תיכון הסודות האפלים /שיר בירן

24-בבקשה שהוא לא יראה אותי

בבקשה שהוא לא יראה אותי

בבקשה

אני כל כך לחוצה

הוא עבר את העמוד ולא הבחין בי

שחררתי אנחת הקלה ,הוא שמע והסתובב

סתומה ,סתומה ,סתומה

"הו הנה השפחה שלי "אמר

רצתי, אבל לא מספיק מהר

"איפה קים ?"שאל

פחחחח הוא חושב שאני יגיד לו ,

אומנם סתומה אבל לא עד כדי כך

הוא החזיק את שתי ידי מאחורי הגב ,כמו אסירה והוביל אותי לאוטו

הו לא ,אין מצב ,חולה נפש ,

ניסתי לברוח ,בכיתי ,צרחתי ,

אך לא הצלחתי לבסוף נשכתי לו את היד ורצתי לחפש את איתן

"איתן "צרחתי ,אבל זה תיכון ענק ולא מצאתי אותו

דניאל השלים את הפער שהיה בנינו במהירות

החזיק בידי וניסה לגרור אותי אחריו

"עזוב אותי ,עזוב אותי"צרחתי

החזקתי בלוקרים עם יד אחת כדי שהוא
לא יוכל להזיז אותי

"ילד מה אתה עושה ?" שאל איזה נער מאחורי

"אל תתערב בעינינים שלא שלך " אמר לו דניאל וניסה לגרור אותי

"תעזור לי בבקשה " אמרתי מבעד למסך הדמעות

"דניאל דייייי "צרחתי אליו ,הוא המשיך לגרור אותי

הנער הסתכל בפליאה ובסוף באה ומשך אותי מהיד השניה

אני עוד שניה נקרעת פה

ואז אני שומעת את קולו של איתן

"אנה ?"

הוא בא לעברנו ,ומרביץ לדניאל

"מה קרה פה כרגע ?" שואל הנער שניסה לעזור לי

"עזוב ,סיפור ארוך "אני ממלמלת ומנגבת את הדמעות שמטשטשות
את הראיה שלי

מולי עומד נער בגובהו של איתן ,עם עיינים כמו של איתן ועם חיוך כובש כמו של איתן ,אבל הם נראים שונה לחלוטיין

אבל יש דבר אחד משותף - 2 חתיכים ,ממש חתיכים

אבל זה לא ממש מעניין אותי עכשיו ,אני מוטשת לגמרי

הוא אמר שהוא יגן עלי תמיד אז איפה הוא היה עד עכשיו ?

תפסיקי אנה הוא לא בוגד בך את סתם פרנואידית

"את בסדר ?" שואל הנער

"אני רון ,איך קוראים לך ?"

"אנה "אני ממלמלת

איתן תוקע בו מבטים

"תודה " אני אומרת והולכת לכיוון איתן

שלא יתחיל לקנא

רון מסתכל עלינו

איתן מתקרב אלי לאט לאט ולבסוף מנשק אותי ,בפעם הראשונה ,נשיקה שמלאה בתשוקה

אבל רגע אני רוצה. להבין למה יש לי הרגשה מגעילה כזו שהוא עושה את זה ליד רון להראות לו שאני שייכת לו

רון מביט בנו קצת בשוק ,איתן מביט בו בחיוך מנצח

ואני לא יודעת אם אהבתי את הנשיקה או אם אני אמורה לכעוס אליו