· Violet ·
"היי, איפה אדוארד?" איימי התישבה על הכיסא המשרדי שלי משלבת את רגליה ומאזינה בשקט לתשובתי.
"א-אני לא יודעת," גמגמתי במהירות.
תהיתי במשך כל הבוקר לאן הוא נעלם, טיפלתי במסמכים שנשלחו במייל לפני יומיים.
לא הייתה לי כל כל הרבה עבודה מאחר שהארי לא כאן.
"מה קרה בנייכם?" שאלה לפתע תופסת אותי לא מוכנה בהחלט.
"מה? כלום! ל-למה שתחשבי ככה! א-אני בחיים לא-"
היא גלגלה עיניים.
כחכחתי בגרוני במהירות מנסה להדוף את הלחץ מהקול שלי אל זה היה בלתי נמנע.
"איך הגעת למסקנה המטופשת הזאת?"
היה לה חיוך זחוח מזדיין כשלעגה לי בטון דיבורה.
"בחייך, כל הבניין יכול לדעת שיש שם משהוא."
"א-אין שם כלום...." הייתה שתיקה חסרת אמונה מאיימי.
"ו, גם אם היה....אז, טוב זה נגמר!"
היא התחילה לצחוק. "ידעתי שהיה שם משהוא"
"היה" חזרתי על דברייה בשקט, ממלמלת לעצמי.
"בנים הם חרא, מה שהוא לא עשה לך הוא חרא מזדיין ואת צריכה לשכח ממנו"
גלגלתי עיניים נאנחת. "זה לא כזה קל"
"זה דיי קל." היא צחקקה כשאני קברתי את ראשי בין הניירות המשרדיים.
"אני אומרת לך ה-" צלצול הפלאפון של איימי קטע את דברייה.
"איו מי מתקשר אליי?" דבר אחד שלמדתי על איימי הייתה העובדה שהיא לא עונה לשיחות. היא טוענת שהקול שלה נשמע מזעזע בשיחות וכעיקרון היא שונאת אותם.
היא הרימה אה האייפון בתמיה צפיתי בפניה בזמן שהיא בחנה את השם על המסך.
יכולתי לראות שהיא מהססת עם לענות.
"אמ, טורי? ז-זה משהוא חשוב את התקשרת את יודעת שאני לא-" היא השתתקה לפתע ושמה את ידה על פיה בהפתעה והלם, פניה נראו ממש לא מרוצות ממה ששמעה בפלפון.
"אני כל כך מצטערת אלוהים טורי!"
יכולתי לשמוע בכי רם מהצד השני.
"אני באה! א-אני באה פ-פשוט תנשמי עמוק תוציא את חבית הגלידה שלי- כ-כן זת שאני לא מרשה לך לגעת בא, ת-תוכלי כמה שאת רוצה אני באה...." היא הייתה נראת בפאניקה.
משהוא קרה עם טורי ואיימי ממש לא מרוצה מהרעיון.
"-לא הוא לא הגיע היום....זה לא משנה טורי אני לא שמה זין" איימי לקחה את התיק המאוד לא נשי שלה איתה, נכנסת נסערת למעלית משאירה אותי המומה כשהיא לא זורקת לי אפילו מבט אחרון.
מה קורה שכולם נעלמים היום.
**
הזמן עבר לאט,
יותר מידי לאט.
הייתי על סף שינה איטית.
ראשי מתנודד מצד לצד על הכיסא השחור והחדש, רגלי מורמות מעלה על השולחן וידי שלובות בעייפות.
קפצתי מהרעש הפתאומי של הטלפון המשרדי שנח לצידי מעורר אותי מהתנומה העייפה שלי.
"משרדי-" כחכחתי בגרוני קולי נשמע עייף וצרוד.
"אמ,-משרדי H.E-"
YOU ARE READING
» TEMPORARY BLISS « Styles
Fanfictionהם היו יזיזים בתקופת התיכון אך התיכון נגמר וכך גם קשר ההטבות. אבל כאשר ויולט עוזבת את הבית ספר היא מגלה דבר קטן. דבר קטן שרק גדל אצלה בבטן מרגע לרגע- קים. אחרי 13 שנים שבהן היא מגדלת את קים, ביתה הקטנה היא מתחילה לעבוד במשרד עורכי דין מפורסם. אך אף...
