"מה לעזאזל" נייל ממלמל. הוא טורק אחריו את הדלת ונכנס בעודו נועץ בהארי מבט.
"למה אתה פה? מי נתן לך להיכנס לעזאזל?" קמתי מהמקום שלי במאית השנייה והעברתי את מבטי אל הארי, שהיה המום אולי אפילו יותר ממני.
"אני הרשיתי לעצמי. באתי להתנצל אבל נראה שאת מסתובבת עם חמורים" הוא יורק ולא זז ממקומו. הוא הסתכל עליי, במבט שנראה מלא בשנאה, גורם לחלחלה לעבור בי.
"אתם מכירים?" אני שואלת ונראה שאף אחד מהם לא יודע מה לומר.
נייל נראה מהורהר והארי מפוחד. הם בהחלט מכירים, גם בדרך שבה הארי הסתכל על התמונה של קייטי ושאל על "בעלי", לפתע הכל ברור. זו הסיבה ששמו של הארי הדהד בראשי בניסיון להיזכר.
"מאיפה אתם מכירים?" אני שואלת וטון קולי מתגבהה... שניהם שותקים ורק מסתכלים עליי, כיאלו אני הטיגריס בגן החיות.
"לעזאזל נייל, תספר לי דבר אחד מזדיין! הכל אתה מסתיר ממני!" אני צועקת ולאחר מכן קולי נרגע, "לפחות תספר לי את זה".
"זוכרת את חבר הילדות שלי? זה שגרר אותי לכל זה? שבהתחלה שנאת אותי על כל הסיפורים עליו? היית אומרת לי שאני חופרת עליו, אז הנה הארי סטיילס, תהני עם הלקוח שלך, שכנראה הפכתם לקרובים, קרובים מאוד אם ניתן לומר" הוא אומר ובקולו לא נשמע ספק.
תמיד שנאתי את החבר המסתורי של נייל, בשבילי הוא היה כמו החבר הדמיוני שלו. הייתי שומעת על כל הדברים שהם עושים וזה גרם לי להרגיש רע. הוא היה גורר אותו למסיבות עם המון בנות שחלק מהן כללו זונות וחשפניות, הוא הגורם שדרדר אותי בעצם לאלכוהול וסמים. אולי הוא בכלל הגורם לקייטי.
אני נאנחת בחוסר כוח ומתיישבת על הספה. "אז בעצם, אתם חברי ילדות? מה קרה אז שהארי נהפך לחמור, שדרך אגב אתה הרבה יותר חמור ממנו" אני שואלת ואומרת בו זמנית.
"הארי, לך תזדיין, אולי בכלל עם קנדל, שמעתי שהיא קלה להשגה" הוא יורק ויוצא מהדלת, טורק אחריו את הדלת.
הוא קרא לי קלה להשגה. אני מרגישה חסרת כוחות וזונה, על אף שאני לא כזו. אף אחד פה לא שילם כדי להיכנס אליי ואף אחד מהם חוץ מנייל עשה את זה, אז אני לא מבינה בכלל למה אני מרגישה ככה. אולי בגלל שנייל אמר. אבל הוא לא יכול להשפיע עליי ככה.
"אני מצטער שזה קרה" הארי כמעט ממלמל ומשחק עם קצוות שיער בידו.
"תספר לי. תספר לי הכל" אני דורשת והוא מתחיל.
***
"אתה מבין שלא נוכל לחיות עוד על הרווחים של הרצח נכון?" הארי כמעט צועק ומשתמש בתנועות ידיים מוגזמות.
"מה אתה רוצה שנעשה?!" נייל יורק.
"אני לא יודע... נמצא עבודה? אולי בכלל כדאי שנסגור את העניין" הארי מציע בעודו מתעסק בשפה שלו בעצבנות.
"נסגור את העניין?" נייל שואלת בקול מתפלא ומלא שנאה, "נסגור את העניין?!".
"אני חושב על לחזור הרבה זמן, לחפש את לורן" הארי מספר, מקבל מבט נדהם מנייל.
"לחפש את לורן" הוא שואל באותו קול מתפלא ומלא שנאה.
"לחפש את לורן" נייל חוזר על עצמו כלא מאמין.
"התבגרנו" הארי מסביר, "התבגרנו ואולי כדאי להתבגר גם במעשים שלנו".
"וללכת להתחנן כמו כלב זה הפיתרון" נייל מגחך במרירות.
"לא, לספר לה שעברתי את זה" הארי קובע.
"אז אני אלך להחביא את הסמים"נייל קורץ להארי וצוחק בקול.
הארי יודע שנייל צודק, הם לא התבגרו אפילו במעט, הם עדיין אותם נערים שרצחו. הם לא נוהגים בכבוד כלפי רוב האנשים והם לא מפחדים מהמשטרה. ניתן לקרוא להם דפוקים או אנשים שמעולם לא התבגרו.
"תהיה רציני רגע, אולי זה הזמן" הארי ממשיך לנסות, כבר יודע שהסיכויים שלו קטנים ביותר.
"הזמן למה?! להיעצר?!" נייל אומר בקול וממשיך לצחוק בכעס.
"אולי זה הזמן גם לוותר" הארי כמעט לוחש, מקווה שנייל אולי ולא ישמע.
"לוותר? ולהיכנס לכלא? אין בעיה. רק שתדע שאני לא הולך לקנדל רק בגללך חמור מזדיין!" נייל מקלל, משאיר את הארי ללא מילים.
להארי לא היה שום דבר לומר מול נייל, לכן הוא פשוט שתק.
"אני עף מפה" נייל קבע והלך לאסוף את מהבגדים שלו.
----
מצטערת על הדילייי
אממ התחלתי לעבוד והיה לי קשה לכתוב כי הייתי ככ עייפה אחרי העבודה אבל סיימתי לעבוד ואני פה אז אני אנסה להיות עכשיו יותר עקבית
לאביו אול
YOU ARE READING
come back - N.H fanfic
Fanfiction"אנחנו נגדל אותו יחד, נהיה משפחה אמיתית". "משפחה אמיתית?" צחקתי במרירות "נייל, אתה לא יודע מה זו משפחה, שנינו לא יודעים מה זה!". "נלמד ביחד" הוא לחש ומעביר בי צמרמורת בכל חלקי גופי. אזהרות: *שפה גסה *סקס *הקריאה על אחריותכם קרדיט ל- @NICOLERFLV על ה...
