"הגענו להחלטה" קולו העבה של הארי נשמע ואני רק מחכה לשמוע. שנינו קמים ונכנסים לחדר.
"יודע מה? אני... תן לי כמה דקות" לורן מבקשת ויוצאת מהחדר בסערה. אני יוצאת אחריה בתירוץ שאני הולכת להתפנות ורצה אחריה, מגלה שהיא מוציאה קופסת סיגריות ויוצאת לקור העז. אני לוקחת נשיפה מן האוויר החם ויוצאת.
"לורן אני קוראת בשמה והיא מסתובבת.
"היי" היא מחייכת, "רוצה סיגרייה?" היא שואלת ואני מהנהנת.
"מה החלטתם?" שאלתי והדלקתי אותה עם המצית שהיא הגישה לי.
"שאני אתן לו ניסיון אבל זה קשה מדי. הוא רצח מישהו! בגלל מישהי שהוא לא מכיר!" היא מספרת, קוראת לעצבים לעלות בי. הארי סיפר לה דבר שהיה אסור לו. דפוק.
"רוצה לשמוע סוד?" אני שואלת, בבטוחה שאני עומדת להתחרט.
"מה?"
"אני במקום שלך, כרגע, אבל בשלב טיפה יותר מתקדם" אני מורידה את המכה האחרונה. עיניה הוארו ופיה מעט נפער בהלם.
"מה זאת אומרת שלב יותר מתקדם?" היא שואלת בתמימות שלולא המראה שלה הייתה נראית מוגזמת.
"כשאנחנו מנסים בתור זוג"
"ואיך זה?"
"מעולה" אני משקרת.
"באמת?" היא מחייכת בהקלה.
"כן." אני מהנהנת.
"את משקרת לי? כדי לקבל את הכסף?" היא שואלת.
"לא." אני מבטיחה.
"למה לא דחית את התיק? זה לא יותר מדי בשבילך?" היא מתעניינת ולוקחת נשיפה מהסיגרייה כשהיא שמה לב שהיא עומדת להתפורר.
"זה כן. אבל רציתי את התיק הזה כדי להבין את הצד השני" אני אומרת את האמת הפעם, גורמת לעצמי להרגיש טוב.
"את חכמה" היא מחמיאה לי וגורמת לי לחייך בזמן שאני נושמת את עשן הסיגרייה.
"תאמיני לי שלא כל כך. זה עניין של טמטום"
"אז... מה הצד השני?" היא שואלת.
"בעיקרון, כל הבנים מטומטמים" אני אומרת וגורמת לשתינו לפרוץ בצחוק. "אוקיי, כדאי שאעלה לפני שיחשדו שאני פה איתך, אני אשמח להמשיך לדבר איתך אחר כך" אני אומרת ומחייכת לפני שאני חוזרת לאוויר החם של הלובי.
אני עולה במעלית ונכנסת לחדר בהרגשה טובה, אולי כן עודדתי את לורן ואולי היא עוד תרצה לשנות את דעתה לגבי החלטה שגויה שאולי עשתה. הקטע בעניין הזה הוא לא ללכת אחרי הלב שלך, אלא לשקול את כל ההצעות כי בחירה אחת לא נכונה תשנה את כל חייך.
"התפנית הרבה זמן, אני רואה" עורך הדין של לורן מציין בנבזות.
"תודה." אני עונה ומתיישבת על הכיסא עליו ישבתי לפני כן.
הארי הסתכל לכל עבר רק לא עליי, הוא נראה מתוסכל ומלא בדאגות. הוא התרוצץ במעגלים סביב עצמו ופעם בכמה שניות משך בשיערו כמו נייל. מה נייל היה עושה במקומו? הוא היה מקלל או יושב בשקט? הוא היה מקלל אותי או פותח את פיו לאוויר?
אני נוטה להשוות בין נייל להארי הרבה. הסיפור שלהם דומה והם בכלל חברי ילדות, ככה שאני חושבת שאני עושה לנכון. קו המחשבה שלהם יחסית דומה ושניהם מטומטמים.
"החלטתי"קולה הרך של לורן נשמע והיא התיישבה על הכיסא. הארי מתיישב לידי ועורך הדין שלה על ידה.
"אני לא רוצה שום קשר אליך" היא אומרת ברעד.
"אני מצטערת" היא מתנצלת, "אני באמת לא התכוונתי לעשות את זה ככה אבל חשבתי על זה לעומק. הארי! אתה אבא! והילדה שלך לא מכירה אותך, כמה דפוק זה?! יום אחד, פשוט תבוא ותאמר 'שלום, אני אבא שלך'. לא! זה לא עובד ככה. היא לא תוכל לאסוף את השברים של עצמה. עדיף לה לגדול רק עם אמא עם עד כמה שזה מקשה".
לורן הפתיעה אותי, היא לא נראית אחת שמסוגלת לומר את הדברים האלו. היא הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי.
הארי לא אמר כלום. הוא רק הסתכל עליה, לפני שיצא החוצה.
"אוקיי" אני אומרת ויוצאת אחריו. זה היה כל כך מוזר. הייתי בטוחה שחיזקתי אותה וגרמתי לה לפחד יותר.
הוא נכנס לשירותי הגברים ואני לא מאמינה על עצמי שאני נכנסת אחריו.
"אני שונא את עצמי" הוא פורץ בבכי כמו ילד קטן, פניו מרירות והוא מתיישב על הרצפה כנגד הקיר. הוא דופק לעצמו על הברך בחוזקה ולא מפסיק. "אני שונא, שונא, שונא, שונא שונא!" הוא חוזר על עצמו.
המראה מעורר רחמים וכל מה שאני חושבת עליו הוא האם נייל נראה כזה חסר אונים כשהוא בלעדיי?
"הארי, אנחנו נעבור את זה ביחד. נתגבר ביחד" אני מתיישבת על ידו, נשענת על קיר הלבנים החלק.
"את המחליטה אצלכם" הוא מסביר במרירות, "היא אמרה לי לא".
"אז אולי לי לא הולך עם בנים ולך לא עם בנות" אני מעט מגחכת והוא אחריי.
"תהיי רצינית לרגע" הוא דורש.
"אני רצינית. בוא ננסה חודש התנזרות" אני מציעה בחיוך. הרעיון הגיע אליי ברגע, אולי חופש מבנים הוא מה שאני צריכה ונוכל לעשות את זה ביחד.
"אפילו נכתוב יומן מסע" אני מציעה בציניות.
"זה רעיון טוב" הוא מסכים ומתעלם מן הסרקזם שבקולי.
"באמת? אתה חושב?"
"כן. נתחיל ממחר"
"אוקיי"
"אוקיי"
חודש בלי ליאם או נייל, נשמע כמו מה שאני צריכה.
------------
אז אני עושה יום קבוע שהוא יום ראשון כדי שאני אוכל לעקוב אחרי זה (אולי אני אעלה עוד אחד בראשון)
אולי אני אוסיף עוד יום אבל השארתי את כל העבודות לקיץ לעכשיו ונזכרתי בהם אז אני תקועה בזה בינתיים ושירד העומס אני אשתדל להוסיף עוד יום
ואולי אני פותחת משתמש חדש כי יש לי בעיה במשתמש הזה אבל אני אראה בהמשך סהכ אני אכתוב לכולכם הודעה או משהו
לא יודעת
טוב אז תהנו ושבת היום תביישו לכם
YOU ARE READING
come back - N.H fanfic
Fanfic"אנחנו נגדל אותו יחד, נהיה משפחה אמיתית". "משפחה אמיתית?" צחקתי במרירות "נייל, אתה לא יודע מה זו משפחה, שנינו לא יודעים מה זה!". "נלמד ביחד" הוא לחש ומעביר בי צמרמורת בכל חלקי גופי. אזהרות: *שפה גסה *סקס *הקריאה על אחריותכם קרדיט ל- @NICOLERFLV על ה...
