תיכון הסודות האפלים /שיר בירן

הספר פרק 1

הקדמה קצרה :

כבר הרבה זמן שהמון המון קוראים וקוראות פונים אלי בפרטי בבקשה שהמשיך והעלה אפילו הצצה לבסוף החלטתי שהעשה לכם הפתעה ענקית והעלה את כל הספר ,פרק ,פרק את המטרה כתבתי ב"הפתעה ענקית"וכשתגיעו אליה המשיך עם הפרק השני , 

כששאלתי את הקוראים האם לפרט בתיאורים כמו בספרים או

להתמקד יותר בעלילה התשובה הייתה: עלילה. אז אל תצפו להרבה

כניסה לפרטים.

בנוסף- הרבה קוראים ביקשו ממני להתמקד גם בנקודת המבט של איתן,

אז זה מה שעשיתי במהלך הסיפור.

אני ממליצה גם לאלה שקראו באפלקצייה להתחיל לקרוא מההתחלה, יש

המון דברים שהשתנו כמו: חלק מהשמות של הדמויות וחלק מהעלילה.

אוהבת בלי סוף,

שיר

{1}

צעדתי באיטיות במסדרונות התיכון הענק, הבטתי על תמונות המחזור

מהשנים הקודמות שהיו תלויות על הקיר הלבן, תלמידים רבים לבושים

בחולצה לבנה, חיוכים ענקיים מרוחים על פני כולם, כמובן שיחייכו, הם

סיימו את התיכון.

לי יש עוד שנה וחצי, רק עוד שנה וחצי ואני מסיימת את התקופה

המשעממת ביותר בחיי ואחרי התקופה הזאת אני אצא לחופשי, לחיים

האמיתיים, ללא הציונים הנכשלים שיום אחד עוד יהרגו אותי, ללא שיעורי

הבית וללא לוח הזמנים הקבוע.

מי לעזאזל המציא את השטות הזאת שבית הספר מתחיל בשעה שמונה?!

אני אחת כזאת שהשגרה יכולה להוציא אותה מדעתה.

מהצד – התיכון קיבל שם כל כך רע עד כדי כך שכולם מכירים אותו בכינוי

"תיכון הנערים הרעים" כך לפחות היה בעבר ,עד שהגיע המנהל החדש

והקשוח, ומאז הכינוי השתנה לתיכון הסודות האפלים.

וזה בגלל שלכמעט כל נער ונערה פה יש סודות וכשאני אומרת סודות אני

לא מתכוונת למשהו כמו - עד גיל שש עשיתי פיפי במיטה, אלא יותר כמו

ההוא לפני שבוע שנהרג מסיבה לא ידועה, אני הייתי הסיבה.

אבל עכשיו בזמן האחרון נראה שכל המופרעים עזבו את התיכון ובנתיים

האקשן נעלם, כך חשבתי, אך היה משהו שקטע את מחשבותיי...

רעש צעדים של נעליים במסדרון, בכל בית ספר אחר זה היה נורמלי, רק