» TEMPORARY BLISS « Styles

[4]

··13 years later··

~ויולט~

"אמא ! ראית את הנעל האדומה שלי !?" קים צרחה בבית הקטן והחמים שלנו .

" לא האני!" צעקתי לה כתגובה בעוד שאני מיישרת את החצאית המשרדית השחורה וההדוקה שלי .

" אוף אמא אני לא מוצאת אותה !" היא נאנחה בתסכול

" היית צריכה לשים אותה במקום שאמרתי לך !"

מילמלתי בטון עצבני

אני לגמריי מאחרת לראיון עבודה שלי אם קים לא תמצא את הנעל הזאת.

" הינה !" היא צרחה כששלפה את האולסטאר האדום שלה ממתחת לספה הגדולה בסלון.

" קדימה ! למכונית ! אני ואת סופר מאחרות עכשיו את יודעת ?! את והנעל המזד-" אך עצרתי את עצמי כשראיתי את קים;הבת שלי

עומדת מולי משלבת ידיים

" אמא...שפה" היא רטנה

" כן כן צודקת ממש לא בוגר מצידי, אבל אני ממש מאחרת אז תכניסי את התחת עם החצאית הזונתית שלך לאוטו ! "

" אמא היא לא זונתית ! "

היא גילגלה את עינייה בעוד שאני דוחפת אותה למכונית האפורה .

" טוב תגידי את זה אחריי שאני לא אוכל לראות את התחתונים הסגולים שלך " גילגלת את עיניי.
" את בידיוק כמו אמא שלך את יודעת ?"

והיא פשוט צחקה כתגובה.

" כן אני יודעת..."

" אז כדאי שתעשי משהוא אם את לא רוצה לצאת כמוני , תלמדי מהטעויות שלי ...."

" אני אשתדל ..." היא אמרה ברצינות .

הורדתי את קים בבית הספר והלכתי לראיון העבודה שלי במהירות .

*-*-*-*-*-*-

נכנסתי לבניין החדיש .

זה היה בניין מעוצב בעיצוב מודרני כמו כל שאר משרדי עורכי הדין באזור.

הרמתי את ראשי הריצפה לכיוון המזכירה בעלת השיער הבלונדיני ושופע .

" אמממ....אני פה בשביל הראיון-"

" הו ! כן קומה 102 דלת חומה מעץ"

ואני הינהנתי במהירות מתקדמת לכיוון המעלית .

לחצתי על הכפתור מחכה בסבלנות

התאגיד הזה

היה משרד עורכי הדין הכי מפורסם וגדול במדינה ואני הולכת לעבוד בו בתור מזכירה...אם יקבלו אותי כמובן.

אני יודעת שלהיות מזכירה זה לא בידיוק העבודה המקסימלית אבל בגלל שקים נולדה לא יכולתי ללכת לקולג' ולהמשיך את לימודי בכדי לקבל עבודה רצינית .

אבל אני לא מאשימה את קים בזה אני גם לא מאשימה את אמא שלי שלא חינכה אותי מספיק טוב והלכה להשתכר במועדונים מפוקפקים או את אבא שלי שנטש אותנו.

אני מאשימה רק את עצמי .

אותי ואת הקלות הדעת שלי .

והזונה שהייתי בתיכון

נכנסתי לחדר שהמזכירה בקומה הראשונה סיפרה לי עלייה לא לפני שתיקתקתי בדלת כמובן.

קומה 102 הייתה הקומה העליונה.

לכל קומה הייתה מזכירה ואני מתכוונת להיות המזכירה בקומה הזאתי.

כיחכחתי בגרוני כשראיתי גבר כבערך בן גילי לבוש בחליפה - הלבוש הרשמי של עורכי דין .

הוא התבונן בחלון הגדול עם חצי גופו אליי וחצי אל החלון שהיה בעצם כל הקיר במשרדו , הוא לגם מכוס הקפה השחורה שלו משקיף אל לונדון הקרה דרך עיניו הירוקות והבוהקות .

הוא הסתובב אליי לגמרי כאשר שמעה את קולי הדורש צומאת לב הוא הניח את הכוס הקפה מעביר את ידיו בשערו הערמוני והמתולתל.

" אמ.. אני ויולט אני פה בג-"

" אני יודע- שרה אמרה לי..." הוא אמר עם פנים רציניות מצביע על האינטרקום שבקע משולחנו,

הו...אממ.כן..." החוורתי
מאיפה כל הבישנות הזאת פתאום ??!

אולי בגלל פניו הרציניות או בגלל קולו המחוספס והמגרה ...או בגלל שתווי פניו נראו לי מוכרים עד כאב .

" קראתי את קורות החיים שלך גברת לורנס , אני חייב להודות הם לא כאלה מזהירים אבל הם מספיקים בשביל להתקבל לפה, אני לא רואה שום סיבה שלא תתקבלי לעבודה הזאת , אז בהצלחה את מתחילה מחר בשעה 8:00 אני לא אסבול איחורים . " פניו הראו רצינות וכובד ראש,

אפילו טיפה אפלה .

אני אשקר אם אגיד שהוא לא הפחיד אותי לרגע.

אני הינהנתי במהירות לא מאמינה שזה היה כל כך קל !

" אמממ...כן מר.-" קטעתי את עצמי שהבנתי שאני לא יודעת את שם משפחתו של הגבר העומד מולי -המעסיק שלי.

" בלי מר. וכל בולשיט הזה תראי לי הארי. " הוא אמר בחיוך נערי מקפיץ שתיי גומות עמוקות על לחיוו הרחבות והחלקות

"אוקי,הארי"
הארי

הרבה זמן שלא אמרתי את השם הזה , הוא עדיין נשמע מיני כשאני אומרת אותו ,

אני תמיד נזכרת בנער שסחף אותי מרגלי בתקופת התיכון .

הוא הינהן לכיוני מחזיר את הספל בין שפתיו ואני הולכת לדרכי בתחושת ניצחון
קיבלתי את העבודה
אני עכשיו עובדת רישמית בתאגיד 'H.A.Styles'

====================

כתבתי את הפרק הזה בהתרגשות מלאה כי כאן בעצם מגיעה הטוויסט בעלילה שחיכיתי לו
אני דיי בטוחה שהפנים של אורין בצורה הזאת- '0' כן
אז אורין מחכה לתגובה שלך
הפרק מוקדש לך ולטולי מזמז(הלסבית האהובה עליי <3)

תגובות מוזרות
מלחיצות
מתרגשות
המומות
רצחניות
ועוד.......יתקבלו בברכה ובזרועות פתוחות !

LoVe

T.A