ביקשו ממני כבר לעלות את הפרק אז לא עשיתי את כל הנקודות ופסיקים
אוליב?!
בחיים שלי לא ההיתי מאמינה שהיא תקנא בי!
באמת מה כבר חסר לה בכלל?!
היא הביטה בי כאילו ההיתי הדבר הכי נורא שהיא ראתה בחייה
"פאק " מלמלה
" אבל למה לא אמרת לי...?? " שאלתי במבוכה
" שמה מה ההיתי אמורה להגיד לך אה? .היי אנה תשמעי את יותר מוצלחת ממני ואממ.. הלוואי ותמותי " אמרה וגילגלה את עיניה
"את לא מבינה כלום אנה אוקי? כלום פשוט כלום. את חתיכת כלבה שהכל מצליח לה .הכל כאילו באמת. חברים שמגנים עליה. את הנער הכי שווה בשכבה עוד חתיכים שמתים להיות איתך...את לא יודעת להעריך ! מה פאקינג חסר לך?! " אמרה בכעס והשנאה בקולה נשמעה
" את יותר מוצלחת ממני.. " אמרתי.בכנות בקול חלוש. זה מה שאני חושבת
"כן ממש... את יודעת אמא שלי תמיד נוהגת להזכיר לי את זה כל פעם מחדש... אה וכמה אנה קיבלה במבחן הזה? את חושבת שאנה היתה מתלבשת ככה למסיבה בכזה חוסר צניעות! אני בטוחה שאנה לא עונה לאמא שלה בכזו חוצפה.. " שתיהיה בטוחה שכן
" את המושלמת בשבילה. המודל לנערה ....ולפעמים זה מרגיש ש....היא אוהבת אותך יותר ממה שהיא אוהבת אותי.. " מלמלה היא ניסתה להישאר בפרצוף כועס אך פרצופה הפך להיות מלא ברחמיים עצמיים ודמעות הרטיבו את לחיה וירדו במהירות מעיניה הביהרות.
" תיהיה בטוחה שלא.. " אמרתי וחיבקתי אותה
היא נרתעה ממגעי " היא צודקת... תראי מה זה. אני כרגע אמרתי לך כמה שאת כלבה והלוואי שתמותי ואת מחבקת אותיי?! את כל כך טובה שזה נוראי. את נוראית!! " צעקה לתוך החיבוק שלי
" אוליב.. את באמת מוצלחת... וההיתי מנסה לעודד אותך אבל אני לא ממש יודעת מה להגיד לך ..אני לא יכולה להבטיח לך שאני אמות בקרוב " אמרתי ומשכתי בכתפי
היא צחקה וניגבה את דמעותיה
" שולם? " שאלתי בתקווה
" שולם " אמרה בחיוך קטן והושיטה לי את זרתה (הזרת שלה. )
לחצתי את זרתה והתחבקנו
" אבל באמת שתדעי ש..זה לא ככה תמיד מהצד הכל נראה טוב אבל גם לי קשה וגם לפעמים אני מרגישה בודדה.. "
" שמענו אותך .." אמרה וגיחכה
"תני לי דוגמא למשהו רע אחד שקרא לך בשבוע אחרון " אמרה בזילזול
" זאת שאני חונכת אותה... היא חולת סרטן " אמרתי באנחה איטית
" אוי.. " מלמלה ושמה חלק משערה מאחורי אוזנה
" אה ורבתי עם קים " אמרתי
" אני עוד צריכה להשלים איתה.. "
----------------------------------------------------
בית החולים היה עמוס במבוגרים שבאו לתת לילדים מתנות לחג ,חשבתי לעצמי כמה לא יהיה נעים לאמה לא לקבל כלום אז החלטתי שאני אקנה לה
הלכתי לחנות שליד ביתי והבטתי במתנות היקרות שהיו על המדף. הכל היה כל כך יקר ולא היה לי די כסף בשביל לקנות. לבסוף מצאתי בובת פיה היו לה כנפיים בצבע לבן שער בהיר שהיו בו גוונים ורודים עיינים זוהרות ושמלה ורודה קצרה .המחיר היה לא יקר והרשתי לעצמי להשקיע בה ולקנות לה את הפיה הלכתי למוכרת שארזה לי את הפיה בנייר וורוד עם מדבקה יפה שעליה היה כתוב חג שמח .
דפקתי בחדר ושמעתי את קולה של אמה אומר " פתוח "
" הייי גיבורה " אמרתי וחייכתי אליה
" אנהההה "
" קניתי לך הפתעה לכבוד החג! " אמרתי
" תראי תראי תראי " ביקשה
היא פתחה את העטיפה בהתלהבות
" ואווו פיה.... אני אקרא לה סטפני " אמרה בחיוך וחיבקה אותי
" חג שמח מתוקה.. "
" תודה אנה " אמרה וחייכה ואז פרצוםה התעוות מעט
" אנה כואבת לי הבטן... את יכולה לקרוא לאחות? "
ממשיכה ב 73 כוכבים
27 תגובות
YOU ARE READING
תיכון הסודות האפלים /שיר בירן
Romansaתיכון הסודות האפלים / שיר בירן אנה גרין, נערה בת 17 . לומדת בתיכון שכולם מכנים אותו תיכון הסודות האפלים ,ולא לחינם ... כאשר אנה מותקפת ונלכדת לצרה, איתן אליל הבנות, הבחור הכי חתיך ומקובל בכל התיכון מציל אותה. היא איננה מבינה מה המניע שלו לעזור ולדא...
