלה

משכתי באפי

" אני פשוט.. אני לא מבינה כלום מהחומר וכל הזמן אנחנו לומדים עוד ועוד וזה לא נגמר והציונים שלי גרועים ו.. " התלוננתי לילדה בת הארבע שנראתה מסוקרנת אך היא קטעה אותי

" את פשוט מדבר שטויות במיץ עגבניות, כמה את מקבלת? " שאלה

" 50 " אמרתי באנחה

" נו זה ממש ממש טוב זה כמעט מאה "

" לא, חמישים ועוד חמישים זה מאה " תיקנתי

היא הביטה בי כמה שניות חושבת איך היא תוכל לעודד אותי

"לפחות לא קיבלת אפס " אמרה ומשכה בכתפיה הקטנות

היא כזאת מתוקה

" אנה אל תיהיא עצובה.. את צריכה לשמוח שיש לך קצת שכל, אני בטוחה שיש אנשים באפריקה שאין להם.. "

" אומרים את זה על אוכל "

" אה "

" בואי אני אשמח אותך, כשאת עצובה אז תחשבי מחשובות טובות טובות ואז תוכלי לעוף " אמרה

" הצלחת לעוף פעם? " שאלתי בזלזול קל

" כן אני כל הזמן עפה, בדמיון תעצמי את העיינים ותחשבי שאת עפה בשמיים עם הילד או הילדה שאת הכי אוהבת בעולם ...בקיצור תחשבי שאת עפה איתי " אמרה וגיחחתי

" לא אמה זה לא בשבילי המשחקים האלה " אמרתי

"אוקי אז קחי " אמרה והושיטה לי את ידה שהיתה ריקה

" מה זה? "

"משקפי קסם, קחי " לקחתי מידה את האוויר
ושמתי על עיני

" עכשיו את רואה את הדברים היפים שיש בכל דבר " אמרה

" לא, אני לא רואה שום דבר שונה " אמרתי בכנות

" תנסי, נגיד תסתכלי על המטבח הזה,מה את רואה? " שאלה מסוקרנת התיישבה לידי השולחן והשעינה את ראשה על ידיה הקטנות

תיכון הסודות האפלים /שיר בירן Where stories live. Discover now