תיכון הסודות האפלים /שיר בירן

4-מתה מעייפות בגללו

קמתי עייפה שפשפתי את עייני ושמתי על השקיות בעיינים איפור שמסתיר אותם פיהקתי וסירקתי את שערי שגלש על כתפי,
זה לא מהימים שאני מרגישה בהם יפה, שמתי עלי חולצה וגינס ובחנתי את עצמי במראה מביטה על עייני והגוף הממוצע שלי,
אני חייבת להפסיק לרחם על עצמי,
הלכתי לחדר האמבטייה ושטפתי את פניי, כאשר גמרתי את כול עיסוקי הבוקר הכנסתי את הכריך לתיק ויצאתי לכיוון בית הספר ,הגעתי לבית הספר והבטתי בנערים והנערות אשר עשו את דרכם לכיתה, מהירתי ללוקר והוצאתי את ספרי הלימוד נכנסתי לכיתה באיחור קל, כול המבטים היו עלי זה היה מביך,
"שבי אנה "
אמרה המורה ופרצופה היה זועם נשמתי עמוק והתיישבתי היא המשיכה ללמד כרגיל, הקשבתי, עד שהוא נכנס,
איתן נכנס לכיתה עם מבט שובב על פניו,
מה הוא עשה הפעם?
"המורה שלחה אותי לפה "
אמר בלי לפרט
"שב ליד אוליב"אמרה המורה אוליב חייכה אליו חיוך פלרטטני, אבל הוא לא ממש שם עליה, השפלתי את ראשי,

אני ממש לא עומדת להסתכל עליו,אני חייבת ,הוא אפילו לא ישים לב אני מנסה לשכנע את עצמי ,אך כשאני מביטה בו עיניו הירוקות נפגשות במבטי ואני ניהית אדומה ,מקסים