תיכון הסודות האפלים /שיר בירן

40-את לא תאמיני !

" יאללה קום " אמרתי לאיתן תוך כדי שאני זורקת לו כרית על ראשו

הוא נאנח ומשפשף את עיניו

"מה השעה? " הוא שואל בקול צרוד

"השעה שנלך לביהס " אני אומרת

" חנונית " הוא אומר בציניות

" סתום "אני אומרת בקול מאיים

" מה זה משנה שאת חנונית? אם את החנונית שלי, אה? " אויש הוא כזה חמוד

" איתן קום אנחנו נאחר " אמרתי

" אין לי כוח לכי בלעדי, אני אבוא אחר כך באיחור.. " הוא אומר חצי ישן

" טוב ביי, הלכתי " אני אומרת ומחבקת אותו

אני מתלבשת בשמלה שלי מאתמול

והולכת הביתה להחליף

אחרי איזה 20 דקות הגעתי התקלחתי והחלפתי בגדים אכלתי והלכתי לביהס

קים ראתה אותי

היה על פניה חיוך עצום

והיא קפצה עלי בחיבוק

" את לא תאמיני! " היא אומרת בהתרגשות

" אוליב מתה? " אני שואלת בציניות

היא צוחקת

" יותר טוב! " היא אומרת

" מה יכול להיות יותר טוב מזה? " אני ממשיכה עם ההומור השחור

" הוא הסכים! "

" מה, רגע מה?! "

" הוא פאקינג הסכים שניהיה חברים בסתר " היא צורחת בלחש ומנערת אותי עם חיוך ענק

אני בהלם

" קים אבל.. "

" את לא נראת שמחה " אמרה בעצב

" חשבתי שתיהיה שמחה בשבילי " אמרה באכזבה

" לא ..כאילו כן ....אוף קים זה מסובך ...יפטרו אותו בגללך וגם חוץ מזה.. "

" אנה את יודעת שאני ההיתי מפרגנת לך בכל דבר שההית עושה, אז למה את לא יכולה לפרגן לי בזה, אה? ".כן היא באמת היתה מפרגנת לי בכל דבר שההיתי עושה

" כי אני דואגת לך " אמרתי בכנות

היא הביטה בי באכזבה ובכעס ובאה ללכת

" קיםם " אמרתי ובאתי לאחוז בידה

" אל " אמרה והעיפה את ידי בכעס ובאכזבה

אוף לעזאזל

המשכתי ללכת במסדרון ביהס

" תלמידי כיתות יא להגיע לאולם הכינוסים " נשמעה קולה של המזכירה הזקנה

הגעתי לכיתה זרקתי את התיק על הרצפה

והלכתי לאולם כינוסים

חיפשתי בעיני את קים אבל היא לא היתה שם
היו מלא מלא מלא תלמידים באולם. כמו שאמרתי תיכון ענק

התיישבתי על אחד מהכיסאות ליד תלמידים לא מוכרים

המנהל התחיל לחפור ולחפור על דברים לא מענינים שיקראו במחצית הזאת .ועל שהתקינו קולרים חדשים ובלה בלה בלה

הרגשתי שמישהו בוהה בי. נתתי לו וכשהוא לא ציפה מהר הסטתי את מבטי לראות מי זה אלו היו שתיים -

רון
ואיתן

הם מהר הסיטו מבט

איתן לצד שמאל

ורון לצד ימין

כך שמבטיהם נפגשו והם הבינו שגם השני בהה בי

לעסתו של איתן התדהקה

וידיו של רון ניהיו אגרופים

" גברת אנה, זה ממש לא מכבד להסתובב באמצע שאני מדבר !" המנהל הרים את קולו כשהוא מתקרב אלי, ובכך עשה לי התקף לב קפצתי במקומי

כולם הביטו בי מה שהיה מביך ומשפיל בו זמנית

איזה מנהל קקה

" לכי הביתה ,אין לך מה לעשות היום בבית ספרנו " אמר הבטתי בו בשוק

" אתה רציני?! "

" שמעת מה שאמרתי! " הרים את קולו וגבותיו התכווצו בכעס,

עיינים מסוקרנות בחנו אותנו מכל פינה

וניהיה שקט באולם

קמתי מעוצבנת מהמושב שלי, יום מחורבן

חזרתי לכיתה לקחת את התיק יו מה כבר קרא כולה הסתובבתי

דניאל חיכה שם יושב לי על הכיסא ..

ממשיכה ב 63 הצבעות
ו15 תגובות