את דרכי אל המשרד הבוקר כבר עשיתי,לא לפני שלחתי לקים הודעה מהירה
'רק תשלחי לי הודעה אם את בסדר קים, אני דואגת'
ידעתי שהיא לא תיהיה בבית הספר היום בבוקר. היא צריכה לעכל את הדברים שנאמרו ולא נאמרו בלילה ההוא.
"בוקר טוב" שרה מלמלה אליי בחיוך חם ואני השבתי בהטיה קטנה של ראשי וחיוך צדדי קטן. הרגשתי זוועה, לא ידעתי אם זה היה בגלל הצורה שבה פתחתי את הבוקר או בגלל ההנג אובר שחדל מלהתקיים בגופי.
נכנסתי אל המעלית לוחצת על קומתה של איימי מתכוונת לברך אותה לשלום בדרכי אל המשרד.
"בוקר טוב" חייכתי אל איימי שישבה במשרד שלה בשיעמום מתעסקת עם העט שלה בחוסר עניין. היא לא הייתה נלהבת במיוחד כשראתה אותי אבל הנחתי את זה הצידה כאשר היא מלמלה,
" כן, וואטאבר.." וגלגלה עיניים.
תהיתי אם משהוא קרה לה או שהיא פשוט לא טיפוס של בוקר.
"מה קרה ?" שאלתי בהתעניינות מציצה במכשיר הפלפון שהונח בידי בודקת את השעה, נשאר לי עוד טיפה זמן לשוחח עם איימי עד שאצתרך לעלות אל המשרד.
"טורי שכחה לקנות קפה אתמול ככה שלא הספקתי לשתות כלום עדיין.
היום הזה הולך להיות סיוט" היא משפשפת את עינייה, מבט עייף נח על פניה.
" טורי?" אני לא זוכרת שהיא העלתה את השם הזה באחת השיחות שלנו. אני מנסה לחפור בזכרוני אחר השם החדש אך ללא הצלחה.
" הו, אמ טוב טורי היא,אמ- החברה שלי" היא החניקה במבוכה,
אפשר לראות את הצבע האדום מזדחל מעלה אל אזניה ולחיה.
הרמתי גבה בהפתעה.
" ואתן גרות ביחד? א-אני מתכוונת כמה זמן?"
למה היא לא סיפרה לי עליה אף פעם?
יכולתי לראות זיק קטן של שמחה בעיינה של איימי כאשר דיברה על טורי בפניי.
" טוב, ה-היינו חברות קודם א-את יודעת אותו תיכון ו, אמ- עברנו לגור ביחד- בתור ידידות אני מתכוונת- היא הייתה החברה הכי טובה שלי ו-" היא רטנה בזעף על העובדה שלא הצליחה להפסיק לגמגם.
" זה פשוט קרה" היא קיצרה במהירות מגרדת את מצחה ומשפילה את ראשה אל השולחן במבוכה.
" אני ממש צריכה את הקפה הזה עכשיו," שמעתי אותה ממלמלת אחרי שהיא החניקה שיעול.
הרמתי את ראשי במידיות מאיימי המובכת כאשר ידי החלה לרטוט.
הודעה צפה לה על מסך הפלאפון שלי אני מהירתי לבדוק מי שלח אותה.
הארי ; אני מקווה בשבילך שאת בבניין עכשיו כי אם אגלה שאיחרת שוב את מפוטרת.
הרמתי גבה בהפתעה מוחלטת.
למה הוא כל כך תוקפני היום.
האם זה בגלל מה שקרה בבוקר?
השלכתי את המחשבה הזאת במהירות מצוק גבוה.
לא אכפת לי מה הקורה להארי או מה שהוא מרגיש.
הוא ניצל אותי ללא מחשבה איך אני ארגיש בבוקר למוחורת..אני לא אמורה לדאוג למצב רוחו.
אבל קול קטן בראשי צעק שאני צריכה להזהר מהמזגו של הארי ושכן אמור להיות לי אכפת. אני תלויה במצב רוחו, מילה אחת לא נכונה ואני יכולה למצוא את עצמי מפוטרת.
YOU ARE READING
» TEMPORARY BLISS « Styles
Fanfictionהם היו יזיזים בתקופת התיכון אך התיכון נגמר וכך גם קשר ההטבות. אבל כאשר ויולט עוזבת את הבית ספר היא מגלה דבר קטן. דבר קטן שרק גדל אצלה בבטן מרגע לרגע- קים. אחרי 13 שנים שבהן היא מגדלת את קים, ביתה הקטנה היא מתחילה לעבוד במשרד עורכי דין מפורסם. אך אף...
